צופי הקולנוע נוטים לבלבל לעיתים בין צ'יק פליקס – אותן קומדיות רומנטיות שמיועדות לעורר אצל בנות המין הנשי את בלוטות הדמע – לבין סרטים שעוסקים בחברות אמיצה בין נשים. הסיבה לכך טמונה בעובדה שלא הרבה סרטים כאלה נעשו לאורך השנים. אבל אלה שכן, שעוסקים בעיקרם בקשר הקסום, הכמעט מאגי שנוצר כשכמה נשים מצליחות לבנות חיבור אמיתי זו עם זו, הפכו עם הזמן לקלאסיקות קולנועיות בלתי נשכחות.
עוד ב-Onlife:
- לקראת אוסקר 2012: נשים הכי מצחיקות בקולנוע
- ככה עושים אהבה: סצנות סקס שנשים אוהבות בקולנוע
- קפה עם פנינה רוזנבלום: לגברים יש ריספקט אלי
רוב הסרטים האלה מדברים על הכוח שנשים יכולות למצוא זו בזו ועל יכולתן להתמודד עם המציאות הקשה גם בהיעדר גברים, או למרות נוכחותם. ואנחנו לא מתכוונים לדוגמאות המתבקשות, כמו "תלמה ולואיז" ו"חופים", שבהחלט משמשים כאבות הייסוד של הז'אנר, אלא על כמה אחרים שלימדו אותנו להשקיע לא פחות בחברות שלנו מאשר בבני הזוג. הנה הסצנות הנבחרות מסרטי החברות הנשית הכי טובים שהיו כאן.
תלמה ולואיז – סלל את הדרך לסרטים הבאים
יצורים שמיימים
יש משהו סוריאליסטי ומכונן בלראות את קייט וינסלט בת ה-17, הרבה לפני עידן "טיטניק", האוסקרים והפיכתה לאישה הכי מהממת בהוליווד, משתתפת בסרט הראשון שלה, שהוא ללא ספק גם אחד ההזויים שברזומה שלה, אך גם אחד הקסומים שבהם: בתפקיד הראשי ב"יצורים שמימים" (1994) נמצאת פולין (מלאני לינסקי, שאפשר לראות היום בשידורים החוזרים של "שני גברים וחצי", על תקן רוז המטורללת), נערה שמנמנה ובודדה שמפתחת חברות חולנית עם ג'ולייט (קייט וינסלט), נערה יפה וחולנית שמגיעה לבית הספר שלה.
הרבה לפני לאונרדו דיקפריו. קייט וינסלט ב"יצורים שמיימים" (צילום מסך)
השתיים בוראות לעצמן עולם דמיוני שבו הן הנסיכות, מוקפות אבירי חימר אמיצים. הן קוראות לעולם הזה, "השער הרביעי" ובסצנה הזו הן נחשפות אליו לראשונה. החברות ביניהן הופכת לאובססיבית והרסנית, הן אפילו שוכבות זו עם זו ומפנטזות אחת על השנייה בזמן שהן עושות סקס עם גברים. אלא שלא מדובר בסיפור אהבה לסבי, אלא בברית של שתי ילדות אבודות, שלבסוף גם מחליטות לרצוח את אמה של פולין כדי שתוכלנה לברוח יחד. הסרט, שהיה גם סרטו הראשון של הבמאי פיטר ג'קסון ("שר הטבעות") מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בניו זילנד בשנות החמישים.
חובה לצפות כי: הסרט הזה מוכיח שגם אהבה חברית בין שתי נשים יכולה להגיע למקומות קיצוניים ושלפעמים אפילו שווה להרוג בשבילה.
עגבניות ירוקות מטוגנות
סרט שכולו על טהרת הגירל פאואר והלויאליות הנשית, עם חברויות שחוצות גילאים ותקופות בזמן. שילוב מהפנט של קאסט מעולה (קתי בייטס, מרי לואיז פרקר, ג'סיקה טנדי ומרי סטיוארט מסטרסון) ועלילה שמתרחשת בעיקרה על רקע שנות הארבעים השוביניסטיות ומוכות האלימות באלבאמה.
לא רק "מיזרי". קתי בייטס ושאר כוכבות "עגבניות ירוקות מטוגנות"
זוג נשים שמוצאות נחמה זו בזו (וגם מתאהבות, למרות שהרומן הלסבי הוצנע משמעותית בסרט) ומפלט מהמציאות הגברית המסרסת. "עגבניות ירוקות מטוגנות" (1991) מציג שני סיפורים שונים אך מקבילים על נשים שהתחברו, ומצליח לתאר בדיוק מופתי מה החברות והאומץ ההדדי העניקו לכל אחת מהן. קתי בייטס מגלמת את אוולין, עקרת בית מיואשת ומשועממת שפוגשת בבית אבות את ניני, קשישה חביבה שסוחפת אותה למסע נוסטלגי בעברה ומספרת לה על אידג'י ורות', שניהלו יחד בית קפה קטן באלבאמה. רות' מנסה להחזיר את איג'די הסוררת למוטב, אבל החברות מקבלת תפנית אחרת לגמרי.
חובה לצפות כי: "עגבניות ירוקות מטוגנות" הוא יצירת מופת שמצליחה לנקז לתוכה גם תוכן היסטורי, גם חברות נשית אמיצה וחזקה מכל, גם צחוק וגם עצב.
בסצנה הנבחרת, שבספר עליו מבוסס הסרט הייתה למעשה מטאפורה לסקס, השתיים מנהלות קרב אוכל שהופך גם לנקודת המפנה ביחסים שלהן.
נערות לוח שנה
מוכרחים לתת קצת קרדיט גם לבריטים, שמספקים לא מעט סרטים על חברות נשית וביניהם גם יצירת המופת הקומית הזו משנת 2003. "נערות לוח שנה" עוסקת בקבוצת נשים מעיירה מנומנמת באנגליה שגולת הכותרת של חייהן היא מועדון הנשים המקומי שלהן, במסגרתו הן מוציאות לאור מדי שנה לוח שנה עם נופי יורקשיר.
כשבעלה של אחת מהן חולה בלוקימיה, הן מחליטות להוציא לוח שנה בעירום ובכיכובות – למרות שאף אחת מהן כבר לא צעירה או יפה במיוחד – שכל הכנסותיו יגויסו לחקר הלוקימיה. הן הופכות לתופעה לאומית ונעשות לכוכבות מבוקשות, מה שכמובן מאיים על ברית עקרות הבית המשועממות שכרתו ביניהן. הסצנה המוצלחת ביותר בסרט היא זו שמתרחשת כשהן אשכרה מורידות את הבגדים ומשתחררות מכבלי התודעה הפרטית שלהן, בזכות התמיכה ההדדית כל אחת מהן מרגישה כמו דוגמנית על – משהו שלא היה קורה לעולם בנוכחות גברים. סיפור מקסים ומשעשע על חברות עם המון אומץ ואהבה, שבסופו של דבר נשארת גם אחרי שהזרקורים נעלמים.
חובה לצפות כי: זה בריטי, זה שנון, יש בזה סמים קלים והמון נשים מעולות. מה צריך יותר?
מגנוליות מפלדה
ושוב אנחנו חוזרים אל הדרום החם של ארה"ב, הפעם בלואיזיאנה, שם ככל הנראה נוצרות החברויות הנשיות המרשימות ביותר, לפחות מבחינת תעשיית הקולנוע. גם "מגנוליות מפלדה" הוא סרט בלתי נשכח שהציג חברות נוטפת אסטרוגן בין כמה מהדמויות היותר מכמירות לב שהכרנו בסוף האייטיז. הסרט עוקב אחר חייהן של קבוצת חברות מלואיזיאנה, כשעיקר העלילה מתמקדת במ'לין (סאלי פילדס) ובתה החולנית שלבי (ג'וליה רוברטס), שמתה במהלך הסרט לאחר שילדה תינוק.
ג'וליה רוברטס, סאלי פילדס ודריל האנה. סיסטרהוד. "מגנוליות מפלדה"
שאר החברות בקבוצה הן טרובי, בעלת המספרה שבה כולן נפגשות, אנל המגושמת (דריל האנה), אויזר (שירלי מקליין), הקשישה העשירה והביצ'ית וקלרי (אולימפיה דוקסיס). סיפור קצת קיטשי אך בכל זאת מרגש שהמסר העיקרי שלו הוא: עם חברים אפשר לשרוד הכל. בסצנה הזו, שמתקיימת אחרי לווייתה של שלבי (ג'וליה רוברטס). מ'לין רק רוצה להרביץ למישהי והחברות מנדבות את אויזר המרשעת. כי רק חברות טובות יכולות להפוך לוויה לסיטואציה קורעת מצחוק.
חובה לצפות כי: זו קלאסיקה נשית משובחת, מתוקה ונוגעת ללב שמדגימה בדיוק איך קשר בין נשים הוא חוצה גילאים, שנים ומגזרים.
גברים בצד
מספיק להציץ בכותרת כדי להבין במה מדובר, אבל האמת היא ש"גברים בצד", גם הוא מבית היוצר של הרברט רוס, הבמאי של "מגנוליות מפלדה", הוא הרבה יותר מסתם עוד מסמך זועם על המין הגברי.
מדובר ברוד טריפ נשי ומרגש של שלוש נשים מקצוות שונים – זמרת ברים לסבית (וופי גולדברג), חולת איידס שברירית (מרי לואיז פרקר) וצעירה בהיריון שנמלטת מבעלה המכה (דרו ברימור, שקשה להאמין כמה היא צעירה שם). הן נוסעות יחד לאל.איי ומה שנראה כמו אסון בהתחלה, הופך לחברות אמיצה שמתגברת על כל המכשולים הנשיים הטיפוסים ומוכיחה שבנות יכולות להסתפק זו בזו, הן לא צריכות גברים כדי להסתדר.
תוסיפו לעניין את פס הקול המשובח ותגלו שללא ספק, מדובר באחד הסרטים הכי טובים בז'אנר. סצנת הסיום סוחטת הדמעות של הסרט אומרת הכל.
חובה לצפות כי: מדובר בסרט מסע אמיץ ולא מתפשר שמדבר על מציאות עגומה, ועל חברות שעוזרת להתגבר עליה.