מערכת היחסים שלי עם קאסט העונה הנוכחית של "האח הגדול" מזכיר לי את הזוגיות האמביוולנטית שלי עם אלכוהול: מצד אחד, את יודעת שאם תשתי יותר מדי, תבלי זמן איכות עם האסלה בסוף הערב, ומנגד, אחרי דרינק או שניים ההרגשה כ"כ כיפית – שקשה להיפטר מההרגל המגונה.
עוד ב-Onlife:
- בלוג: הנשים ישלטו בעונה החדש של האח הגדול
- מיכל ינאי כותבת בלוג בשירותים
- זה לא החרדים שמדירים נשים, זה אנחנו
כך בדיוק אני מרגישה עם העונה החדשה – קשה לי איתה, אבל אני ממש נהנית ממנה: הדיירים ההזויים, השיחות האינפנטיליות, המריבות שעושות חשק לתפוס את האוטובוס הקרוב לנווה אילן, לדפוק על הדלת ולהצטרף למריבה. אח, זה כל הקסם.
אז מדוע אנחנו כל-כך אוהבים לשנוא את העונה הנוכחית? מדוע האנטגוניזם כלפי כמה דמויות בולטות, כמו ברי סימון וזיוה כהן בהנם? ואיך לעזאזל מצליחים להרחיק את הילדים ממסך הטלוויזיה, לפני שדמות כמו קותי סבג תהפוך להיות המודל הבא שלהם לחיקוי?
יתכן והיה לי קל יותר לענות, אם הייתי משלימה את התואר ההוא בפסיכולוגיה, אבל כשמסתכלים על כל העובדות היבשות, זה פשוט מאד.
צלם: רונן אקרמן
קותי סבג – רק שהילדים שלנו לא יראו בו מודל לחיקוי
ברי סימון וזיוה כהן בהנם, דתיות "המחמד" של הבית, הצליחו לגרום בשבוע אחד, לכל הקונפליקטים האפשריים, שאנחנו מתמודדים איתם בחיי היומיום, לצוף ולעלות. הדרת נשים. שנאת חינם. מדינת הלכה. בינינו, לא צפיתם את זה מראש? הרי לכולנו ברור שהליהוק הזה מכוון.
ברי, רקדנית הבטן המפורסמת שחזרה בתשובה, אישה יראת שמיים, צמודה לתנ"ך שלה, חייכנית ונעימה – עד הרגע בו אחד מדיירי הבית, אומר משהו שלא מסתדר עם עולם הערכים הפרימיטיבי בו היא חיה. או אז, היא הופכת להיות אישה מעצבנת, ילדותית, עם יכולת הקשבה מוגבלת כמו של ילדה בגן, שהרגע סחבו לה את הבובה מהיד. תוסיפו לזה גם את העובדה שלכל שאלה, היא עונה את אותו משפט "הכל זה מלמעלה" וקיבלתם את הדמות הדתייה הכי מעצבנת, שמזכירה לכם את כל מה שאתם אוהבים לשנוא.
ומה לגבי זיוה, שנפשית תקועה עדיין איפשהו בין גיל בת המצווה לבגרות הראשונה באזרחות, מישהו הבין למה היא ירדה מהארץ מלכתחילה וחשוב מכך – למה היא חושבת שהיא עדיין יכולה להעביר ביקורת על המצב פה?
צלם: רונן אקרמן
זיוה כהן בהנם – שמישהו ימנע ממנה אספקת סוכר
גם היא, כמו אחותה למעמד, ברגע שאומרים לה משהו שהיא לא אוהבת לשמוע היא הופכת להיות הסיוט הכי גדול של כל מורה בישראל – תלמידה שאכלה יותר מדי סוכר בהפסקת עשר ולא יכולה לסתום את הפה. אם לפחות היה לה פה שמפיק מרגליות.
קחו את ברי וזיוה וקיבלתם זיווג משמיים והברקה ליהוקית היסטרית, כזו שמדברים עליה כל הזמן, שיוצרת את הבאז הנכון וגורמת לכם לאבד את העשתונות בכל פעם שאתם צופים בטלוויזיה.
תחשבו על זה – זה מקרה "פרידה הכט" קלאסי מהעונה שעברה: היא הייתה דמות נשית חזקה, שאהבתם לשנוא והודחה רגע לפני הגמר, רק בגלל שהייתה מועמדת יחד עם נופר וג'קי, שהיו חזקים ממנה. השבוע, שתיהן מועמדות להדחה, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם באמת מגיע לברי ולזיוה ללכת הביתה בשלישי בערב או שאולי דווקא קותי, הערס הרגיש, מבית שמש, הוא זה שצריך לארוז מזוודה ולחזור הביתה לאמא?
אם תשאלו אותי, התשובה תהיה פשוטה, אפילו פשוטה מדי. מוכנים? "ברי, את הדיירת השנייה שעוזבת את הבית". כן. בדיוק. אני אמנם לא סובלת את זיוה, בדיוק מאותן סיבות שציינתי קודם, אבל יש בה משהו שעשוי להתבשל דווקא לכיוון הנכון, ברגע שברי תצא מהתמונה. בדיוק כמו שקרה לליהיא גרינר בעונה הקודמת, ברגע שעתי עזב את הבית. מהדמות הכי מושמצת, היא הפכה לאחת הדמויות הנשיות הפופולאריות של העונה.
צלם: רונן אקרמן
ברי סימון – אמרו לך פעם שאת דומה לעתי שולברג?
למה זה לא יכול לקרות לברי? כנראה בגלל שהיא בכלל לא רוצה להיות שם. אין לה מה באמת לתרום לשיחה, לאווירה החיובית וכן, גם לרייטינג, מלבד שיחות על חזרה בתשובה, צניעות וארץ ישראל השלמה. ככה זה היה גם עם הדמויות הדתיות הגבריות בעונות הקודמות. דיברו, דיברו ואף אחד לא זוכר איך קראו להם.
גם קותי לא צריך ללכת הביתה, כי למרות הדיבור הבלתי נסבל וחוכמת הרחוב שלא מחדשת לנו דבר, הוא חשוב לנו מדי כרגע. גם במערכת היחסים הבלתי ברורה שלו עם יאנה ( אגב, מישהו גילה לו שהיא חצי מוסלמית? ), גם בחברות האמיצה שלו עם דודו קפרא וגם בקונפליקטים שהוא יכול ליצור בתכנית. ועוד לא התחלנו לדבר על הפה הגדול שלו.
אז מי יילך הביתה היום? נחיה ונראה. בינתיים, שמישהו יעשה לי טובה ויעמיד סוף סוף להדחה את "קציצי" ( קים ), לפני שמכירות משככי הכאבים ירקיעו שחקים.