חודש אוגוסט השנה היה אחת התקופות הכי עמוסות בבית משפחת צפיר. יואב היה עמוס בכמה הפקות במקביל ( "הכוכב הבא", "בית ספר למוסיקה"). אני רצתי מהופעה להופעה ברחבי הארץ, כתבתי, הרציתי, עבדתי על פיתוח פרויקטים חדשים ועוד לא אמרתי עוד כלום על שלוש בנותיי המקסימות – מיה בת 15, שירה בת 13 וגילי בת 8, שהן למעשה הפרויקט הכי מאתגר בחופשות.
טיפ ראשון: יצירתיות
אני עוצרת לרגע כדי לספר לכם על היצירתיות. היצירתיות תמיד מתגייסת לעזרתי ברגעי משבר ותסכול, לרוב היא גם זו שמחלצת אותי ממשברים בחן ובהומור ומפתיעה אותי בכל פעם מחדש. היצירתיות היא כבר שנים רבות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ומתבלת אותם ממה שיש בה: הרבה מאוד יצר ויצירה. הכוונה היא לא ליצירתיות באומנות אלא צורת מחשבה ותפיסת חיים כוללת, בזכותה אני מפתחת רעיונות חדשים ומוצאת פתרונות מקוריים בכל תחום בחיים: משפחה, ילדים, זוגיות, קריירה וכמובן, שמירה על אורח חיים בריא ופעיל במיוחד בחודשי הקיץ ובחופשות המאתגרות.
למה אני מזכירה אותה? כי השנה, כשהסתכלנו על לוח השנה – ראינו שאין לנו סיכוי לקחת חופש אחד ארוך ביחד, אז החלטנו לפצל אותו לכמה סופי שבוע בחופש הגדול ובחגים. מסתבר שלא רק יצירתיות חשובה כדי לצאת לחופשה משפחתית – אלא גם מזל: בדיוק כשהתיישבנו לחשוב לאן לנסוע לחופשה קצרה – קיבלנו את ההצעה המפתה מאון לייף – לנסוע לסוף שבוע משפחתי עם ההונדה ג'אז החדשה. אחרי שקיבלנו הסבר מפורט לגבי המכונית, ההיברידיות, החלל הפנימי הגדול – השתכנענו. (נכון, לא היה קשה לשכנע אותנו, מודה).
תמונה שמקדימה את המאוחר. שתדעו שהצלחנו לצאת לחופשה
טיפ שני: איפה אתם ישנים?
תא המטען: הסוד לחופשה מוצלחת
נמאס לכם שאין מקום לכל המזוודות, התיקים והצעצועים שלקחתם לטיול?
הונדה ג'אז החדשה מציעה לכם נסיעה נוחה, חסכונית, שימושית ובטוחה, ועם מרחב פנימי עצום ותא מטען (337 ליטר) שיכול להיפתח לגודל דמיוני של 1320 ליטר.
1320 ליטר זה המון תיקים וצעצועים.
אתגר שני, אחרי שהיינו מצוידים ברכב, היה למצוא מקום פנוי בחודש שבו כל המדינה לא עובדת ושיתאים לכל בני המשפחה – לצעירה בת השמונה, ולשתי המתבגרות (שמפספסות את יציאת סוף השבוע לכבוד הנסיעה) וכמובן, גם להורים.
במקום ללכת על המקומות הצפויים – צימר או מלון, מצאתי פינת חמד לא שגרתית – דירת "הלופט הניו יורקי" בקריית שמונה, שחיכתה רק לנו. אחרי שעתיים של נסיעה ומוזיקה הגענו ללופט והתמקמנו.
אחלה מקום, לא עוד מלון אלא דירה מעוצבת שמעניקה תחושה ביתית מפנקת שמאובזרת בכל הנדרש: טלוויזיה, מערכת קולנוע ביתי, מטבחון מאובזר קומפלט וג'קוזי ענק.
במקרר חיכתה לנו קערת פירות חתוכים ועוגה טריה, ועל השולחן מיני שוקולדים. פינוק אחרי כמה שבועות עמוסי עבודה. מגיע לנו.
נהנות בג'קוזי. גם זה בילוי משפחתי, לא?
טיפ שלישי: מוזיקה לדרך
אגב, כשאני אומרת נסיעה ומוזיקה – אסביר לרגע: נסיעה משפחתית באוטו היא חלק מהחופשה. במקרה שלנו הזדמנות נפלאה להתעדכן בטרנדים מוזיקליים – מיה ושירה אחראיות על הפלייליסט ויואב הוא הדי ג'יי. מניסיון, כשנערכים לנסיעה ארוכה (מבחינת אוכל ומוסיקה) הבחירה המוזיקלית מראש מאוד מהנה, והתוצאה בהחלט משעשעת. אני לא מרחיבה בכוונה לגבי כמות המזוודות והציוד שלקחנו לנסיעה של יומיים – מזלנו שהאוטו שקיבלנו נראה קטן מבחוץ אבל הוא ענק מבפנים. הכל נכנס, כולל אנחנו, ובלי בעיה אפילו.
חזרנו להתמקמות: התחלנו את סוף השבוע בטורניר משחקים כשגילי מובילה, ניצלנו את הג'קוזי לרחצה משפחתית תוך כדי שיחה, שתייה ואוכל (בקטנה). הניתוק משגרת החיים המוכרת והידועה עשו את שלהם וההרגשה הייתה כמו מסיבת פיג'מות בחוג המשפחה.
טיפ רביעי: גיוון
אתם בטח יודעים – אחת המשימות המאתגרות כהורים לילדים הוא גישור על הפער בין המתבגרים לאחיהם הקטנים. גם אצלנו זה ככה. בעוד שהמתבגרת מוטרדת מה ללבוש, בת ה-12.5 רוצה לקפוץ לבריכה והקטנה לא מצליחה להתנתק ממשחקי הטלוויזיה. וכולן רוצות כאן ועכשיו. מה הפתרון? מגוונים, עושים גם וגם, שיתאים לכולם. טיול רגלי ואחריו בריכה, משחקי טלוויזיה ויציאה לארוחה – כל הפעילויות האלה יצרו תמהיל מתאים לכולם. ועוד משהו, גיליתי שאפשר להתפצל ולא חייבים להיות כל הזמן ביחד. נהפוך הוא. הגדולות יכולות להיות קצת עם אמא, ואבא יכול לקחת את האוטו לסיבוב קטן עם הקטנה.
אבא, ילדה, חום ואהבה. לקחו את האוטו ועשו "ויברח" לחצי שעה
אחד הדברים הכיפיים ביותר בחופשה משפחתית היא ארוחת ערב – שבה לא צריך לבשל שום דבר, כי זו הרי מסעדה. קפצנו לאכול במסעדת שף "גילי" באמירים, ודיברנו באותה כמות שאכלנו. שזה הרבה בדרך כלל. עוד יתרונות? לא צריך לשטוף כלים או לריב מי מוריד מהשולחן.
טיפ חמישי: תקריות לא מתוכננות שוות
בשבת החלטנו לטייל בבניאס. ההמלצה שלי, אם אתם מתכננים טיול כזה, היא לצאת מוקדם. מצאנו את עצמנו ממש לבד, במסלול רגלי בתוך הנחל. שעתיים דשדשנו לנו בתוואי, עד שקרה האירוע המצער: המשקפיים של יואב נסחפו בזרם ואבדו בסבך הצמחייה. רק מי שיש לו משקפיים יודע כמה נורא לאבד אותם ועוד בבניאס השוצף – כי איפה תמצא אותם עכשיו. כולנו, כמובן, נרתמנו למשימה של מציאת המשקפיים – אבל מצטערת לבשר שחווינו חוסר הצלחה נוראי. אני כבר הייתי מוכנה לוותר ולהרים ידיים, אבל הנציג המשפחתי שלא ראה ממטר (תרתי משמע) דבק במטרה והיה נחוש להצליח. והוא אכן הצליח – אחרי חצי שעה של חיפושים – הוא שלף ממעבה הסבך את המשקפיים האבודים. עוד סיפור נוסף לאלבום החוויות המשפחתיות. אחלה סיפור, תודו.
המשפחה המאושרת התאחדה עם המשקפיים של יואב
מהבניאס המשנו לטיול טרקטורונים משגע במושב דישון – במהלכו פגשנו כמה אנשים מקסימים, נוף עוצר נשימה וכמויות של אבק שלא נגמרו. הבכורה שלנו, לא ברור למה, החליטה לוותר על הטיול, והתחרטה נואשות אחרי שראתה את התמונות.
בסיכום – אני בהחלט יכולה להגיד שחופשה משפחתית לא תלויה באורכה או איפה שהיא מתקיימת. גם יומיים מרוכזים של גיוון, איזון בין הפעילויות של כל בני המשפחה, העובדה שהיינו קשובים לכל אחד מבני המשפחה וזכרנו שלא משנה מה אנחנו עושים – החוויה של "ביחד" היא העיקר.
עכשיו תחליטו אתם איפה החופשה המשפחתית הבאה שלכם – קחו את האוטו – וסעו!
איזה כיף לקום לארוחת בוקר כזו. נכון? (ב"לופט הניו-יורקי")