"אתה מכאיב לי, זה מה שאתה רוצה?", שואלת אתי דודאי את אמנון לוי בעיניים נוצצות. לוי שותק, ספק במבוכה ספק באימה. ואכן לא קל היה להיות אמנון לוי אמש (רביעי). מצד אחד יושבת מולך דודאי, בוכה ואומללה אחרי שבעלה לשעבר דודי דודאי השאיר אותה עם חובות ענק, ומצד שני יושב מולך עו"ד שמסביר כי המעושרת בדימוס היא לא רק מעצבת חובבת ופסלת אוונגרדית, אלא גם סוחרת מתוחכמת שלכאורה (ועל פי מקורות זרים) שיתפה פעולה עם המנוח.
הפרק של "פנים אמיתיות" לא היה באמת תחקיר לגילוי אחר הכסף האבוד. כלומר אולי הוא התחיל כך, אבל מהר מאוד התברר שלדודאי יחסים מפוקפקים עם האמת, וכל ניסיון להסביר מיליונים שפתאום מופיעים בבנק הופך לסשן גמגומים ובריחות. מכאן ששאלת יאיר לפיד – "איפה הכסף" – לא באמת הייתה השאלה המעניינת שעל הפרק. מה שמסקרן יותר מכל הוא למה ביקשה דודאי להתראיין?
עוד ב-Onlife:
- אתי דודאי: התאכזבתי מהבנות ב"מעושרות"
- מי נכנס לרשימת הגירושין השערורייתיים של העשור?
- הסרט שעושה להיצ'קוק עוול. ביקורת קולנוע
הדמיון בין אתי דודאי ושרה נתניהו
ובכן בחלוף הדקות מתברר שלדודאי יש הרבה פחות דמיון לאתי אלון והרבה יותר דמיון לשרה נתניהו. שתיהן יוכלו לציין את השבוע הזה בפברואר 2013 כשבוע שבו העולם למד שאין להן בוחן מציאות. רק במקרה של אשת ראש הממשלה הנזק היה אופנתי, ואצל דודאי הוא כנראה יהיה קצת יותר כואב.
עוד ב"מעושרות", כשטיילה שמחה וטובת לב בין האוהלים, למדה לראשונה שיש אנשים במדינה שלא מצליחים לקנות עגבניות. האם החוויה המכוננת הזאת הכינה אותה לימים הקשים של עכשיו? בהם היא לדבריה זקוקה לביתה כדי לקנות לחם וחלב במכולת? "אני מסתדרת", חתמה דודאי את הנושא. מדויק יותר היה לומר שהיא "מסודרת".
אמנון לוי: מה גורם לאישה צעירה לפיצול אישיות?
על סגירת ערוץ 10, על החברים במערכת שהפכו למשפחה והידיעה כי הוא צריך לפטר אותם, ועל מה יעשה ביום שאחרי
בוחן המציאות לא היה בגלל נפילתה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. קודם כל משום שהאיגרא הייתה יותר דה לה שמעטה מאשר רמא, והבירא נראית כמו בריכה גדולה ומפנקת להפליא. שנית, דודאי ביקשה להשתמש בטלוויזיה כדי לעורר אהדה, וכדי לשכנע את העולם ואת כבוד השופט שמתנכלים לה, בגלל אי שם לפני שנה ומשהו, פיזזה לה בפריים טיים עם ניקול ראידמן, לאה שנירר ואשתו של זוס. "כבוד השופט לא ראה את התוכנית", נמסר בתגובת בתי המשפט (הציטוט מהזיכרון ).
דודאי רק רוצה אהבה
במילים אחרות, המאבק של דודאי עכשיו הוא על התדמית שלה, על הרצון שלה לגייס אהבה מהעולם, כמו אז, כשהייתה "מעושרת" ומאושרת. ואם בזירה המשפטית יש לה עוד סיכוי בערעור לעליון, בזירה הציבורית נדמה שהיא עשתה את כל הטעויות האפשריות. אולי במקום להשקיע כ"כ הרבה כסף בעורכי דין, מוטב היה לשכור את שירותיו של איש יחסי ציבור.
אחד טוב בוודאי לא היה מציע לך להתראיין בביתך המפואר, כשכל ההוד וההדר מקיף אותה. הוא גם היה יודע לתדרך אותה שלא להיכנס למתן דו"ח מפורט על רכושה בעבר ובהווה.
"התמימות שלי גובלת בטיפשות", אמרה דודאי, כדי לנסות ולהוכיח שמיליוני שקלים שהוזרמו (לכאורה, לכאורה) דרך חשבונה, עברו להם שם כמו שלאנשים מהיישוב עוברים חמישה שקלים בטעות לכביסה בכיס של המכנסיים. "תתקשרי לבנק להוציא תדפיס", הציע לה העורך, בעוד היא הולכת ומסתבכת. מוטב היה לה לדודאי אם הייתה משמרת בעיני הציבור את התדמית הקלילה והשובבה שנוצרה לה במעושרות, שם היה הניתוק שלה מהמציאות משובב נפש – על גבול הקאלט.
בהתפתלויות שלה מול לוי והעורך שלו קרס הקסם הזה אל תוך דמות לא אמינה בעליל, שלא לומר מעוררת כעס. גם אם לא מכירים את פרטי חייה, ואפשר בהחלט שחלק לא מבוטל מהם טרגי ולא הוגן, ההתנהלות התקשורתית של דודאי מקשה מאוד לפתח כלפיה חמלה. אולי שיעור מאייל שני היה עובד – בזמן שנושים דפקו על דלתו, הוא דיבר בפריים טיים על יופיין של עגבניות, ולא הביע פליאה על הקושי לקנות אותן.