אפשר לפתוח את בקבוקי השמפניה (או לחלופין, להכין את קיבתכם למבול של פופקורן) – הקיץ הקולנועי המשמים הסתיים, ואנחנו עומדים בפתחה של עונת האוסקרים. וכפי שהחורף בכל מדינה למעט ישראל מביא עימו גשמים, רוחות וירידה בטמפרטורות, עונת האוסקרים מסמנת את בואם המצופה של סרטים הוליוודיים "חשובים", "מדוברים" ו"מאתגרים". עם או בלי מרכאות, השנה יהיה קל במיוחד להתעלות על רימייקים כמו "קארטה קיד" או "צוות לעניין" או מכונות מזומנים כמו "לאכול, להתפלל, לאהוב". בטקס האוסקר ה-83, שייערך ב-27 בפברואר 2011, יתחרו ביניהם במאים מוכרים כמו כריסטופר נולאן ("התחלה"),דיוויד פינצ'ר ("הרשת החברתית"), דארן ארונופסקי ("ברבור שחור") וככל הנראה גם דני בויל ("127 שעות") והאחים כהן (True Grit).
אבל למרות השמות הגדולים, 2010 מסתמנת כשנה קולנועית חיוורת למדי. למעט "התחלה" של נולאן, אף סרט לא הצליח להפוך ל"אירוע קולנועי" של ממש, כזה שגורם לצופים לנהור אל אולמות הקולנוע ומייצר אינספור שיחות מסדרון (למקרה שתהיתם, "מחוברים" זה לא סרט). במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה, אפשר לשאוב קצת נחמה פמיניסטית מקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, שמסתמנת כרגע כאחת הקטגוריות המסקרנות של האוסקר הקרוב.
נטלי פורטמן, אהובת הישראלים דוברת העברית ואהובת הפמיניסטיות, שעצרה את הקריירה לטובת תואר בהארוורד, מסומנת על ידי מרבית האתרים בארה"ב כמועמדת פייבורטית לזכייה. באוסקר כידוע, תמיד עוזר לשחק דמויות על גבול השפיות, בעיקר אם במאים כמו דארן ארונופסקי דואגים לטעון את הסיפור שלהן באלימות, מיניות ורמיזות לסביות, כפי שניתן לראות בטריילר ל"ברבור השחור"
אחרי שקייט וינסלט קטפה את האוסקר ב-2009 על תפקידה בסרט השואה הארוטי "נער קריאה" (כנראה שחברי האקדמיה פשוט לא יכלו לעמוד בשילוב של שני הז'אנרים), וסנדרה בולוק לקחה הביתה פסלון בשנה שעברה בזכות הקאמבק שלה ב"הזדמנות שנייה", נראה שהגיע הזמן לתת את האוסקר לשחקנית מבריקה מהדור הצעיר של הוליווד. פורטמן כבר היתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר באוסקר 2004 על תפקידה ב"קרוב יותר", אבל אחרי שהפסידה לקייט בלאנשט היא נאלצה להסתפק בגלובוס הזהב של אותה שנה.
לפי התחזיות המוקדמות,קטגוריית השחקנית הטובה ביותר תורכב השנה מקרב ענקים בין שחקניות הוליוודיות וותיקות ומוערכות ליורשות הפוטנציאליות: פורטמן, היילי סטיינפלד (True Grit) וקארי מוליגן (שמככבת בדרמה העתידנית Never Let Me Go) מול אנט בנינג והלן מירן. בנינג בהחלט יכולה להתחבב על חברי האקדמיה בזכות משחקה המעולה כאם לסבית שנשואה לג'וליאן מור ב"הילדים בסדר", ולמירן, לעומת זאת, אין כמעט סיכוי לזכות בפסלון על הופעתה התיאטרלית באופן מביך בעיבוד הפמיניסטי של ג'ולי טימור ("פרידה") למחזה השייקספירי "הסערה". השם היילי סטיינפלד עדיין לא מוכר בישראל, אבל סביר להניח שעד פברואר גם הקהל המקומי ידע להעריך את השחקנית הראשית בסרטם החדש של האחים כהן. סטיינפלד הצעירה מגלמת נערה כפרית בת 14 שיוצאת לחפש את הרוצח של אביה, והיא הצליחה להשתחל לרשימות התחזיות לאוסקר לפני שהסרט עלה לאקרנים בזכות הטריילר המבטיח הבא:
שם מוכר קצת יותר הוא ניקול קידמן, שמככבת ב-Rabbit Hole, סרטו החדש של ג'ון קמרון מיטשל, במאי אינדי פרוע במיוחד שידוע בזכות קומדיית הסקס "שורטבאס" והמיוזיקל שהפך לקאלט "הדוויג והשארית העצבנית". קידמן מגלמת אם שבנה נהרג בתאונת דרכים, והביקורות המוקדמות מהקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים של טורונטו שיבחו את הופעתה כידוע, דרמות סוחטות דמעות הן דרך מצוינת להשיג מועמדות לאוסקר, כך שיש סיכוי שנראה את קידמן מתמודדת על הפסלון.
עוד שמות בבורסת התחזיות הם ג'ניפר לורנס (Winter's Bone), הילארי סוואנק (Conviction) ומישל ווילאמס (Blue Valentine). אחרי שקתרין ביגלו קטפה את פרס הבימוי והסרט הטוב ביותר על "מטען הכאב" ועשתה היסטוריה בשנה שעברה (בעלה לשעבר, ג'יימס קמרון, עדיין מלקק את הפצעים), נראה כי זו תהיה השנה של השחקניות. בזכות העובדה שמספר המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר תפח לעשרה, ייתכן שסופיה קופולה תזכה למועמדות על Somewhere וגם ליסה צ'ולודנקו יכולה להפתיע עם "הילדים בסדר", שזוכה להצלחה ביקורתית מרשימה, אבל בסופו של דבר נשות הוליווד בלטו השנה בעיקר בזכות התפקידים שהן גילמו בסרטים שבוימו על ידי גברים.
מצד שני, כשמסתכלים על הגיוון של התפקידים הללו (אמהות לסביות, רקדנית עם עודף אמביציה, נערה יתומה מאב מכת האיימיש, מכשפה שהוגלתה לאי בודד ועוד ועוד), אפשר בהחלט לחייך. בשנה ללא "סרטים גדולים", דווקא הסרטים "הקטנים" הוכיחו שתפקיד נשי לא חייב להיות קלישאתי ולהסתיים בנישואים הטרוסקסואליים. בקצב הזה, אולי בשנה הבאה חזון אחרית הימים יתגשם ונזכה לראות רווקה מאושרת שרוצה יותר מ"לאכול, להתפלל, לאהוב" בסרט שהופק בהוליווד. עם פסלון זהוב על המדף, פורטמן תהיה מועמדת אידיאלית לגלם אותה.