פחות מאחוז מרכסי הכורכר נותרו פראיים במישור החוף, אך כעת גם בית גידול ייחודי זה עומד להיאבד. רגע לפני שתכנית של עיריית תל אביב תלביש בשמלת בטון גסה את אחד מרכסי הכורכר האחרונים שנותרו בעולם, ותהפוך את שטח הדיונות, החול והים היפהפיים ל"מרכז מטרופוליני וארצי", עם "בנייה מרקמית ובנייה לגובה", תחרות צילומי החובבים של המטה להצלת רכס החוף האחרון של תל אביב" מספקת לנו הצצה חד פעמית ואולי אחרונה בחי ובצומח שעוד נותרו במערכת אקולוגית ייחודית ומקסימה זו.
רכס הכורכר הוא בית גידול ייחודי וקיים בעולם אך ורק בחוף המזרחי של הים התיכון. הרכס הוא מערכת אקולוגית ייחודית עם מגוון גדול של צמחים וחיות, ביניהם מינים נדירים וייחודיים לישראל. החדרת מים לאקוויפר החוף המתדלדל, מיתון סחף והצפות, ומקור לחרקים המאביקים את השדות החקלאיים הסמוכים.
נר-הלילה החופי – צמח רב שנתי ממשפחת נר-הלילה. פרחיו סגורים במשך היום ונפתחים רק בשעות בין הערביים. נר-הלילה אמנם אינו מין מקומי והגיע אלינו באקראי במאה ה-19 מארה"ב, אך כיום הוא בן בית במישור החוף הישראלי. בעבר שימש כצמח מרפא ואף כונה "מזור המלכים".
בעירייה פספסו 180 מינים ברכס
לפי הדס מרשל, אקולוגית וחברה במטה להצלת הרכס, השטח בו מבקשת העירייה לבנות משתרע על פני 1,900 דונם, מצפון לרחוב פרופס, בין דרך נמיר לים, שמתוכם נלחמים אנשי המטה על 927 דונם.
בסקר הראשוני שערכה עיריית ת"א נמצאו באזור כ-20 מיני צמחים ובעלי חיים, אבל בסקר עצמאי שהזמין הוועד ונעשה בהתנדבות ע"י אקולוגים מומחים, נמצאו באזור למעלה מ-200 מינים, מהם רבים נדירים, שכמעט לכולם מהווה האזור מפלט אחרון מפני הפיתוח המואץ והרס בתי הגידול שבהם הם תלויים. סקר העירייה לא מצא, לדוגמה, חבצלות או חוגלות, אך כפי שניתן להיווכח מהתמונות, הללו שוכנים בשטח.
מתנים ויונקים קטנים, דרך זוחלים ודו-חיים עדינים שנמצאים בסכנת הכחדה עולמית, דרך מגוון ציפורים, וכלה בחרקים, ובערב רב של צמחים מרהיבים הצובעים את האזור בצבעים שונים בעונות שונות, רכס הכורכר הוא גם הזדמנות האחרונה שלנו לא רק לשמור עליהם, אלא גם לשמר את ערכי הנוף והטבע.
חבצלת החוף – צמח חוף ממשפחת הנרקיסיים הפורח בקיץ. החבצלת מוזכרת פעמיים בתנ"ך, והיא חלק ממורשת הטבע הייחודית שלנו. בעבר השתמשו בה כצמח מרפא לנזלת ולהמרצת הלב.צילום: טליה לביא
בית הזונות הגדול במזרח התיכון
כבר שנים שהאזור סובל מהזנחה פושעת. תחת עיניהן הפקוחות של המשטרה ושל העירייה פועל בשטח בית הזונות הגדול במזרח התיכון. ג'יפים, טרקטורונים ואופנועים "חורשים" את השטח באופן מסוכן ומותירים מאחוריהם שובל מוות והרס, חבצלות דרוסות ומחילות מחוצות. לפי הצעת מרשל וחבריה, יוגדר השטח כשמורת טבע קטנה, ואפילו ניתן יהיה להרוויח מכך – עם גידור, שבילים מסודרים ומרכז מבקרים, יוכל האזור לשמש אתר תיירות יוצא דופן אשר בכל ימות השנה יוכל להציע חוויית טבע אותנטית.
רכס הכורכר מהווה מוקד לפעילות פנאי בחיק הטבע, חינוך והעשרה, ומאפשר גם לתושבי תל אביב והמרכז שידם אינה משגת להרחיק לאתרים בתשלום ליהנות ולטייל בטבע.יותר מ-5,000 איש כבר חתמו על עצומה למען הקמת שמורת תל אביב. ב-14.3 תדון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בערעור שהגיש המטה להצלת הרכס, שאנשיו מזמינים את הציבור להצטרף אליהם ולעלות לירושלים לשעתיים ולהפגין נגד ההחלטה.
תמונות נוספות שזכו בתחרות:
צופית בוהקת – הצופית, המוכרת יותר בשמה השגוי "יונק הדבש. בעוד שהזכר בוהק וססגוני, הנקבה אפורה וקטנה. היא ניזונה מחרקים ומצוף פרחים, אותו היא מוצצת בעזרת מקורה המעוקל.צילום: רועי אברהם
בז מצוי – דורס הניזון מציפורים קטנות, זוחלים וחרקים. לפחות זוג אחד חי ברכס. צילום: מולי ספרא
אטד אירופי – שיח קוצני המשתייך למשפחת הסולניים. האטד נפוץ בארצות הים התיכון, ופורח בעיקר בסוף הקיץ ובסתיו. האטד מוזכר אף הוא במקרא אך כפי הנראה שאין מדובר באותו צמח. צילום: יוסי שבתאי
דוחל שחור גרון – ציפור שיר זו מקננת בדיונות חוף ובשטחים פתוחים ונודדת מדי שנה בין אירופה לאפריקה. דיונת החוף בתל ברוך היא אחת ממקומות הקינון האחרונים שבה נוכל למצוא אותה.צילום: רועי אברהם
כרוון מצוי – עוף מים מסדרת החופמאים, הפעיל בלילה, אז אפשר לזהותו על ידי קולו המיוחד שאותו ניתן לתאר כשריקות וצריחות. הכרוון היא ציפור מונוגמית, המקננת על פני האדמה. צילום: שוקי חלד.
חצב מצוי ועליו נמלת קמפונית פולחת – החצב זכה לשמו בזכות שורשיו, ה"חוצבים" בסלעים קשים כדי להגיע לקרקע לחה. על אף רעילותם של חלקים שונים בצמח, הוא ידוע כבעל סגולות רפואיות בזכות הסצילרן, המצוי בעיקר בבצל. זהו צמח המוזכר פעמים רבות במקורות, והוא שימש כסמן טריטוריות. הקמפונית הפולחת חיה בקנים דמויי משפך בקרבת עצי אורן ושיחים המאוכלסים בכנימות.צילום: רועי ארז
חרדון מצוי – החרדוןיוצא לחמם את גופו בשמש, הוא מועיל לאדם בטרפו מזיקים.צילום: יוסי שבתאי
לבנית קטנה – אנפית גדולה, הניזונה מדגים קטנים, מסרטנים ומחרקים אותם היא צדה במים הרדודים. אוכלוסייתה התדלדלה עקב פיתוח בתי הגידול שלה וכעת היא בסכנת הכחדה.צילום: יוסי שבתאי
שרקרק מצוי – עוף נודד שמקנן בישראל בחורף. בעזרת מקורו, חופר השרקרק מחילות בסלעים ושם בונה קן. השרקרקים מתרבים במקום בו נולדו, ולכן הרס בית הגידול שלו יפגע באוכלוסייתו.צילום: רועי אברהם
סלע הכורכר – מי הים חוצבים מפרצונים בסלעי הכורכר הרכים. צילום: יניב גלעדי זוהר
"נלבישה שלמת בטון ומלט" – מתוך מצגת תכנית המתאר באתר עיריית תל אביב