קוראים לי רותם ואני מכורה. ל"אחת שיודעת". כבר שלוש עונות שלמות. ואתמול הגיע הזמן להוציא את השמפניה, התותים ושאריות הקוק מהמקרר: “אחת שיודעת”הגיעה לעונה חדשה ומופרכת מאין כמוה.
הבגדים יותר נוצצים, הבעות המשחק פחות ופחות אמינות והעלילה…קצת קשה לקרוא לזה ככה. הרנדומאליות של האירועים וחוסר השימוש הבולט בקישור הלוגי של סיבה ותוצאה מוכיחים באופן סופי כי תסריט זה פאסה.
הדבר היחיד שהסדרה דורשת מצופיה, היא לכבות לשלושת רבעי שעה את החלק התבוני במוח, ופשוט לבהות בטמטמת גמורה במסך. לכל מי שיעקוב אחר הוראות פשוטות אלה מובטחת הנאה צרופה – אני יודעת כי ניסיתי.
אין ספק ש"אחת שיודעת" היא כבר תופעה. ההצלחה שלה פנומנאלית, הבאז שיש סביבה בחו"ל עצום ומעצבי על מתחננים בפני היוצרים כי דווקא את הפריטים שלהם יילבשו הדמויות המפונקות. השחקנים שהתחילו בה הם כבר כמעט סופרסטארים ובלייק לייבלי הכוכבת הראשית היא בהחלט הדבר הבא בהוליווד אם לא ה.
העונה הרביעית של הסדרה מגיעה לארץ באיחור אופנתי של כמה חודשים טובים. ומי שאוהב באמת כבר סביר להניח נמצא לקראת סופו של הרומן בעזרתו האדיבה של האינטרנט. ותנו לי לספר לכם ש you aint seen nothing yet.
אז מה מחכה לנו בעונה הזו? לפי הפרק הראשון – הרבה כלום עם אפקטים מיוחדים. כרגיל דילגנו על חופשת הקיץ הסוערת, שנכון שבארץ טמונים בה בעיקר בתי שחי מזיעים, עשרות אלפי ילדים מעיקים שתופסים כל חלקה במדינה ופלאפל, אבל בעולם של ילדי האפר איסט סייד היא מורכבת מ:בילויים, סקס, חו"ל, בגדים, אוכל טעים, ריביירות, יין, תערוכות מתוחכמות, עוגיות מקרון, ברמנים חתיכים וכיף חיים שלא נגמר.
נסיך עם שיק רומני
אל חשש, את כל זה לא נראה. לעומת זאת נזכה לראות את התוצאות של אותה חופשה. לדן יש תינוק חדש מהקוקו התורנית, צ'אק נעלם עם בחורה בלונדינית ומחליף את הזהות שלו ל(איכס)איש עני, ולנייט יש כנראה עגבת.
העונה נפתחת בפריז. כמה סטייל, כמה שיק, כמה הכל עדיין נראה כמו צילומי אולפן. בלייר וולדורף וסרינה ואן דר וודסן, כוכבות הסדרה, מבלות – כדרכן של ילדי העשירים – בבילויים. הן מוציאות את הכסף של ההורים כאלו היה, טוב, הכסף של ההורים, ומעבירות את הזמן בניסיון להתגבר על לב שבור בעזרתו של נסיך אמיתי שווה ביותר.
במיוחד אם הטעם שלך הוא גברים מבוגרים עם שיק של מזרח אירופה, שמתחזים לנהג, חוזרים להיות נסיך ואז נהג ואז נסיך וחוזר חלילה. נו, אתם יודעים איך זה, קרה לכולנו מתישהו.
כמובן שהיריבות בין אשת החברה הגבוהה לבין הנמסיס/ היזיזה/ החברה הטובה/ הבחורה המעצבנת הזאת שהכל הולך לה בחיים, נשמרת ואפילו מתרעננת בטבילה קטנה במזרקה בפריז לטיפוח החברות. כי אין כמו חברה טובה שתוקעת לך סכין בגב בדיוק כשאת נועלת מאנולו בלניק, או לובשת של יפה מ"הרמס" או.. אה, סליחה, מה קרה פה? זה נחשב עלילה? למי אכפת לעזאזל. העיקר שהם יפים, נכונים ומצטלמים נהדר.
בסופו של דבר, העונה הזו ממשיכה את הקווים הכלליים של העונות הקודמות. הפתעות אין ו- גם אין צורך. זה עבד פעם אחת ועכשיו אפשר לצלם את אותה גברת בשינוי אדרת, ועדיף שזו תהיה אדרת יקרה לאללה כי אדרות פושטיות יש גם לי בבית.
וזה בדיוק התפקיד של "אחת שיודעת" – להשכיח לצופים את מה יש להם במציאות. אם הייתי רוצה מציאות הייתי אשכרה רואה חדשות או פשוט מסתכלת מסביב. הסדרה מציעה לצופיה אסקפיזם מוחלט בטוב טעם, שנראה מיליון דולר. אף אחד לא באמת חושב שיום אחד תהיה לו את היכולת לקפוץ לפריז, רק בשביל ארוחת ערב רומנטית. כולנו יודעים שבסוף אנחנו נשאר עם התה והלימון והספרים הישנים. ובינתיים אנחנו מוכנים להסתפק בעלילות מצוצות מהאצבע שמתרכבות ביחד לטראש טהור.