אנחנו בתחילת ינואר ואני לא יודע אם הערוץ ייסגר ב 27 בחודש.
זה יהיה שברון לב גדול מאוד. אני חושב שזה לא יעלה על הדעת, אבל עובדה שזה קורה. זו התנכלות נגד הערוץ, שקשה לעכל אותה.
עוד ב-Onlife:
טניה רוזנבליט – "החלטתי להפסיק לפחד"
"נולדתי אישה בחברה חרדית ורק רציתי להיות בן"
לאיים בסגירה על הערוץ, כשעושים הנחות לערוץ 9, לערוץ 11, להוט, זה חוסר הגינות ברמה הבסיסית ביותר, במיוחד כשיש נסיבות מקילות כמו המשבר הכלכלי הקשה שעובר על ענף הפרסום, או המהפכה במצרים שקטעה את צינור הגז ואת אספקת ההון המרכזית של התומך הגדול ביותר שלנו, יוסי מימן.
אם הערוץ באמת ייסגר יש לנו 3 תכניות עד סוף העונה.
הכתבות נערכו כבר. יום לפני שאיתי דנקנר פירסם את המכתב שאלו אותי בהנהלה אם התכניות מוכנות, אמרתי שכן, ואז אמרו לי לפטר את הצוות. קיבלתי הוראה. כינסנו את כל העובדים יחד והודענו להם על הפיטורים.
נתנו להם חודש התרעה, זה יוצא ב -15 בינואר, שבוע הבא. אמרנו להם שאנחנו מקווים שבחודש הזה משהו ישתנה. כאמור, אנחנו כבר בינואר.
איתי כתב את המכתב והראה לי, בכיתי כשקראתי אותו. אמרתי לו להראות לעובדים וכולם פרצו בבכי. החלטנו לפרסם את המכתב.
אחד הדברים שאני הכי גאה בהם, הוא שבניתי סוג של משפחה במערכת.
אחת מהסיבות שאני אוהב לבוא בבוקר לעבודה היא הקרבה הנפשית בצוות: לריב איתם, לצחוק איתם, לאכול יחד צהריים. אני מתייחס לזה כאל אחד מהישגיי המקצועיים הגדולים ביותר.
אני לא דואג לעצמי, אני אסתדר. אני אמצא תעסוקה, עבודה, אולי זה אפילו יהיה לטובה, יש לי שני מחזות שאני צריך לעבוד עליהם, אחד שכתבתי וצריך לשכתב והשני, מחזה היסטורי שאני רוצה לכתוב ומחכה לרגע שיהיה לי זמן.
אני גם מנחה קבוצות של דינמיקה קבוצתית במכללה למנהל. כבר כמה שנים, קורס בשנה. פעם נכנסתי עם מרצה נוספת, שהייתה על כסא גלגלים, עוד לא התחיל המפגש וכבר יש להם כ"כ הרבה מידע על האנשים שמולם. לפעמים זה מוזר לאנשים שמנחה הקבוצה שלהם זה אמנון לוי.
אחד הדברים שלמדתי על עצמי זה שלפעמים צריך לקום ולהמציא את עצמך מחדש.
אם הערוץ ייסגר הנטייה הטבעית שלי תהיה לנסות לחיות מחוץ למים הטריטוריאליים של הטלוויזיה. אני מאוד אנסה, אני מקוה שהפאניקה לא תכתיב לי ללכת למקום מוכר וידוע.
בכנות אני לא יודע. הלוואי ויהיה לי אומץ להגיד שאני נשאר במקום של אי ודאות, של חוסר תשובות, שבגיל 56 צברתי מספיק בטחון עצמי לעמוד במקום הזה ולא לענות ישר להצעות. אני לא יודע, זה לא פשוט.
אני מאוד מקווה שערוץ 10 יתגבר על הקשיים, אני שש שנים שם, אני חושב שאני הטאלנט הכי ותיק בערוץ, אני באמת קורא לו משפחה.
בתכנית הראשונה העונה נתקלתי בתופעה הכי הזויה שראיתי בחיים שלי.
חיפשנו תופעה נפשית שרצינו לעשות עליה תכנית ל"פנים אמיתיות", והגענו ליובל: בחורה בת 23, שהיא סופר אינטליגנטית, דעתנית, עומדת על כל קוצו של יוד. היא מודעת מאוד לעצמה, אפילו דרשה לראות את המשפטים שלה שבחרנו לתכנית. שלה, של יובל.
כלומר, בחורה שעומדת על שלה, ומנגד, אחד הדברים הכי הזויים שראיתי בקריירה שלי, תוך כדי שיחה עם יובל, היא מתחלפת לדמות אחרת, של ילד בן 4, שיש לו מוצץ, ובובות ורוצה מיץ פטל. זה באמת לא יאומן, אתה פשוט מתבלבל.
יושב לפניך תיאטרון שלם ? ילד קטן, בחורה עיוורת, אי אפשר שלא להיות בטוח שהבחורה היא הכי משוגעת שיש. ואז לומדים על ההפרעה שנקראת הפרעת זהות דיסוציאטיבית, DID באנגלית (Dissociative identity disorder), בשום פנים ואופן לא פיצול אישיות.
יותר מפתיע מהכל היתה הידיעה שהטיפול ב- DID הוא לא במחלקה סגורה עם שוקים חשמליים כמו שניתן היה לחשוב, זו הפרעה שמטופלת בדיבור, בטיפול פסיכולוגי, באותו חדר שיושבים רבים מאיתנו.
מדובר באנשים שיש להם תפקידים בכירים בחברה.
דיברתי עם פסיכולוגים שיש להם פציינטיות עם DID שהן רופאות, פסיכולוגיות עורכות דין. ראיתי סרטים שנעשו בעולם, באנגליה יש סרט של ה-BBC שעוקב אחר שוטר, איש חוק לכל דבר, עם נשק, שהופך בן רגע לילד שרוצה את הדובי שלו. אתה לא מבין איך זה יכול להיות.
הפרעת הזהות הדיסוציאטיבית נובעת בעיקר מהתעללות מינית ממושכת.
אנשים לא מפתחים DID כי בא להם, מדובר ב95-97 אחוז מהחולים שחוו התעללות קשה וממושכת. זה כמעט תנאי בסיסי לפתח את ההפרעה הזו. פרופ' אלי זומר (פסיכולוג קליני בכיר ? י.ב.כ.) אומר שזו "תגובה נורמלית למצב בלתי נורמלי שחווה האדם". זה טבעי לברוח מהגוף שלך ולפתח זהויות אחרות.
מדובר בתופעה מאוד שנויה במחלוקת בעולם הפסיכולוגי, יש כאלה הרואים בה הפרעה נפשית ויש הטוענים שמדובר בתופעה תרבותית. ולראייה: בארה"ב יש המון מקרים מדווחים, ובהודו אין בכלל. בארה"ב זה מדובר ויש להפרעה מקום, ובהודו, אין לה מודעות בכלל.
מחד, זה מאוד מבלבל, גם יובל, היא רוב הזמן יובל – בחורה דעתנית וידענית שיודעת לעמוד על שלה. יש לה עבודה, היא עוברת דירה, יש אהבה בחייה, היא מתפקדת. היא לא בבית משוגעים.
מנגד, חיילים שחוזרים מהמלחמה במצב של פוסט טראומה ושנים אח"כ חווים את שירותם הצבאי שוב ושוב, לא מפקפקים באמיתות הפגיעה הנפשית שלהם. בחולי DID כן.
התנדבתי שנים רבות במרכז לנפגעי/ות פגיעה מינית.
התנדבתי בקו, הדרכתי קורס הכשרה למתנדבים בן חצי שנה והנחיתי קבוצת תמיכה למתנדבים.
בשנתיים האחרונות אני לא מתנדב באופן פעיל. זה סוחט נפשית, מעייף.
בקבוצת תמיכה למתנדבים שומעים את הקושי בלהיות בצד השני של השפופרת, להקשיב לסיפורים קשים יום אחר יום.
הגעתי במקרה, אבל אין מקריות באמת. שלי יחימוביץ' ביקשה ממני להתנדב, היא ניסתה לארגן גברים מפורסמים בתקשורת שיהיו "הפנים של הקו" וילוו את הקו לנפגעי תקיפה מינית. אמרתי לה שאין לי מושג בנושא, אבל אני מוכן להתנדב. עברתי ראיון קבלה, קורס הכשרה של חצי שנה ומאוד נתפסתי לעניין.
אני אתאיסט.
אני מכבד אנשים דתיים. זו הבחירה שלהם ואני אנסה ללכת לקראתם. קווי מהדרין לא מפחידים אותי ואם שני תנאים מתקיימים: הראשון, שיעשו את הקווים האלה בריכוזים חרדיים בלבד, והשני, שבכל מקום שיש בו קו מהדרין יעשו גם קו רגיל עם אופציה לנשים וגברים ביחד, אם שני התנאים האלה מתקיימים, אני חושב שצריך לכבד את העובדה שיש אוכלוסיה שצריכה את ההפרדה הזו.
הנשים החרדיות מתחנכות באותה מידה. זה לא מנגנון דיכוי לנשים, זה מנגנון המדכא נשים וגברים יחדיו. סארטר אמר "האחר הוא גיהנום", האחר שונה ממני, מקשה עלי, מעצבן אותי ? החרדים הם "אחר" קשה במיוחד, אבל צריך לנסות לכבד את האחר הזה.
שמעתי על כנס הגניקולוגים של מכון פוע"ה (פוריות על פי ההלכה, שעלה לכותרות בימים האחרונים מאחר ובכנס מורשים רק גברים לנאום ? י.ב.כ.), אני לא גניקולוג ולא הייתי הולך לכזה פורום, אבל מי שחי לפיה והוא מייחס לה חשיבות ? שינהג לפיה.
בעיניי אין להלכה שום חשיבות.
זהו טקסט תרבותי לכל היותר, כמו ביאליק. אני לא התחתנתי ברבנות ולא אייעץ לבנים שלי להתחתן ברבנות, אבל אם הם יעשו את זה ? שלא יבואו לבכות לי אח"כ שהרב פרימיטיבי, ושהרבנית אמרה לבת הזוג שלהם כך וכך.
אתה לא יכול לאחוז במקל משני קצוותיו. אני לא נכנס למגרש הדתי. אמרתי פעם ש"אני לא אשתה ממי הדת המורעלים" ומאוד כעסו עלי, אבל אני עומד מאחוריי דבריי. אל תקבל ואל תקטר.
הייתי יושב לקפה עם חנוך לוין.
אני מעריץ את יצירתו, אוהב את כתביו. גדלתי עליו וראיתי כמעט את כל המחזות שלו. אני מאוד סקרן לגבי האיש, בחייו יצא לנו להיפגש פגישות קצרצרות ולא יצא לו להכיר באמת ולדבר, אם הייתה לי הזדמנות לשבת איתו לכוס קפה, הייתי שמח מאוד לעשות זאת.
אמנון לוי חוזר עם תכניות חדשות של "פנים אמיתיות", החל מה-9 בינואר, ימי שני בשעה 22:00, ערוץ 10