תכנית פתיחת העונה של ארץ נהדרת היתה טובה מהרגיל (בהתחשב בעובדה ש"הרגיל" היו 4 העונות האחרונות שלה): מהוקצעת, חדה, נושכת, אולי נסחבת טיפה במערכונים הארוכים, אבל בהחלט ראויה למחמאות.
ארץ נהדרת התחילה את העונה באיחור ניכר אחרי מצב האומה, ורואים שמישהו שם עשה שיעורי בית. לא עוד מערכונים על כל נושא שבעולם פרט לפוליטיקה, שלכל היותר אפשר להגיד עליהם שהם "ליד", לא עוד מנסים להצחיק בפאנצ'ים של שורה – תודה, בשביל זה יש את צחוק מהעבודה, ואנחנו גם ככה לא רואים את זה, ולא עוד ללכת מסביב. ארץ נהדרת עשו אתמול סאטירה. חדה, נוקבת וכל-כך במקום. ככה אנחנו צריכים את התכניות שלנו, עם ביקורת שנשפכת מכל מילה, מרמור שבא לידי ביטוי בנושאים הכי קשים ורגעים שגורמים לנו להתכווץ בכיסא.
ארץ נהדרת פתחה עם פאנל הבחירות שהציג בפנינו פעם נוספת חיקויים נפלאים וקיבע את מעמדם של השחקנים והמאפרים כטובים ביותר בתעשייה. אין מה להגיד. לציפי לבני מעולם לא היתה כ"כ הרבה כריזמה כמו בגילומה של שני כהן ומריאנו כראש הממשלה, בנימין נתניהו, זחוח מההשמדה האיטית של ישראל, היו פשוט תענוג לעיניים ולאוזניים. אבל, אם חשבתם בשלב מסוים שהנה, "הם מיצו", המערכון קיבל טוויסט פרוע בדמותו של יובל סמו כמירי רגב. בואו נקדיש לו דקה.
במילה אחת: בראבו. שאפו ליוצרים של ארץ נהדרת שידעו שרק אישיות גבולית ומופרעת כמו יובל סמו, יכולה ללכת עד הסוף עם החיקוי של מירי רגב. הבהמתיות, הוולגריות וההתפרעות כללית, לא נופלת מהמקור בשום צורה ולהפך, סמו שיחרר את הרסן ואסור לעולם שמישהו יחזיק אותו שוב. מעולם לא הגיע למירי "כפיים" כמו אחרי המערכון הזה.
הבעיה היחידה – וכל איש יחסי ציבור מתחיל יגיד את זה – כל אזכור, נלעג ככל שיהיה, הוא עדיין יח"צ טוב. וגם אם ארץ שמה את מירי רגב לצחוק עבור מביני דבר, הרי שהיא והדעות החשוכות שלה עדיין מקבלות במה עם יותר מ-30 אחוזי רייטינג. כל מי שלא ידע מי זו מירי רגב ומה היא עשתה עד כה, יקבל אותה במאות תחפושות לפורים. האם אנחנו באמת רוצים לתת לה את הבמה הזו? זו שאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו והתשובה ממש עלולה להיות כואבת. במיוחד לאור המערכון.
ארץ נהדרת. צילום יח"צ
בהמשך חזר לחיינו אסי כהן כחלק מהזוגיות הדביקה ביברמן, או ליבריהו, כפי שהוא התעקש לקרוא לה. אין מה להגיד ואני בטח לא אחדש לאף אחד, אסי כהן מלך. כל שניתן לעשות הוא לתהות כמה שילמו ב"קשת" לכהן עבור הגיחות הקצרות לתכנית, ולקוות שהן ימשיכו לאורך כל העונה. אין ספק שבעידן של משבר כלכלי, אסי כהן לא יכל לסרב להצעה שבוודאי היתה נדיבה מאוד, ואילו הם לא יכלו לוותר על שירותיו. כהן היה מצוין כהרגלו, מדויק וקולע. אסי כהן תעשה לנו טרנינג.
הדבר הגדול הבא בתכנית, היה די קטן למעשה. קטן קומה הכוונה. יובל סמו, בכנס העבודה, היה פשוט הדבר הכי טוב שנראה על המרקע בשנה האחרונה. אין פרות קדושות, אין נושאים שלא מדברים עליהם ואין פוליטיקאים שלא נכווים. החל מלהגיד למרב מיכאלי ששלי יחימוביץ' מוסרת "תזדייני" ועד הנטייה לימין של המפלגה. הכל נכנס בעריכה, והכל ראוי. יובל סמו הוא אולי איש קטן, אבל יש לו את הביצים הכי גדולות בתעשייה.
נקודות אור נוספות בתכנית:
– הפתיח של משחקי הכס היה לא פחות ממבריק. ואם מישהו לא הבין את הרפרור הזה, זה בדיוק הזמן להתחיל לראות את המקור.
– ירון ברלד – שמחתי לראות אותך עם חולצה. אנא, המשך כך.
– מערכון ההתרמה: עלמה זק חביבה כתמיד, שני כהן מצוינת, אבל רועי בר נתן, אתה פשוט מעולה.
בסופו של ערב, המסר העיקרי שקיבלנו מארץ נהדרת היא סוג של התפכחות מאשלייה. אם במשך שנים חשבנו לעצמנו ובאמת האמנו שיש לנו ארץ נהדרת, הרי שהיום אנחנו סוף סוף מבינים שהמצב בכי רע. ארץ נהדרת פשוט פורשים את זה על השולחן עבורנו. לא עוד בעיות קטנות וזניחות לעומת הרוח הלאומית, לא עוד זוטות של פוליטיקאים משופשפים אל מול האיום של איראן ולא עוד ללכת מסביב ולנסות לא לדרוך על הביצים של אף אחד. בישראל של היום קיים משבר אמיתי, וכרגע, גם אין לו פתרון. ארץ נהדרת הוכיחה אתמול לראשונה (העונה) שאולי אין לנו ארץ נהדרת, אבל יש להם אחלה תכנית.