הבה נבחן את הנושא המגדרי, כחלק מסיפורה של מדינת ישראל: לאחר הבחירות בחודש נובמבר האחרון, נרשמה ירידה חדה במספר הנשים המכהנות כשרות וכחברות כנסת. מ-33% נשים בממשלה היוצאת, ל-13% בלבד בממשלה הנוכחית, בעוד שנשים מהוות 51% מהאוכלוסייה. הדבר צורם במיוחד מאחר וכל מי שמכיר את ישראל, ואת הנשים הישראליות, יודע עד כמה הן משחקות תפקיד משמעותי בסיפור של ישראל.
באינסטגרם שלנו כבר ביקרתם? לחצו כאן לעמוד שלנו!
וישנן גם עובדות מהשטח: בדירוג מאסטרקארד ליזמות נשית שפורסם בתחילת 2022, דורגה ישראל בעשירייה הפותחת של המדינות המובילות בעולם לנשים יזמיות. נתון חיובי זה מצטרף לרשימה הארוכה של נשים שנמצאות בעמדות מפתח בישראל, ביניהן סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, עפרה שטראוס, יו"ר ובעלת השליטה בקבוצת שטראוס, דנה עזריאלי, יו"ר ובעלת השליטה בקבוצת עזריאלי, ד"ר עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש, עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, אלה אלקלעי, יו"ר חברת הביטוח IBI, אורנה הולצמן בכור, יו"ר נמל אשדוד, ועוד רבות נוספות.
אולם, תמונה אחת שווה אלף מילים, והתמונה שמספרת יותר מכל את סיפורה הרשמי של מדינת ישראל היא התמונה של השבעת הממשלה. אי אפשר להתווכח עם מראה עיניים: התמונה של הממשלה הנוכחית רוויית גברים (ברובם דתיים), ונעדרת נשים כמעט לחלוטין. מדובר בתמונה מקוממת לכל איש או אישה שדוגל.ת בשוויון ומגוון אנושי. עכשיו תארו לכם.ן מה חושבים וחושבות אזרחים ואזרחיות ממדינות מערב אירופה, ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, דרום אמריקה וכו׳ כשהם.ן רואים.ות את התמונה הזו.
אם בעבר ממשלות היו שולטות ביתר קלות בסיפור שלהן, כיום, בעידן הרשתות החברתיות, כאשר פוסט אחד ויראלי מסוגל להגיע למיליוני א.נשים בעולם, השליטה על הסיפור של המדינה עוברת לידיים של כל אחד ואחת מאיתנו, לידיים של משפיעני.ות הרשת, והמשימה הופכת למאתגרת יותר עבור הממשל. לכן, כאזרחים ואזרחיות מן השורה במדינה דמוקרטית, עלינו לקבל ששינוי התמונה של הממשלה הבאה אפשרי רק בתהליך דמוקרטי של בחירות. אבל לפעול באופן אקטיבי כדי ליצור תודעה על המציאות הישראלית לעומת מה שעולה מהתמונה של הממשלה הנוכחית – את זה כן נוכל לעשות, ואף מחובתנו לעשות, מאחר והסיפור של מדינת ישראל הוא גם הסיפור שלנו, אזרחיה ואזרחיותיה.
בעידן הדיגיטלי, בו לפוסטים במדיות החברתיות ולכתבות בתקשורת ובפלטפורמות דיגיטליות שונות, יכולים להיות השפעה רבה אפילו יותר מאשר התדמית שמייצרים פוליטיקאים כאלה ואחרים, מחובתנו לקחת חלק פעיל ביצירת תמונה מהימנה יותר של מי אנחנו, הישראלים והישראליות. של הסיפור הישראלי. בהקשר של ההיבט המגדרי, בכוחנו להפיץ אלפי תמונות וסיפורים על ישראליות יזמיות ופורצות דרך ולהשקיע מאמצים ומשאבים בקידום כתבות עליהן בחדשות ומגזינים דיגיטליים בינלאומיים, ובסיוע משפיעני.ות. למזלנו, יש בישראל אין-ספור סיפורים שניתן דרכם לצייר תמונה אחרת, משקפת מציאות, של נשות ישראל מאשר מה שעולה מהתמונה של הממשלה החדשה.
היכולת שלנו להשפיע על התפיסה כלפינו חשובה הרבה מעבר לשיחה פילוסופית או עמדה ערכית: אם ישראל תמשיך להיתפס כמקום שאינו ״מדבר״ בשפה של ערכים מערביים, ובבסיסם הערך של מגוון מגדרי ואנושי, יהיה לכולנו, לא רק לממשלת ישראל, קשה יותר לעשות עסקים עם מדינות אחרות, קשה יותר לזמן תיירים, קשה יותר למשוך השקעות וכדומה.
בסיפור שלנו, כל אחד ואחת מאיתנו הסופר.ת, המאייר.ת, העורכ.ת והמו"ל של עצמנו – ביחד בכוחנו לייצר ולהפיץ את הסיפור האלטרנטיבי והאותנטי של ישראל לעולם.
ג'ואנה לנדאו. צילום: סמדר כפרי
הכותבת היא ג'ואנה לנדאו, מומחית למיתוג מדינות, מייסדת ויו״ר עמותת Vibe Israel.