הרבה תופעות מוזרות מתרחשות באתרי היכרויות באינטרנט. כל מי שכף ידה אי פעם גלשה לתוך אתר כזה מצאה שם את הטיפוסים המוזרים/החשודים ביותר; החל מהבחור שנמצא באתר כבר חמש שנים ושולח לך הודעה פעם בשבוע, פשוט כי הוא לא זוכר שכבר כתב לך 15 פעמים וטרם נענה, דרך ההוא עם תמונת הפרופיל המלחיצה (מבט של פדופיל בעיניים + חולצה מכופתרת) ועד הגרושים בני ה-50+ שמרגישים בנוח לפנות אלייך אפילו שאת צעירה מהם ב-30 שנה.
עוד ב-onlife:
- מה אם היא תותחית על אבל מכוערת? כשיופי הפך לתנאי העסקה
- הדיאטה שמבטיחה: עשרה קילו ב-10 ימים
- כל הסיבות לעשות תואר אחרי גיל 40
שאר הגברים עושים רושם די נורמאלי. אחרי הכל, גם הם נכנסו לשם לאותה המטרה כמוך – למען הסיכוי למצוא אהבה. אבל האמת היא שאת אף פעם לא יכולה לדעת מה בדיוק הם עושים עם כל הבנות שהם פוגשים באתר הזה. כבר שמעתי סיפורי פלצות על גברים שיצאו במקביל עם שלוש נשים, ואפילו אחד שהגיע לדייט, ישב חצי שעה ואמר "טוב, אני צריך לזוז, קבעתי עוד שני דייטים אחרייך". ועכשיו מסתבר שיש גם כאלה ששומרים על רישום קפדני של כל הבחורות שהם מצ'וטטים איתן, כדי שחלילה לא ישכחו.
לא כל כך יפה, אחלה גוף, חכמה, מעניינת = ציון 7
אחת התופעות הווירטואליות המוזרות ביותר שנתקלנו בהן לאחרונה היא Online Dating Spreadsheet Guy– בחור בשם דיוויד מרקור, בן 28 מניו יורק, שמתחזק באופן אובססיבי טבלה ובה הנתונים של כל הבחורות איתן דיבר באתר ההיכרויות האמריקאי match.com.
טבלת הציונים כוללת: שם, תמונה, גיל, התרשמות וציון (צילום מסך: huffingtonpost.co.uk)
הוא שומר שם תמונות של הבחורות, פלוס התרשמות שלו (יפה, פחות יפה, חכמה, מעניינת, אזור מגורים וכו'), ציון למראה החיצוני (הגבוה ביותר הוא 9) ומתזכר את עצמו לגבי הפגישות שלהן איתו, או אם סתם שלח להן הודעה ולא זכה לתשובה.
התירוץ: "אני לא מצליח לזכור את כל הבנות שאני יוצא איתן"
הטבלה הקריפית שלו נחשפה לאחר שהחליט לשלוח אותה לאחת הבנות שאיתן יצא, אולי מתוך מחשבה שזה יגרום לו למצוא חן בעיניה יותר. טעות חמורה: במקום, הוא הפך לבדיחת הרשת. מרקור אמר להגנתו שהכין את הטבלה הזו רק משום שרצה להיות מסודר: "אני עובד הרבה עם טבלאות, זה כלי עזר נפלא. אני עובד ימים ארוכים, הולך למכון, יוצא כמה פעמים בשבוע וחוזר הביתה מאוחר – איך אני אמור לזכור את כל הבנות? אני לא. אז הכנתי את הטבלאות האלה. ההערות שלי הן לא מרושעות, הן ניסיון כן להיות מאורגן".
מאורגן או לא, הטבלאות האלה של מרקור מנקזות לתוכן את העולם שבו אנחנו חיים, עולם שבו אנשים ונשים הם לא יותר מסתם פרצופים ווירטואליים בטבלה, שכל אישיותם מתומצתת לכמה מילים קצרות על המסך – פנים יפות, אחלה גוף, טיילה הרבה בעולם וכיו"ב. כל מי שמשתמש באתרי היכרויות יבין אולי את הצורך של מרקור לשמור על הסדר, משום שהאתרים האלה עמוסים בכל כך הרבה אנשים, שמי באמת מצליח לזכור?
שכחנו שבהתחלה חיפשנו אהבה
מה שעצוב הוא שהרעיון המקורי של האתרים האלה, לפני שהפכו לשוק בשר באווירת סחר וחליפין, ולמקום שבו פרצופים רצים לך מול הפרצוף כמו בסרט נע ואתה רק יכול לבחור – היה נאיבי ורומנטי. מקום שבו נשים וגברים יכולים להיפגש ואולי להתאהב, שזה מה שכולנו רוצים בסופו של דבר.
"זו חמודה, זו ג'יפה וההיא הבריזה לי" – שוק בשר במקום מציאת אהבה (צילום מסך: huffingtonpost.co.uk)
התוצאה בפועל היא עולם מעוות שמאפשר לכל אחד ואחת לתקתק דייטים בלי יותר מדי סנטימנטים, שלא לומר רומנטיקה. לא הסתדר עם הבחורה הראשונה? לא נורא, יש לך עוד אלף לבחור מתוכן, וכולן נופלות פחות או יותר לאותן הקטגוריות. אף מילה על אינדיבידואליזם, ייחודיות או יחסי אנוש. אז מה הפלא שבחור כמוהו מרגיש בנוח לסדר את כל הבנות בטבלה, כאילו הן היו קונטיינרים במפעל?
הדור שלנו איבד חלק ניכר מהאנושיות שלו והצליח להפוך משהו יפה כמו חיפוש אהבה לאקט מכני ורדוד. אל תתפלאו אם בעוד כמה שנים נעשה ככה ילדים, ואולי גם נסדר אותם בטבלה ונמחק את אלה שלא היו מספיק מעניינים או יפים כדי להישאר בה.