תרבות הפפארצי גובה עוד קורבן

צלם פפארצי נהרג השבוע (ג') כשניסה לצלם את ג'סטין ביבר ברכב שלו. הצלם עקב אחרי הפרארי הלבנה המפורסמת של הכוכב הצעיר, וכשזו נעצרה בצד הדרך על ידי שוטר תנועה, הצלם ירד מהאופנוע שלו, ניסה להתקרב כדי לצלם ונדרס על ידי רכב אחר. ביבר, אגב, בכלל לא היה ברכב. עכשיו, אני לא רוצה להיות הטרחנית המתחסדת אבל באמת, מה הבעיות שלנו? יש בסיפור הזה כל כך הרבה דברים שיצאו מפרופורציות, וקשה להבין למה המעגל ההיסטרי הזה עוד נמשך.

 

עוד ב Onlife:

 

מישהו בכל זאת אשם

למחות נגד בחירות הקריירה של צלמי הפאפארצי זה הכי 97', אני יודעת. לכאורה יש כאן איזושהי מורכבות שאי אפשר לבטל: היחסים הסימביוטיים בין הצלמים לסלבס, סכומי העתק שצלם יכול להרוויח על תמונה אחת, המגזינים שמשלמים על התוכן הזה, אנחנו שצורכים אותו. הכל כאילו נכון, ועדיין, בסופו של יום, בן אדם נהרג בניסיון לצלם מתבגר נוהג. משהו בדרך הלך לאיבוד, איזושהי חוליה בשרשרת הזאת היא בכל זאת לא בסדר, אם זאת התוצאה הסופית. מישהו בכל זאת אשם.

 

הצלמים עצמם הם אוכלי נבלות, אין ל שום מילה טובה להגיד על הקריירה שבחרו לעצמם. אני מבינה היטב כי הצלם שצילם את קייט מידלטון טופלס לא יצטרך לעבוד יותר יום בחייו, אבל זה לא עושה אותו פחות אוכל נבלות. גם סוחרי סמים מרוויחים אחלה כסף, אז מה? איזה מין טיעון זה? הפיתוי אכן גדול, אבל בן אדם צריך איזשהו קוד מוסרי קטן.

 

הצלם שתפס אותה בלי חזיה יכול לנוח. קייט מידלטון (ויקימדיה)

 

בקרוב גם "אזרחים" יתחילו לשלם את המחיר

בשלב הזה קמים אלה הטוענים כי לסלבס ולצלמים יש יחסים סימביוטיים, ולמה בכלל ביבר צריך לנהוג ברכב כל כך מזוהה ומנקר עיניים, והנה, סלבס שלא רוצים להיות מצולמים מצליחים, לרוב, לחמוק מהמצלמות.

 

אני לא בטוחה שזה לגמרי נכון. בעיניי, הסלבס נחלקים לשניים. הקבוצה הראשונה היא אנשים עם קריירה אמיתית, שלא זקוקים לדבר וחצי דבר מהצלמים. הדוגמה הכי טובה לזה היא ג'ורג' קלוני, שב- 1997, אחרי מותה של הנסיכה דיאנה, עמד בחזית המאבק בצלמים. אלה, בתגובה, איימו עליו שלא יצלמו אותו יותר. מה אני אגיד לכם, לא זכור לי שקלוני התרגש, ולא זכור לי שהאיום הפתטי הזה פגע לו בפרנסה. בסופו של דבר, תמונות של קלוני מוכרות עיתונים, אז תמונות של קלוני שוות כסף וצלמי פפארצי, בהיותם אנשים בלי כבוד לשום דבר חוץ מכסף, ממשיכים לצלם אותו.

 

עדיין מצולם. ג'ורג' קלוני (ויקימדיה)

 

הקבוצה השנייה היא קטגוריית ה"מפורסמים בלהיות מפורסמים". פריס הילטון המייסדת, קים קרדשיאן יו"ר הדירקטוריון. זאת מלכתחילה קבוצה די בזויה, כך שלא אכפת לי מהפרטיות שלהם והיחסים שלהם עם הצלמים, אבל אני כן תוהה מתי אנחנו נפסיק להאדיר אותם כל כך, ולמי בכלל אכפת מה קווין פדרליין לובש (אני יכולה לחסוך לכם, הוא לובש גופיה), ולמה לעזאזל אנחנו עדיין כל כך מתרגשים מכוכבנית שיוצאת מרכב ברגליים פתוחות.

 

הבעיה היא שהמשחק הטיפשי הזה, שכבר לפני 15 שנה חשבנו שיגיע לסיומו, ממשיך לגבות קורבנות, ולא נראה שזה עומד להיגמר. להיפך. מסתמן שבקרוב התופעה תהפוך למטרד ציבורי, לא רק עבור הסלבס, שלפחות מרוויחים איזה משהו מהחשיפה הזאת. זה התחיל במוות של המצולמת, עכשיו הצלם שילם את המחיר, ונראה כי לא ירחק היום בו להיקלע למרדף פפארצי-סלב יהיה קצת כמו להיקלע לקרב כנופיות ברחוב. כדורים עפים באוויר ושומר נפשו ירחק, עוברי אורח בהחלט עלולים להיפגע. וביום שבו אזרח תמים יצטרף לספירת הגופות – אל מי נפנה אז את האצבע המאשימה? מי יעמוד למשפט? הצרכנים?

תגובות (0)
הוסף תגובה