מאגמה צ'אלנג': רגעי הקדושה הכי טהורים שלי

חילוניה מאורנית, מתנחלת מבת אל, דתייה לשעבר מקיסריה, וקיבוצניקית דתייה נכנסות לג'יפ. נשמע כמו התחלת בדיחה, אך זאת הייתה מציאות חיי למשך עשרה ימים, כשיצאתי למסע "מאגמה צ'אלנג'", ונפלה בחלקי הזכות לצאת עם קבוצת נשים מרתקות ומדהימות, אל ארץ פראית ונהדרת, אוגנדה. חילוניות, דתיות, ושומרות מסורת – יצאנו לחקור תוך נסיעה אתגרית, את הארץ הטרופית שעליה ויתר הרצל.

עוד ב-Onlife:

• איילת שקד בטור בלעדי: "לעודד חרדים לצאת לעבוד"
• "האוניברסיטה הפחידה את החרדים"
• 5 קינוחים מושחתים שאפשר להכין בפיקניק

דתיות וחילוניות יחד? נשמע כמו מתכון בטוח לאסון, נראה שבסוואנה הולך להיות יותר פשוט. הרי כולנו מפוצצות בדעות קדומות, גם הנשים שתופסות  עצמן כליברליות. במסע הזה התברר לי ממה כל זה נובע, הכול בגלל הבורות, ובגלל שבחיי היום – יום אין לנו הזדמנויות להתקרב ולהתחבר.

צילום: שרונה יפה

אין בידיי הזדמנויות לייצר דיאלוגים שמספקים הזדמנות האמתית להקשיב לאישה שמולי ולחשוף את עקרונותיי, בלי כפייה ותוך הקשבה הדדית. היעד של המסע הינו אקזוטי ,מרגש ,ומילים לא יוכלו לתאר את היופי שנגלה לעינינו לאורך המסע, אך מה שאותי ריתק היה החומר האנושי שהייתי אתו במשך ימי המסע.

32 נשים, כל אחת עם המטען אותו היא נושאת, בהתחלה היו חששות ,ופחדים מהנשים השונות, ועל כך יעידו שתי חברותיי למסע ולחיים, סיגל ושרונה, שנפלו בצוות עם שתי דתיות. במפגש ההכנה הן ביקשו להחליף צוות, ותמר המדריכה נתנה להן מבט אימהי מלא אמפטיה ואהבה ואמרה: "אתן הולכות להיות מופתעות".

צילום: תמר ריינפישבורן

הג'יפ הופך להיות הבית שלנו, וחברות המסע שלי הולכות להיות הכתף שעליה אניח את ראשי שהמסע יכביד עליי פיזית, ונפשית. הן אלו שיצחיקו אותי, יאכילו אותי ,וכן גם יעצבנו אותי, בכל זאת נשים.

כבר במטוס חשפנו את סיפור חיינו

החיבור בנינו התרחש כבר במטוס. חשפנו את סיפור חיינו ודרך השיחות, הצחוקים והדמעות, הבנו שלכולנו אותם פחדים ותקוות. באותן שעות הצלחנו לראות אחת את השנייה בלי שיפוטיות.

הרחק מארץ ישראל הצלחנו להוריד מעלינו את כל הסטריאוטיפים, התבניות, והמגננות שסיגלנו לעצמנו, ולתת לעצמנו לראות אחת את השנייה בצורה נקייה. באותו רגע קסום במטוס  הפכנו להיות צוות.

מסע המיועד לחילוניות, שומרות מסורת ודתיות, יכול להוות כאב ראש למארגנים וגם למשתתפות של המסע. מה עושים עם אוכל? מה נעשה בשבת? ומה אם יהיו מחלוקות? במגמה צ'אלנג'  החששות הם בעצם הזדמנויות להעצמה. היכולת לבדוק את הגבולות, ולהצליח לוותר על דברים שבבית לא היית מתפשרת עליהם, זה הסוד של המסע. לפתע את מאפשרת לעצמך לצאת מכלייך רק בשביל לשמח את החברה שאיתך, ואת מבינה כמה אהבת אדם זו המצווה הכי פשוטה. אנחנו אלה שהופכים אותה למורכבת.

רגע לפני שבת: מתי נספיק להתארגן?

ערב שבת, אנחנו מגיעות לנקודת העצירה שעתיים לפני כניסת השבת: מתי נספיק  להתארגן, להקים אוהלים, לסדר את הג'יפ, לבשל, להתקלח, להתלבש, ולהירגע לפני הדלקת נרות?

הקרבה וויתור הן שתי המילים שמסכמות עבורי את המסע. אחרת איך תסבירו את המעשה הבא? חברותיי החילוניות החליטו לשלוח את הדתיות ושומרות המסורת להתארגן, והן יטפלו ויבשלו. אך לאחר לבטים בחרנו להתכונן לשבת בצוותא, כי בשביל זה יצאתי למסע, בשבילי זה חלק מקדושת השבת.

אחרי שהכול מוכן, התיישבנו לקבלת שבת אחרת, שונה, דנה שחקנית, וזמרת האופרה של החבורה מתנדבת לערוך את תפילת ערב שבת  ולהיות שליחת הציבור שלנו, באותה תפילה הרגשתי  את התרוממות הנפש.

זו תחושה שלעולם לא תשוב, גם אם ארצה לשחזר את זה, כי את רגעי הקדושה הכי טהורים שלי חוויתי במסע, ולא בגלל התפאורה הטרופית אלא בזכות הנשים המופלאות הללו שכל אחת באה ממקום אחר, אבל כל אחת באה כדי להתבונן על האחרת ולדעת שמאחורי כל הסטריאוטיפים אנחנו יותר דומות מאשר שונות.

זכיתי בחברות לחיים

כנגד ארבע נשים דיברה התורה: שרונה, סיגל, בת עמי ושרה. כל אחת עם דעות, חלומות ופחדים. אבל הן יודעות שמהיום דברים יהיו יותר פשוטים. כי תמר המדריכה יודעת הכי טוב, ובאמת זכינו בחברות לחיים.

לאורך המסע האתגרים כל פעם לבשו צורה אחרת אבל אנחנו צלחנו אותם ,והתמודדנו איתם כל אחת בדרכה שלה, כי לרגע לא שכחנו כמה כוח יש לנו ביחד כנשים, וכמסע מעורב."המשיח נולד לנשים שידעו לתת יד זו לזו ברגעים קשים. כשיבוא המשיח בעז"ה תקדם את פניו שורת נשים ארוכה, עומדות זו ליד זו, אוחזות זו ביד זו, מבשרות זו לזו על עולם חדש, עולם של ידידות."(מתוך דבריה של הרבנית ימימה מזרחי).