ברצלונה: מיכאל הנגבי כמעט מת מרוב הזדהות עם גאודי

כמו בכל בוקר ברצלונאי בשבוע ומשהו שבילינו בארץ הפאיות, התחלנו חבר ואני את היום בשוק לה בוקרייה. כסף עוד היה לנו, כי בניגוד לגורל המצופה – לא כוייסנו לאורך כל הטיול.

 

עוד ב Onlife:

 

אחרי שעשינו וי על כל אתרי ה"מאסט" של ברצלונה, כולל ביקור במתקני האולימפיאדה וניסיון ריצת 50 מטר על המסלול האולימפי היישר לתוך משאף, הגיע תורה של מלכת העיר,סגרדה פמיליה –  הכנסייה המרשימה שתוכננה על ידי אנטוני גאודי ונחשבת לפנינת אדריכלות ומוקד משיכה לתיירים. אני, מסתבר, אחד מהם.

 

סגרדה פמיליה, החזית המערבית (צילום מתוך ויקימדיה)

 

כדי לראות את כל הגוף העצום הזה זזתי הלוך וחזור, התרחקתי והתקרבתי, כדי לעמוד על כל הפיתוחים שגאודי הכשרוני הזה יצר בבייבי שלו. כנראה שעשיתי פרצוף מתפעל מדי, כי בהדרגה החל לצעוד לעברי תייר אוסטרלי שעמד כל הזמן הזה באזור, והתחיל לספר לי מ-א' ועד ת' את סיפורו של גאודי, בערך מהיום שבו נולד.

 

פרטים מהחזית המזרחית (צילום מתוך ויקימדיה)

 

מסתובבים בחו"ל?

נעל טובה יש לכם?

 

כשאתם בחו"ל ונמצאים כל יום על הרגליים, חשוב לבחור בנעל שקלה ב-30 אחוז מנעל רגילה, נוחה, עם תפרים פנימיים, שתהיה איתכם לאורך כל הדרך.

 

עוד דגמים ועוד פרטים – במתחם הספורט בדיוטי פרי

 

כשהגיע לקטע שבו גאודי נדרס למוות על ידי חשמלית בעודו אוחז בתכנית הבנייה של הכנסייה וצועד אחורה כדי להתרשם מהמבנה, צעדתי גם אני.

 

גם בשביל לתפוס מרחק ממדריך התיירים המאולתר וגם כי הייתי די בשוק מהסיפור העגום הזה וניסיתי להבין איך זה בדיוק קרה לו. אם הוא היה כל כך טוב בחישובים, בפרספקטיבה ובמרחק, איך האדריכל הזה לא הבין שהוא עומד באמצע הכביש?

 

שניה אחר כך הגיע רצף של קולות. הראשון היה חריקה, השני צפירה ארוכה, השלישי היה קללה בספרדית והרביעי צרחת "אמאל'ה" שנפלטה לי מהפה. ברגע של תעופה כמעט ושחזרתי את סיפור מותו של גאודי, רק שהפעם מדובר היה באוטובוס, ובבחור שמת מטמטום ולא תוך השתאות ממשהו שיצר.

 

לא תמיד אני הולך ברוורס וכמעט נדרס. מיכאל הנגבי

 

התייר הגיע בריצה לחלץ את השוקיסט (זה אני) שעמד באמצע הכביש והמשיך לסקור בפני את ההיסטוריה הגאודית על בוריה, כאילו רגע לפני זה לא נשף בעורפי מלאך המוות ואיים לקחת אותי איתו. שעתיים מאוחר יותר היינו הוא, אני והחבר בטאפאס בר, כשברקע משחק כדורגל של הקבוצה הכי אוהבה בספרד.

 

זוהי ברצלונה בשבילי – עיר של אוכל טוב, אלכוהול, תיירים נדבנים במידע וגם רגע אחד בו כמעט הפכתי ל"מיכאל הנגבי, זכרונו לברכה".

 

  • מיכאל הנגבי מופיע בימים אלה ב"מיכאל הנגבי, הסטנד אפ", הופעת סטנד אפ חדשה פרי עטו ומוחו.
תגובות (0)
הוסף תגובה