בטח תצפו ממני לפצוח בטור "פשקווילאי" (כרזת נאצה בלע"ז – ט.ש.), כזה שזועק להחרים את יבואני עצי האשוח באשר הם, לקרוא תיגר על "המוני בית ישראל" הששים לחגוג את חג המולד וערב ראש השנה האזרחית החדשה, הסילבסטר, להעמיד לדין את חובשי המצנפות האדומות ולהבטיח לכל אלה כרטיס כניסה זוגי לגיהינום.
לא מכבר אף הגיעה לתיבת המייל שלי ידיעה "מרעישה" אודות עליה "מדאיגה" ביבוא עצי האשוח לאדמת הקודש וזאת, בהתאם לדרישת מגזר חוגגי חג המולד ההולך וגדל בארצנו.
עוד ב-Onlife:
- אני אישה חרדית, מודרת ומאושרת
- המתנות הכי שוות מניו יורק: ערב ראש השנה החדשה
- החיים האמיתיים של אישה חרדית
אז הרשו לי להרגיע את ציבור הקוראים היות ואת בוקר חג המולד, פתחתי בעצמי בהאזנה לבלדות כריסמס חביבות שהתנגנו להם באין מפריע בתחנה המואזנת ביותר בישראל. לצד שערוריותיו של ליברמן ואסטרטגית קמפיין הבחירות של ביבי, מצאתי גם סיקור נרחב במגוון עיתונים אודות אירועי חג המולד בארץ ובעולם.
מי יודע למה באמת חוגגים כריסמס
אני מתקשה להאמין שאותם חוגגים יהודיים כדת וכדין שבחרו לצאת, לשתות ולרקוד באותו ערב, באמת שמחים בהולדת ישו. למעשה, רובם אינם מודעים לסיבת החגיגות וכל אינטליגנציית הכריסמס שלהם מסתכמת בדמותו של הזקן בעל התחפושת המטופשת, מחלק מתנות למרגלותיו של עץ מקושט.
יאיר נתניהו מצטלם עם עץ האשוח
מתוך: פייסבוק
אמשיך בגילוי נאות, יש שירימו גבה ויתהו בשנית על מקור יהדותי המתחזה, אך, למרות זאת אצהיר כי אם כל הכבוד לישו (ולא, אין כבוד) אשמח לנצל את מבצעי החג ולעלות על טיסה ליעד כזה או אחר בו אוכל להתהלך בשדרות מושלגות, מקושטות בשלל נורות ועצי אשוח. למה? כי הרחובות יפים, הקניות בזול ומן הסתם אהיה ב"חופש".
אותו הדין יחול גם על ליל ראש השנה הנוצרי העונה לשם "סילבסטר". מונח שעשה עליה לארץ במסגרת מבצע אחד פלוס אחד-חבוש מצנפת, קבל מסיבת סילבסטר. למרות שהשימוש בלוח השנה הנוצרי הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מארגון וניהול חיינו, לא יעלה על הדעת לכאורה שנעטה נצנצים, נסבול בשמלות מיני ועקבים מוגזמים ונעשה שמיניות באוויר כדי להשיג כרטיסים למסיבה שווה באיזה לופט וכל זאת כדי לציין את תחילתה של השנה הנוצרית.
אזרחי ישראל ישיקו כוס שמפניה בליל הסילבסטר, לא כי ראש השנה הנוצרי מרגש אותם, אלא "כי העולם חוגג אז חוגגים".
כל עוד סנטה מחלק מתנות ולא מעביר יהודים על דתם – אני בסדר
בואו ונודה בעובדה המצערת כי אזרחי ישראל הקטנה והשסועה שלנו, עסוקים רוב הזמן במשברי ביטחון, חברה, כלכלה ועוד רבים וטובים, מבקשים רק מקום חגיגי ושמח לברוח אליו ולאו דווקא כשנשמעת אזעקת אמת.
אז לא, אין לי בעיה עם הרוקדים והחוגגים בליל חג המולד ובסילבסטר, אם זה עושה להם שמח, אפילו לערב אחד. יותר מזה, לא אשקר קבל עם וקוראים ואכתוב כאן שלא מעניין אותי מה לבשו הסלבריטאיות במסיבות הנוצצות. למעשה, אתענג בעצמי על קולקציית החג המושקת ברשתות השונות (למלתחת ראש השנה וסוכות שלי כן?).
אין לי בעיה עם אלו שמצטלמים ליד עץ מקושט כי הנוף פשוט יפה ונוצץ יותר. תתפלאו, אבל לא חלפה בי צמרמורת למשמע שדרן גלגל"ץ מכריז "והיום בקשו שירי כריסמס ונשמח להשמיע". לתשומת ליבם של יאיר נתניהו ובר רפאלי שנהנים לחבוש מצנפות אדומות בעת מילוי תפקידם כשגרירי מדינת ישראל (בושה שאין לנו שגרירים מוצלחים יותר) – שיהיה לכם לבריאות, זה לא באמת יהפוך אתכם לסמל לאומי.
כל עוד סנטה מחלק מתנות ולא מעביר יהודים על דתם, אני ממש בסדר עם זה. כל עוד ילדינו הרכים גדלים על חגי ישראל, לומדים ויודעים את משמעותם ומנהגיהם, אנוח בשלום על משכבי.
רק אתפלל בליבי שבחג החנוכה, נזכור את הנס שנעשה ולא את הסופגניה בעלת המילוי המפתה מבית היוצר של "רולדין". אשמח בכל נשמתי כאשר ילד יהודי, יקשר את שמחת הפורים לקריאת המגילה ולא לתחפושת החדשה של עוד דמות מהפסטיגל האחרון.
הלוואי, שנחיה בעולם של "פרופורציות". שנזכור, נכבד ונייצג את יהדותנו בדברים החשובים באמת. ועד אז, אין לי בעיה לחגוג, אם זה רק אומר שפשוט נהיה שמחים.