אני כותב לך, על החוזק שנתת לי

ה?י?ית?י ש??ם, ע?ם ב?ו?א א?ב?יב,

כ??ש??ה?ת?ח?יל ל?ה?ג??מ?ר ל?ך? ה?ע?ב?ר,

ו?רו?ח?ך? ה?ת?ח?ז??ק?ה

(מתוך ספר השירים "שכונה", מאת יניב קקון)

באונלייף מציינים את יום הזיכרון:

• ויש מי שקובר נכד
• דור שלישי לשכול -לסבתא היה אח
• הצוואה של יואב… הסרט שלנו

אביב,

את הזיכרון שלך בחרנו להפוך לכזה, לערב חג, לקחת את האנרגיות האדירות שאתה מעורר בנו. לקחת את החוזק שלך, את החיוך שלא משנה מה ובאיזה מצב אתה – לא יורד לך מהפנים, את היכולת לחלום ולהפוך למציאות, היכולת לדבר עם כל אדם בגובה העיניים ובכל זאת לעמוד על שלך.

את הזיכרון שלך אנחנו בוחרים לתת לחניכים בשבט הצופים ולהשאיר משהו ממך לאחים הקטנים שלנו. לא בשבילך, בשבילנו.

כי ככה אנחנו יודעים שאתה כאן, באנשים ברחוב, בחניכים, במשפחה שלנו שמתרחבת לאט לאט, לא בתור געגוע רחוק, באופן מוחשי.

אתה איתי כשאני מחליט איך לדבר עם רכזת השבט, או מתי להגיש עבודה באוניברסיטה, ככה אתה נשאר איתי, תמיד.

ח?י?ו?ך? ש??נ??צ?ר?ב ב??ז?כ?רו?נ?י, כ??מו? ה?ש???ת?יק?ה

ב??ת??מו?נ?ה ש??ל י?ל?דו?ת?נו?, ש??מ?ש? ש??ש???ק?ע?ה

ו?א?נ?י ש?ו?מ?ר או?ת?ך? א?ת??י ל?עו?ד ד??ק??ה,

א?נ?י ש?ו?מ?ר או?ת?ך? א?ת??י ל?עו?ד ד??ק??ה

(מתוך "שכונה")

חנכנו גינה על שמך

אביב, מה שהשם הזה עושה לאנשים, הצלחת להעביר את זה הלאה, אתה נוגע בכולם.

הקמנו גינה בשבט, אחד מאנשי המקצוע שעובד איתי שאל למה צריך שביל בגינה, התחלתי להסביר על זה שאחד מבוגרי השבט, חבר טוב שלי… לא הספקתי לסיים את המשפט, הוא השלים אותי "אביב חקאני, איש גדול".

אתה אכן איש גדול ובלכתך השארת חלל המתעורר עם כל תמונה, כל מפגש, כל דמיון המביאים עמם גל של געגוע אינסופי, כזה מהבטן שתופס אותך אף פעם לא מוכן.

באחת השיחות שלנו אמרת לי שעדיף לחוות את הריקנות של אובדן אהבה, מאשר לא לחוות אותה בכלל. לא הספקתי להגיד לך את זה עדיין, אולי כי זה קצת קשה ל"פדבק" אח קטן, אבל בין כל השיחות וכל הוויכוחים בין חינוך ללחימה, אני גאה בך, גאה שהכרתי והייתה לי הזכות לאהוב אותך ואני יודע שביחד איתי גאים בך כל החברים שלנו, המשפחה שלנו.

השארת בי המון,