"למה את מתחפשת השנה?"
"חד-קרן"
"חד-קרן זונה?"
את התגובה המבדחת הזו שמעתי ממישהי עם מודעות פמיניסטית גבוהה, לא מאיזה גבר גס רוח. אבל אותה אמירה סתמית לכאורה (שגם הצחיקה אותי) היא למעשה לא סתמית כלל.
עוד ב-Onlife:
- 8 תחפושות מקוריות למבוגרים מגניבים
- תחפושות למבוגרים לפורים שאפשר לאלתר ב-5 דקות
- התחפושות הכי מושקעות לכלבים
בכל פורים מחדש מגיע הלעג כלפינו, שמתבטא בצירוף המילה "זונה", לכל תחפושת שנבחר. שוטרת-זונה, חתול-זונה או ערפדית-זונה. אכן, נשים רבות מנצלות את החג כדי ללבוש בגדים שלא היו מעזות ללבוש בדרך כלל. למה זה קורה? האם נשים לא רוצות להתלבש כך ביום-יום, אבל בכל פרק זמן קבוע מראש מתחשק להן? ואולי נשים בהכרח מרגישות כי כך בא להן להתלבש כל הזמן, אבל רק בפורים החברה "מרשה" להן?
בפורים אנחנו מתפשטות כדי שגברים ילעגו לנו
זה חג בו נשים מקבלות עידוד לחשוף את גופן עדלאידע, וגם מקבלות תעודת הכשר להראות מיניות מתפרצת. אבל בד בבד הן חורגות מהנורמה המקובלת בשאר השנה, בה יופייה של אישה נמדד בצניעותה (ולא רק אצל החרדים). כך, כל פורים מחדש, נוצרת המשוואה העגומה של המוסר הכפול: נשים מתפשטות כדי שגברים ילעגו להן, תוך שהם מזילים עליהן ריר.
בפורים לפני שנתיים התחפשתי לדמות שמגלמת לייזה מינלי ב"קברט". התגובות לתחפושת הפתיעו אותי גם זמן רב אחר-כך: אנשים שראו אותי שנה אחר שנה במסיבה פתאום הביעו בי עניין, ביקשו לדבר איתי, מכרים מן העבר ראו תמונות והתחילו לפתח איתי שיחות בפייסבוק. פתאום הרגשתי לא בנוח בתוך המיניות שלי, הרגשתי שחשפתי יותר מדיי אבל בעיקר – שבאותו הערב אנשים לא ראו אותי אלא את הגוף שלי.
לייזה מינלי בקברט
פורים רק מדגיש: אסור לנו לרצות סקס
אבל למה את מתעקשת להיות שלילית, תשאלו. הנשיות נחגגת, וכל אישה יכולה להרגיש סקסית ושיסתכלו עליה. אבל הסתכלות כזו רק מדגישה את העובדה שהמיניות הנשית לא נחגגת ביום-יום, אלא מודרת אל חדרי חדרים, שאנחנו צריכות להעמיד פנים שאנחנו לא חושבות/רוצות סקס, ובעיקר – שאנחנו חיות בחברה טרחנית ומתחסדת בה אורך החצאית שלנו מצביע על כמה ייקחו אותנו ברצינות.
גברים בפורים לא נדרשים להתפשט או להתהדק, בה במידה שגם בשאר השנה לא חל עליהם קוד צניעות מסוים. הרי גם אם יחשפו את גופם אף אחד לא יקרא להם זונה ממין זכר.
אבל, תקשו עליי, זה חג של טשטוש מגדרי. גברים מתחפשים לנשים ולהפך. אז נכון שאחת התחפושות הנפוצות ביותר לגברים זו אישה: שמלה ששאלו מאיזו ידידה, פאה מקינג ג'ורג' והרבה שיער גוף. אבל גם כאן הצביעות חוגגת: יש גברים שמתחפשים לנשים ביום-יום, וכשהם הולכים ברחוב בשמלה ובפאה הם חווים השפלות, הצקות והתקפות פיזיות. כשגברים מן השורה עושים את זה בפורים, זה מצחיק, מהנה ומבורך.
גם בפורים אני לא זונה
מזל שהגברים נתנו לנו חג אחד בשנה לחגוג את המיניות שלנו, להתפאר במה שהטבע הטוב העניק לנו. אבל כמו כל דבר זה בא עם מחיר. תשומת הלב שהעניקה לי התחפושת החושפנית הרגישה לי כמטרד, למרות שגם המלתחה היום-יומית שלי לא בדיוק תעביר אותי רחוב במאה שערים. במקום להרגיש סקסית הרגשתי שקופה. שנה אחר כך כבר הייתי לבושה הרבה יותר, ואף אחד לא אמר לי כלום או פנה אליי בפייסבוק.
החברה הגברית לא מוכנה להתמודד עם מיניות נשית משוחררת באופן קבוע, ואם הייתי חושפת את עצמי ככה שבוע אחרי פורים, אותם האנשים היו מעניקים לי יחס אחר לגמרי.
נשים הן לא זונות, לא כשהן לובשות בגדים חושפניים בפורים, ולא כשהן עושות זאת לא בפורים. הן גם לא זונות כשהן מביעות את המיניות שלהן, וגם לא כשיש להן תיאבון מיני. איך שלא יהיה, ועם מה שלא אלבש, בפורים או לא – לא מגיע לי שיקראו לי זונה.