הידיעה הרשמית שפורסמה בעיתון וראייטי בשנה שעברה הכניסה את השוק הנשי בהוליווד לתזזית שנעלמה ממנו שנים רבות. לא בכל יום תפקיד כמו של ליסבת סלאנדר, כוכבת סדרת הספרים והסרטים "נערה עם קעקוע דרקון" המצליחה של סטיג לרסון, יוצא לשוק.
עוד ב-Onlife:
- אוסקר 2012: נשים שעברו בהצלחה מהמסך הקטן לגדול
- אוסקר 2012: למה מריל סטריפ צריכה לקחת אוסקר?
- אוסקר 2012: הנשים הכי מצחיקות בקולנוע
"היא דמות כזאת, כמו ישו, דרקולה ובאטמן שכל אחד חושב שהוא יודע מי צריך לגלם אותן" סיפר הבמאי דיוויד פינצ'ר בראיון לניו יורק טיימס שהתפרסם בדצמבר האחרון "פתאום התחלתי לקבל שיחות טלפון מאנשים שאני מעריך שהרגישו צורך לייעץ לי את מי ללהק ואת מי לא. בבלוגים הציגו את הליהוק הזה כאילו אנחנו מחפשים את סקרלט אוהרה הבאה".
פינצ'ר לא סתם הרגיש את הלחץ. התפקיד של ליסבת סאלנדר (שבנה אחלה קריירה לשחקנית השוודית ששיחקה בסרט המקורי) הוא חתיכת עבודה מטורפת, מהסוג שמסדר לך גם מועמדות לאוסקר, גם קריירה לעשור קדימה וגם תוית איכותית.
רוני מארה בתפקיד ליסבת סלאנדר. היתה צריכה לעשות פירסינג בכל הגוף
על דמותה של ההאקרית בעלת המראה האנדרוגיני, המיניות הנוטפת, הסקסיות האפלה ועקרונות הברזל הפמיניסטים (במקור נקרא הספר "גברים ששונאים נשים") נאבקו שחקניות מהשורה הראשונה כמו נטלי פורטמן וסקרלט ג'והנסון, אבל זה היה דווקא פינצ'ר שהכריע לבסוף לטובת "פנים רעננות" וליהק את רוני מארה (26) שעיקר הקריירה שלה התמצתה בחמש הדקות הראשונות של הרשת החברתית.
מארה, שמאז הפכה לאייקון אופנה ומצטלמת לשני סרטים חדשים שיצאו ב-2013, מגלמת בסרט לוחמת שקטה, כחושה עד לסף האנורקסיה, שמצליחה לשרוד בעולם גברי ואפילו להשיב מלחמה. על אונס אכזרי שהיא עוברת היא מגיבה בנקמה אכזרית לא פחות ודניאל קרייג (בתפקיד הראשי) ניצל בזכותה ממוות בטוח.
סלאנדר היא הלוחמת של המאה ה-21, שכלי הנשק שלה הם מחשב, אופנוע, מראה כחוש (יש שטענו על סף האנורקסיה) ומוח מבריק. סלאנדר היא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של לוחמות קולנועיות שמצליחות לרתק מיליוני צופים למסך ולהפוך למודל עבור הדורות הבאים. הנה כמה מהמובחרות שביניהן:
מטריקס (1999)
"את פרצת למאגר של משרד הפנים?" שואל ניאו את טריניטי במפגש הראשון שלהם "הייתי בטוח שזה היה גבר". "כולם היו בטוחים" אומרת טריניטי ושותקת. גיבורה חדשה נולדה. לאחים וורשבסקי הייתה חתיכת מזל מטורף עם המטריקס שעל גבול המילניום החדש הפך לסרט שהגדיר דור שלם.
טריניטי, בגילומה של קארי אן מוס האלמונית, הייתה בעצם האישה החדשה: האקרית מופלאה, תספורת מושלמת וכל בגדי הויניל שיש בעולם. טריניטי מתחילה את הסרט כלוחמת ולאורך 136 הדקות של הסרט היא מפגינה יכולות מעוררות הערצה: מרביצה, קופצת, יורה ורוכבת באחד מהסרטים השיוויונים מבחינה מגדרית שנתקלנו בהם.
חבל רק שלמרות כל החדשנות והמקוריות שהציע הסרט, את העלילה טריניטי על תקן מעריצה מתחנפת של ניאו ומראה שבתוך כל חליפת וניל ועקבי סיכה יש ילדה בת 14 שרק רוצה נשיקה.
לארה קרופט (2001)
גיימרים ברחבי העולם כמעט הפילו את המקלדת עם התפשטות השמועות לגבי צילום סרט המבוסס על אחת מסדרות המשחקים המצליחות בהיסטוריה שהכניסה עד כה מאות מיליוני דולרים. הבחירה באנג'לינה ג'ולי, עד אז בחורה פרועה למדי עם יותר מידי קעקועים ונטייה להתחבר לבחורים הלא נכונים, נראתה טבעית ביותר.
ג'ולי נכנסה למדים הצמודים של קרופט, התאמנה בכלי נשק ואפילו הסכימה לדחוף ריפוד לחזייה כדי להגיע למימדים הלא הגיוניים של קרופט המצוירת. למרות עלילה חלשה עד לא קיימת, החולצה הצמודה של ג'ולי והבקיאות בתורות לחימה שונות עשו את העבודה וזהו הסרט המצליח ביותר בקרב עיבודים של משחקי מחשב למסך הגדול.
דמותה של קרופט משתלשלת מתוך הענפים העבותים של קמבודיה נתלה בכל חדר מתבגרים שכיבד את עצמו ונשים צעירות וחסרות מודעות עצמית חלמו להיות כמוה: נועזת, אמיצה, חטובה, אישה בעולם של גברים וכל השיט הזה.
ג'ולי אמנם התנדבה לצלם סרט המשך (שלא הצליח כמו הראשון) אבל גם זכתה להכיר את קמבודיה, לאמץ משם את בנה הראשון, להפוך לשגרירה של כבוד באו"ם ולהכיר את בראד פיט. היה שווה להסתובב במכנסון על הסט.
שליחות קטלנית (1984)
הפעם הראשונה שבה אנחנו פוגשים את שרה קונור (בגילומה החד פעמי של לינדה המילטון) היא בבית חולים לחולי נפש. שם היא מתויגת כמטורפת השכונתית, עושה שכיבות סמיכה בטירוף ומוכנה לנעוץ עיפרון מחודד בכל מי שיעצבן אותה.
הבחירה למקם את קונור, אמו של מושיע האנושות, בבית משוגעים איננה מקרית. לא פעם במהלך ההיסטוריה תוייגו נשים חזקות ואמיצות (עם יכולת ראיית הנולד) כמשוגעות. חלקן אפילו נשרפו על המוקד בשל כך. הפיכתה לקדושה מעונה / גיבורה מתחזקת במהלך הסרט כשמתברר שקונור ניסתה להציל אותנו מעצמנו כבר שנים, שהיא נראית נהדר בדגמ"ח וגופיית סבא ומחזיקה בידע פלילי בנוגע לכלי נשק.
לרוע המזל מריה מגדלנה המודרנית לא השכילה לנצל את הקריירה שהסרט פתח בפניה ו'שליחות קטלנית' נחשב לשיא הקריירה של המילטון, אם לא כוללים את תפקיד היפה שגילמה ב"היפה והחיה" לצידו של רון פרלמן בשנת 1987 או את נישואיה הקצרים לבמאי ג'יימס קמרון, אותו הכירה על הסט של "שליחות קטלנית".
הערת שוליים: המילטון כנראה לא הפנימה את העובדה שאם היא היתה אשה מס' 4 של הבמאי המפורסם, וגם אותה הוא הכיר על הסט, קרוב לוודאי שגם את אישה מס' 5 הוא יכיר שם, וממש לפי כל הכללים, קמרון עזב את המילטון בשביל שחקנית טיטאניק, סוזי אמיס. ובמשפט אחד: once a cheater always a cheater.
להרוג את ביל 1+2 (2003)
כמו אלמודובר (ולהבדיל אלף אלפי הבדלות), גם קוונטין טרנטינו מקפיד להכריז על הערצתו למין הנשי בכל הזדמנות ומציב במרכז סרטיו נשים חזקות ואסרטיביות.
אחרי "ג'קי בראון" (פאם גריר 1997) שנכשל מסחרית אבל הפך לסרט פולחן, התפנה טרנטינו לכתוב את פרויקט חייו, לפחות לזמנים ההם. בתפקיד הראשי הוצבה אומה תורמן, המוזה של טרנטינו שכבר נתנה הופעה מושלמת ב"ספרות זולה".
אומה תורמן קוצצת את האויבים. קיל ביל
בקיל ביל, תורמן היא "הכלה", לוחמת מיומנת ורוצחת שכירה שמחליטה לעשות שינוי קריירה לאחר שגילתה שהיא בהריון. ביום חתונה עברה חוזר לרדוף אחריה, היא מקבלת מכות מוות ונכנסת לתרדמת רק כדי להתעורר אחרי 4 שנים ולנקום בכולם. תורמן חותכת, משספת, מרביצה, הורגת ורוצחת רק כדי להגיע לסצנה הסופית ולהתאחד עם בתה. כי בתוך כל רוצחת שכירה מסתתרת אמא זאבה.
ניקיטה (1990)
פושעת צעירה שמכורה לסמים מגוייסת ליחידה סודית והופכת לרוצחת שכירה? למה לא. הרעיון של לוק בסון כל כך מצא חן בעיני האמריקאים שהם הפיקו לו גרסא משלו (גרועה, עם בריגי'ט פונדה) ושתי סדרות טלויזיה.
אן פאריו, שזכתה בפרס הסזאר (האוסקר הצרפתי) לתפקיד זה, מגלמת אישה פרועה, מרדנית, גסה ואלימה שנאלצת לעבור חינוך מחדש כדי להפוך לרוצחת מיומנת ונערת פיתוי.
אן פאריו כ"ניקיטה" האורגינלית. יצרה מיתוס
סצנת ההתנקשות במסעדת Le Train Bleuהצרפתית הפכה לסצנה אייקונית שמאז שוחזרה מאות פעמים. ניקיטה של בסון היא דמות רדופה שלמרות כישרון יוצא דופן לריגול והרג נקלעה לסיטואציה שלא באשמתה ובסך הכל מחפשת פרצה לחיים חופשיים.
מרגלת שאינה רוצה להיות מרגלת עם חומר דרמטי מעולה והסרט אף היה מועמד לגלובוס הזהב בקטגורית הסרט הזר. ניקיטה מקבלת לבסוף את החופש המיוחל ומשלמת על כך בקיירה של אן פארו שהתפוגגה מאז.