עד שקראתי בספרו של יובל נוח הררי חשבתי שגילוי האש ושליטת האדם עליה אפשרה לאדם, שהיה נחות וחלש מבחינה גופנית – להתגונן בפני חיות טרף , לחמם את מעונו, להאיר את לילותיו ולשפר את מזונו.
עוד ב- Onlife:
- מה קורה במיטה של קרן מור ומנשה נוי
- הסופרת אורלי קראוס וינר לא מפסיקה להכניס סצנות סקס לספריה
- איפה אפשר למצוא את התמונות הכי יפות ברשת
בא הספר "קיצור תולדות האנושות" ופתח בפני תובנה חדשה ומרתקת. הוא מציע רעיון לפיו הרגע בו השתלט האדם על האש ובישל את הבשר שצד הוא רגע מכונן. שכן שלב העיכול שסחט מהאדם כמויות גדולות של אנרגיה התקצר ובזכות זאת התפתח המוח.
האנרגיה שנחסכה בתהליכי העיכול הופנתה אליו ואפשרה למוח לגדול, שלב שהגורילות למשל לא עברו ולכן בידי האדם בלבד נמצאים התובנה והידע.
וזו רק דוגמה אחת מהתובנות שהספר המרתק הזה מעניק לקוראיו. הספר גם מצביע על כך שלעומת מה שחשבנו שהמהפכה החקלאית קידמה את האדם הרי שההיפך הוא הנכון, המהפכה שיעבדה את האדם, פגעה באיכות חייו וגרמה לו מצד אחד לעבוד קשה הרבה יותר ולצרוך מזון שלא תמיד התאים לו.
זאת בצד העובדה שהיא אפשרה לאדם להתרבות שכן ניתן היה להרבה יותר בני אדם לחיות ולהתפרנס על אותו שטח . המהפכה הגדולה של האדם, טוען הספר, אינה המהפכה החקלאית או התעשייתית אלא המהפכה הלשונית.
הספר בודק את ההיסטוריה של ההומו ספיאנס שבערך לפני שבעים אלף שנה דחף אותו להשתלט על העולם ולמה נעלמו מינים אחרים של בני אדם שנכחו באותו זמן על פני כדור הארץ.
מתי הפך הכלב לידידו הטוב של האדם? מתי המציאו את הכסף ואת האלים הגדולים, ומדוע? על שום מה סברו כמעט כל החברות האנושיות בהיסטוריה שנשים נחותות מגברים? האם אפשר לקיים חברה אנושית ללא אפליה וללא דעות קדומות?
האם אפשר לשלוט ביעילות ולאורך זמן בעמים כבושים? כיצד כבשו המדע, הקפיטליזם ואירופה את העולם? האם יש להיסטוריה כיוון? האם יש צדק בהיסטוריה? האם בני אדם הפכו מאושרים יותר לאורך ההיסטוריה? ומה הסיכוי שיהיו בני אדם בכדור הארץ בעוד מאה שנה.
קיצור תולדות האנושות מנסה להציע תשובות על שאלות אלו ואחרות, ולתת סקירת בזק על תהליכי המפתח ונקודות המפנה העיקריות של ההיסטוריה מאז הופעת האדם על בימת העולם ועד ימינו.
בלי ספק שמבין הספרים שקראתי השנה, ואני בולעת ספרים בצימאון אדיר, הספר החכם ומאיר העיניים הזה השאיר בי את הרושם הגדול ביותר. זהו ספר מדהים, מחדש ומפעים כאחד, לא רק מחדש ומשכיל אלא מעורר למחשבה.
למרות שמו, אין כאן היסטוריה מוסדרת כפי שאנו רגילים בספרי ההיסטוריה, אין כאן תקופות אלא תהליכים, אין כאן אירועים כרונולוגים אלא תהליכים ותופעות. ומציב תובנה מעניינת בדרך בה הפך האדם לשליט כל יכול בטבע. והשאלה שנשאלת, האם הקדמה עושה אותנו מאושרים נשארת עמומה ובלתי פתורה.
ספרה החדש של אדיבה גפן – נעדרת