טוב, אין דרך אחרת להגיד את זה, הפרק של הישרדות VIP ששודר אתמול, פרט להיותו ריאליטי עשוי לעילא, היה תעודת עניות למגזר הנשי באשר הוא. בואו נפרק לגורמים:
עוד ב-Onlife:
הקאט פייט בין נטלי דדון ו-תזכירי לי שוב מי את – יוליה פלוטקין היה לא ברור בעליל: מה גרם לפלוטקין לנסות להתקרב אל נטלי דדון ומה גרם לדדון להתהפך על יוליה פלוטקין? אם יוליהפלוטקין חשבה שדדון תצליח להכניס אותה לעונה השניה של ה"ביכיפיות" אז אפשר להבין את ניסיון ההתקרבות, אבל סתם ככה, על שום דבר? מה יש לנטלי לתרום לחברות ביניהן? עוד לא שמענו את הבחורה הזו אומרת משהו אחד מעניין, או משהו אחד, או משהו.
קרב חתולות פוטוגני למחצה: יוליה פלוטקין מול נטלי דדון
צילום: ורד אדיר
ואת, נטלי דדון, מאיפה התהפכת ככה על יוליה פלוטקין? אל תדאגי, היא עדיין יותר אנונימית ממך, אין סיבה לדאגה. אבל סיבה כמו "הערסיות הסמויה" שיצאה ממנה? על זה התעצבנת? בעיניי זה היה אחד הטוויסטים הכי מפתיעים של העונה. הדבר היחיד שהיה יכול להצדיק את הריב המיותר הזה, היה אם נטלי דדון היתה מבינה את עוצמת הביזיון בכך שפלוטקין משתמשת בה כתחליף מיכל זוארץ ודורון ג'מצ'י. לא סתם תחליף, התחליף של שלהם. כלומר, הם לפניה בשרשרת החברים שפלוטקין בחרה לעצמה. עכשיו, זה מעליב. מזל שנטלי דדון לא הבינה את זה.
נשים יקרות, אתן לא עושות שירות טוב לעם שלנו. אם אני ישבתי בבית ואמרתי לעצמי "בוא'נה, אושרי כהן צודק", משהו פה מסריח. וזה לא הברקודה בפה של עזאם עזאם. ועוד נקודה למחשבה, נטלי דדון ויוליה פלוטקין, פעם הבאה שאתן רבות, לפחות תעשו את זה באמבטיית בוץ ועם קצת משיכות שיער פוטוגניות. אחרת זה ממש לא מעניין אף אחד.
ענבל גבריאלי – אין ספק, חשיבה אסטרטגית היתה פה, ואת בהחלט מועמדת מס' 1 להחליף את דן מנו בתפקיד השורד התככן של כל הזמנים, אבל אולי יש משהו בדבריה של ענת הראל, שאמרה שאם זו היתה האסטרטגיה שלך, זה אפילו יותר מבאס? האמת? צודקת.
ענת הראל מתגברת על רפלקס ההקאה עם דיונון בפה
צילום: ורד אדיר
ענבל גבריאלי, יש לך קצת יותר שכל וניסיון חיים מאשר לאושרי שתיים הידוע גם בשמו איתי תורג'מן. יש לך אפשרות אמיתית להנדס מהלכים אסטרטגיים עם בובה מס' 1 (מיכל זוארץ) ובובה מס' 2 (עזאם עזאם), אז למה לא לעשות את זה בשקט ולהראות לשלישיה המובילה מאיפה משתין הדג (שהם רק לפני רגע הכניסו לפה)?
אם רק היית קצת מורידה את הטונים בהם צעקת שאת לא רוצה להישאר בשבט, היית זוכה גם לנקודות אהדה מהקהל בבית. קחי דוגמא מאיתי שגב שממחיש בדיוק כואב לאוזן את המשפט "סייג לחוכמה שתיקה".
ועוד דבר, יש משהו מאוד צורם בחוסר הנכונות להשתתף במשימות, בין אם הן מיועדות לרווחת השבט או לרווחה האישית שלך. מייקל לואיס קיבל התקף לב בשביל להראות לקבוצה מה זה מאמץ אמיתי, את, לכל הפחות, יכולה להחזיק דג בפה. ואני לא אגרר לבדיחות על "דברים שענבל גבריאלי לא מכניסה לפה", זה מתחת לרמה שלי, אבל תנחשו לבד.
מה שכן, אם מישהו לא ידע כמה מעריצים יש לגברת גבריאלי בפייסבוק, ניתנה ההוכחה בדמות המשפט האלמותי "ככל שהכרתי יותר אנשים כך גדלה אהבתי לכלבים", שהפך להיות סטטוס מנצח.
ענבל גבריאלי באחת ממועצות השבט הכי מעניינות שהיו לנו על המסך מעולם
צילום: ורד אדיר
עכשיו, מיכל זוארץ, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי מהניסיון הנואש – שהכי מתאים לילדה בת 14 – להתחבר לקבוצת המקובלים? אולי מחוסר היכולת שלך לעמוד על שלך כשאת מתבקשת להחליט "תוך 5 דקות בדיוק" אם את בברית איתם (אגב, איתי תורג'מן, אתה קצת דוחה)? כרגע, לחוסר האישיות של מיכל זוארץ אין תפקיד אמיתי על האי ואם היא לא תתאפס על עצמה היא תחזור לארץ באנונימיות גדולה יותר אפילו משל יוליה פלוטקין. לעזאזל, אפילו את תפקיד הפולניה הנעלבת גנבו לה (בביצוע מבריק של עזאם עזאם).
וחייבים לדבר על:
1. כל דמויות האב שצמחו ליוליה פלוטקין בתכנית, החל מהנשיקה הקריפית של ג'מצ'י ועד "אבא" בוקי נאה. מה זה צריך להביע?
2. הכבוד הדרוזי המפורסם – עזאם עזאם נופל לכל משבצות הטייפקאסט האפשריות, וחבל.
3. ההלם על פניה של אנה ארונוב היה אחד מרגעי השיא הרגשיים של התכנית. המחשבה על החינוך הרוסי הספרטני שהביא אותה עד הלום מתנפץ באחת, בגלל מזימה של אחרים, היה יותר מדי בשביל האופי התחרותי שלה ונרשמו דמעות אמיתיות. מבריק.