טקס שינה הוא סדר פעולות רפטטיביות שאנחנו חוזרים עליהן לקראת שינה. זה עוזר לנו כבר מרגע הלידה, ועד לבגרות להיכנס לשינה טובה איכותית ועמוקה.
אז במה טקס שינה עוזר?
- להתכנסות לשינה,
- למאזן ההורמונלי המתאים לקראת שינה מתוקה,
- ליצירת בטחון ועקביות בעולם מאוד דינמי שאליו הבייבי שלנו מגיע
- הכנה לפרידות אחרות (כמו כשנכנסים למסגרת)
- הזדמנות לזמן איכות חשוב ומחבר ובונה את היחסים שלנו עם הבייבי שלנו, עוד מלידה ("אני כאן, אני איתך")
נסו לדמיין מדרגות. לא משנה מה כולל הטקס של כל אחת (אוכל, מקלחת, מסז', סיפור ונשיקת לילה טוב) חשוב להסתכל עליו בהיבט של מדרגות: גם במעבר חללים, גם ברמת האור, הקול והגירויים. במדרגות האלו אתן לא רוצות לעלות מהר מידי – חם מידי ותרגישו מחסור באוויר, וגם לא לאט מידי – כי לעולם לא תגיעו! במקביל, טקס השינה לא יכול להיות מנותק מסימני עייפות של הבייבי, לכן חפשו מה הסימנים של הבייבי שלכן. טקס יכול להיות קצר יותר או ארוך יותר – תתאימו אותו אליכן ואל הבייבי.
כשיש לכן את השילוב של שני אלו יש את כבר בדרך להרדמות הרבה יותר קצרות ושינה הרבה יותר איכותית. אתן סוללות באופן את הדרך להירדמות עצמאית, כל אחד בשלב המתאים לו.
טקס זה טוב לבייבי שלכן ולכן! אבל, אל תשכחו גם קצת לשחרר ולערבב ולהגמיש. חשוב לזכור – לפעמים זה לא עובד. והכל בסדר! מחר יום חדש. קחו את הזמן להכיר את הבייבי ואת הצרכים שלו, כי כל אחד אחרת. תשברו שגרה, צאו לארוחת חג, תירדמו מחוץ לבית. בתוך המרוץ הזה לשינה עצמאית, שהרבה פעמים מלווה אותנו, תזכרו שלכל בייבי יש את הזמן שלו ואת הקצב שלו ואת האתגרים שלו, איתם בא לעולם. אצל חלק מהתינוקות לוקח קצת יותר זמן, אצל חלק קצת פחות, הם יגיעו לשם! קחו את הזמן להתחבר עם הבייבי שלכן, לאהוב אותו. להיות איתם גם ברגעי הקושי. ממש עכשיו בחויות האלו, בימים שאתם צוברים יחד אתם בונים את היחסים שלכם ואת האג'נדה ההורית שתלווה אתכם גם אח"כ כשהבייבי יגדל. בסוף אולי הילד שלכם לא יזכור כמה ישן ואיך ישן, אבל הוא ידע שהייתם אתו ברגעי הקושי.
כשאנחנו מסתכלים על טקס שינה, על הירדמות, ועל המרוץ הזה לשינה עצמאית, אני אוהבת לעשות עצירה ולהסתכל על הרגע הזה כעל רגע משמעותי להיבנות של היחסים ביניכם. איך נפרדים? איך אני מעבירה את המסר ש'כשקשה לך אני פה איתך', ש'לא משנה מה אני עדיין פה איתך, אני אעזור לך להירדם, אני אעזור לך לישון'. קשה לעשות את הפרידה הזו בטוב ובאהבה. במקביל הקושי העיקר הוא שתינוקות מגיעים לעולם הזה, אין להם את הפיצ'ר הזה של להירדם. יש בודדים שככה יודעים להירדם מאוד עצמאית מגיל מאוד מוקדם, וזה גם נשאר להם ככל שהם גדלים, אבל לרוב עדיין אין להם את היכולת, בייחוד כשאנחנו כל כך נכנסים ומייבשים את היכולת להירדם עצמאית לבד, ולהיכנס ככה לשינה העמוקה מתוקה והארוכה מבלי לקבל סיוע כלשהו.
מה שאנחנו לא יודעים זה שבעצם רוב הזמן אנחנו אולי מפריעים. ואפשר בדרך טבעית מאוד להבין את המערכת הזו של הבייבי שלנו, ולעזור לו לישון ולהיכנס בעצמו לתוך שינה. אפשרי לעשות את ההתכנסות שכוללת הפרשת הורמונים שצריך להפריש כדי שתהיה שנה מתוקה וטובה. אנחנו יכולים לעשות את זה בכמה פעולות מאוד קצרות, כמו שציינתי מקודם, 'המדרגות'.
את המדרגות האלה אתם מיישמים כשאתם עוברים בין חללים נכון. מהחלל הכי ציבורי, נגיד הסלון, לחדר קצת יותר פרטי כמו חדר האמבטיה, אחרי זה לחלל קצת יותר קטן, כמו חדר השינה של הבייבי או שלכם ומשם לתוך חלל עוד יותר קטן שזה המיטה שלו, מהידיים שלכם אל המיטה, וההדרגה הזו עוזרת להתכנסות.
את המדרגות אפשר ליישם גם על אור שהולך ופוחת בעדינות, בלי קפיצות. ככל שאתן מתקדמות בתוך טקס השינה, בין החדרים, כשיוצאים מהמסדרון, כשנכנסים לחדר. לא מכבים בבת אחת את האור. תחשבו הדרגה, זה ממש עובד ביולוגית. העין של הבייבי שלכם קולטת שיש רמות הולכות ופוחתות של תאורה ומשדר את למוח.
עוד פן שניתן ליישם בו את שיטת המדרגות הוא גירויים לפני השינה. אנחנו מתחילות ממש לצמצם גירוי אחר גירוי אחר גירוי. ממשטח הפעילות שלו, האוניברסיטה שם גם מרשרש וגם צבעוני ויש סביבו מלא גירויים. לכן קשה לו להתכנס לשינה עוד יותר, כי זה עושה לו המון אפ, ולקראת שינה אנחנו נתחיל לצמצם, להוריד את רמת הגירויים, ולהתארגן לשינה.
עוד היבט ליישם בו את שיטת המדרגות הוא רמות הקול. מותר לתינוק להירדם עם הקול שלך? בוודאי שמותר ואפילו רצוי. זה נותן המון ביטחון, אהבה וקרבה. גם החיבוק ומגע הידיים, בטח עם הקטנטנים. זה משהו שככל שהם יותר גדלים, הם יכולים להיעזר ביותר דברים כדי לסגל ביטחון. קול תורם בטקס, זה באמת נהדר, ומומלץ.