בואו נדבר רגע על קנאה

לפני כמה ימים עלתה סוגיית הקנאה בפגישה עם מתאמנת שלי ובעקבות אותה פגישה חשבתי לעצמי: כולנו הרי מכירים את ההרגשה וכולנו ללא יוצא מן הכלל היינו ובוודאי עוד נהייה שם אז בואו נדבר רגע על קנאה.


הקנאה שאני מדברת עליה היא קנאת אוהבים כמובן (Jealousy    ), לא קנאה באחרים (Envy    ). לראות את הגבר שלך או האקס שלך בזרועות אשה אחרת, לראות אותו מפלרטט ולדמיין את ההמשך שיבוא, לשמוע על זה, לחשוד בזה.. יש כל מיני וראציות בהן אינפורמציה קשה מוצאת את דרכה אלינו.


כולנו חווינו קנאה ברגע מסויים בחיינו. כולנו מכירים את התחושה הקשה שהיא  מעבירה לנו בגוף, כאילו בלענו בקבוקון של רעל שנכנס ומחלחל אל מעמקי תאי גופנו. אנחנו נשטפים זיעה קרה מלווה בבחילה וגל של חום שעולה ממעמקי הבטן ומבעיר לנו את קצות האוזניים. וזה בא בגלים, מעין תחושת הנגאובר שמגיעה בפעימות קצובות כאלו ושוטפת אותך.


זוכרים את הסצנה מ"חברים" בה רייצ'ל ורוס החליטו לקחת הפסקה וכבר באותו הערב רוס היה עם אשה אחרת? סצנת ה-    "We were on a break!" הבלתי נשכחת. אז זהו שזה באמת לא משנה אם היינו on a break או לא, הקנאה היא אותה קנאה בדיוק וזה משהו שרוס התקשה להבין.


מה יש בה בקנאה שהיא כל כך הרסנית ומכרסמת בנו כמו טרמיטים מבפנים?


הטעות הראשונה שאנחנו עושים כאשר אנחנו מקנאים היא שאנחנו לוקחים את זה אישית.

זוהי ללא ספק הטעות הראשונה ופה קבור המפתח שיכול להוציא אותנו מתא הכלא הזה שנקלענו אליו. אנחנו תמיד לוקחים את זה אישית ותמיד מתקשים לראות או להזדהות עם האחרים המעורבים. זה תמיד קשור בנו, וזה תמיד משהו שנעשה לנו. ופה אני מציעה לכם לשנות את זווית ההסתכלות. מה שקרה או קורה בין שני אנשים אחרים לא קשור אליכם וזה בטח לא אומר שום דבר עליכם, על מי שאתם.


קחו למשל תקרית מן העבר שבה התעוררה בכם קנאה עזה. בואו נסתכל על זה רגע: אז היתה תקרית שבה קרה משהו מעורר קנאה. הייתם עדים לתקרית ובהמשך עלתה בכם הקנאה. מה קרה שם במרווח שבין התקרית ובין הקנאה שעלתה בגוף? מהן המחשבות שהציתו אותה?


שימו לב שהתשובה לשאלה הזאת תמיד קשורה בכם: לא באמת אוהבים אותי, אני לא מספיק חשובה, אני לא מספיק יפה, אני לא מספיק סקסית, אני לא מספיק פתוחה/חמה/מחבקת….. ויש עוד אינסוף אפשרויות.

האם אתם יודעים בוודאות שזוהי הסיבה לתקרית מעוררת הקנאה? האם אתם יודעים בוודאות שבגלל שאתם לא מספיק יפים או חכמים בן הזוג נוקט כרגע בפעולה מעוררת קנאה? האם זה באמת קשור בכם?


בשלב הבא אני מציעה שתוציאו את עצמכם מהמשוואה ותבחנו את הסיטואציה בין אותם שני אנשים כאילו אתם לא קיימים בעולם הזה. נסו להזדהות עם בן הזוג ה"בוגדני" שלכם. מה עובר עליו בימים אלו, באיזה נקודה בחיים הוא נמצא ומה יכולים להיות המניעים הפנימיים שלו (שלא קשורים בכם).לא לאט תבינו שזה לא קשור בכם. גם אם נחזור רגע לדוגמת רוס ורייצ'ל נוכל לראות שהמניעים של רוס לשכב עם בחורה אחרת לא היו קשורים בכלל ברייצ'ל. הוא לא שכב איתה כי רייצ'ל לא מספיק יפה, נחמדה, סקסית, ספונטנית או רגישה. מה שהיה שם קשור היה אך ורק בו. אז כן, זכותה של רייצ'ל לכעוס ולהתמרמר שרוס לא הלך הביתה, ישב בחושך ובכה כל הלילה אבל אין לה מה להתבוסס ברעל של הלקאה עצמית על כך שהעדיף אישה אחרת על פניה כי אז תהייה זו היא שמכאיבה לעצמה.


אני יודעת שמה שאני מציעה לכם כאן עלול להשמע לכם קצת רדיקלי ומופרך ובאינסטינקט הראשוני תרצו לזרוק את זה לים אבל בואו תנסו את זה רגע איתי. תחשבו על תקרית שבה עלתה בכם קינאה בעבר ותנסו לרגע להוציא את עצמכם מהמשוואה. נסו לא לקחת את זה אישית ולבחון מה כנראה קרה שם שקשור בצדדים המעורבים (שהם לא אתם). חשוב לי להדגיש שאני כן מזמינה אתכם להסיק את המסקנות הנדרשות בנוגע למערכת היחסים בה אתם נמצאים, לבדוק מה זה אומר על הקשר שלכם אבל לא למהר ולהסיק שזה אומר משהו עליכם. כי זה לא.


אז לסיכום, קנאה היא רגש קשה מאוד שעולה בנו כתוצאה מטריגר מסויים ומה שהופך אותו לרגש ארסי ורעיל כל כך היא העובדה שאנחנו ממהרים להאשים את עצמנו בתקרית שלא באמת קשורה בנו. אם נסתכל על הסיטואציה בצורה מפוקחת ונטולת דרמה רגשית, נהייה מסוגלים להפריד בין מי שאנחנו ובין מה שקרה. אם נצליח להמנע מהדרמה הרגשית נוכל לבחון מחדש את המציאות, לנסות להבין מהו המסר שעובר אלינו באמצעות האירוע שקרה, להסיק את המסקנות ולהמשיך הלאה בכל דרך שנחליט מבלי ליפול למעמקי הבור השחור של שנאה והלקאה עצמית. הבחירה היא בידינו.

 

אם אתם זקוקים לעזרה עם זה ? בדיוק בשביל זה אני פה.

קרן סרדס ? תקשור, ייעוץ רוחני ואימון אישי

050-4898408

 

 

תגובות (0)
הוסף תגובה