גופי הרווחה והמשטרה בישראל יודעים – חגי תשרי הם חגים מועדים לפורענות עבור נשים שנמצאות בסכנת אלימות. החופשה המרוכזת, האינטנסיביות, אירועי החג אצל המשפחות כולם מעלים את הטמפרטורה בסיר הלחץ אצל אלו שממילא נמצאים בו ביומיום. לפני שלוש שנים נרצחה שלושה ימים אחרי ערב ראש השנה מיכל סלה ז"ל, לפני שנתיים שירה איסקוב כמעט קיפחה את חייה, שלשום הייתה זו אמא מרחובות שנרצחה בטרם שרף בן הזוג שלה את הבית שלהם. שלושה מארבעת ילדיהם שהו בבית, אחת מהן, בת הארבע נפצעה מהשריפה. ימים ספורים לפני החג שוחחתי עם לילי בן עמי, מנכ"לית ומייסדת פורום מיכל סלה מול קהל של עובדות ועובדי פלייטיקה בהרצליה ובשיחה הזו עלה החשש מאירוע נוסף שיתרחש במהלך החגים, את הציפייה שמה שאפשר למנוע, בכל זאת יתרחש.
גופת אישה נמצאה ברחובות, בעלה חשוד שרצח אותה והצית את ביתם
במשטרה חושדים כי הבעל, שנפגע באורח אנוש בשריפה, רצח את אשתו ואז הצית את הבית. צוותי כיבוי שהוזעקו לזירה גילו על הגופה סימני חבלה בצוואר. >>>>> pic.twitter.com/Fbnmt6uG71— Asslan Khalil ? (@KhalilAsslan) September 27, 2022
הנה תמצית השיחה שקיימנו:
"אני אחותה הגדולה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה בבית שלה על ידי אלירן מלול, האיש שלה, האבא של התינוקת שלה בת ה- 8 חודשים. מיכל הייתה אימא מניקה, התינוקת בת ה- 8 חודשים הייתה שם בזירת הרצח. הוא הכה אותה, דקר אותה, חנק אותה," בן עמי מדברת בלהט כשהיא מספרת על הטרגדיה המשפחתית מודעת היטב לשליחות שלה להציל אחרות. "היא הייתה עובדת סוציאלית, סיימה בהצטיינות באוניברסיטה העברית תואר שני. היא רצתה לחיות, מיכל אהבה את החיים, טרפה את החיים, ראתה את זוהר הצפון, פינלנד, טיילה, הייתה ילדת פרחים כזאת שהולכת לפסטיבלים. כשהייתה סטודנטית היא הקימה הרכב די ג'י עם חברה שלה, הם קראו לעצמם ג'ינג'ר אנד למון, כי למיכל היה שיער קצת אדמוני וחברה שלה היא הלמון היא בלונדינית, דפי."
וכל מי ששומע אותך שואל – מיכל לא הבינה שהיא בסכנה? את לא הבנת?
"היא לא ידעה שהיא בסכנת חיים, לא הייתה אלימות פיזית קודמת. המכה הראשונה הייתה האחרונה. אני האדם האחרון שראה את מיכל חיה, אני הייתי איתה שעה וחצי לפני שהוא שחט אותה בבית שלה. ואנחנו גם לא ראינו כלום, זה היה למעשה 3 ימים אחרי ארוחת החג של ראש השנה. היא הייתה בת 32. בחג היינו כל המשפחה בדשא אצל ההורים שלי ונכדים, צחוקים, שמחה, גם מיכל ואלירן והתינוקת שלהם היו שם. שלושה ימים אחרי זה באותו ערב אני והיא יצאנו לסדנה כיפית במושב, סדנת נשים כיפית כזאת, היינו במצב רוח מרומם. בסוף הסדנא אמרתי לה 'מיכל תקפיצי אותי הביתה', כי אני באתי ברגל והיא באה עם אוטו, אז היא מקפיצה אותי ואנחנו מפטפטות בנסיעה, והיא אומרת לי 'וואי אני צריכה לחזור', היא מניקה, כן? ואני מפטפטת איתה מנסה למשוך את הזמן, כי אחותה הגדולה שהנה יש קצת זמן יקר עם מיכל, והמשפט האחרון שהיא אמרה לי, אנחנו יושבות באוטו מחוץ לבית שלי והיא מסתכלת בפלאפון ואומרת לי "לילי, אני חייבת ללכת, אלירן לא מצליח להרדים את התינוקת", ומי לא מכירה את זה כאימא מניקה? זה היה רבע לחצות, זה היה המשפט האחרון שמיכל אמרה לי, ואני אומרת לה 'מיכל תתייעצי עם ליאת, אחות שלנו, היא מומחית שינה לתינוקות', זה היה המשפט האחרון שאני אמרתי למיכל. אני מצאתי את עצמי עדה במשפט רצח שלה, זה היה כרעם ביום בהיר, לא ראינו שום דבר."
מיכל סלה ז"ל ולילי בן עמי מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה
מה את מבינה היום שלא הבנת כששמעת שמיכל אחותך נרצחה?
"קודם כל, זה יכול לקרות בכל בית. זה יכול לקרות בכל מעמד סוציו אקונומי. אני אספר לכם שלא הכרתי מקרה אחד במציאות של אלימות במשפחה, עד הרצח של מיכל, אחד לא הכרתי במציאות, הכול הכרתי בטלוויזיה, בסרטים, בחדשות. אף פעם מישהו לא בא ושיתפו אותי במציאות. מאז שמיכל מתה ואנשים מזהים אותי, כל יום, כל יום, תחשבו עברו שלוש שנים, כל יום ב- 3 שנים האחרונות אני מדברת אתכם על לפחות 30 פניות שונות, גם אנשים שאני מכירה וגם אנשים שאני לא מכירה, פתאום אנשים שאולי הכרתי כל החיים שלי, שגדלתי איתם, פתאום מספרים לי איזה סיפור מאוד קשה שקשור למשפחה שלהם. אני עומדת בתור בסופר, אני לוקחת את הבנים שלי לקארטינג, אני לוקחת את הבן 5 שלי למעון לגן, עוצרים אותי בחניה. אני גיליתי כשזה קרה שעד הרצח של מיכל חייתי בעולם כמוכן, עבודה, ילדים, משפחה, בית, חו"ל, כן? ומסתבר שיש עוד עולם מקביל שהדלתות והחלונות שם סגורות, עולם חשוך, ושמיכל נרצחה מצאתי את עצמי בעולם הזה. זה עולם ענק ויש שם המון אנשים, אבל יש שתיקה ומיכל שתקה גם. אלימות זה מהשורש אלם, את חווה משהו, אלימות יש בה גם השפלה, מיכל לא חוותה אלימות פיזית, אבל הייתה אלימות נפשית. פעם שאלתי אישה נפגעת אלימות ששיתפה אותי, והיא אמרה גם אני לא סיפרתי לאחות שלי, אמרתי לה אבל למה, למה מיכל לא שיתפה אותי? למה היא שתקה? למה את לא שיתפת את אחותך? היא אמרה לי 'לילי את מכירה את זה שבפגיעה מינית את לא משתפת אפילו חברה טובה? זה אותו דבר, יש תחושה של השפלה בפנים. היו לי כל כך הרבה שאלות, מה עבר על מיכל בשנה שהם היו נשואים? למה היא שתקה? האם יכולתי להציל אותה? איך לא ראיתי כלום? כל כך הרבה שאלות, קיבלתי תשובות לכל השאלות שלי, והתשובה הכי הכי חשובה שיש לי להגיד לכן זה קודם כל אפשר היה להציל את מיכל ואחרות והן סתם מתו והכול אותו דבר, הכול זה דפוסים, איך שהיא מתנהגת, איך שהוא מתנהג, הכל הכל זה דפוסים וכשיש דפוסים אפשר לעשות מניעה ואפשר להציל חיים. ולכן הקמתי את פורום מיכל סלה. המטרה שלה היא מניעה מראש, לזהות את הסימנים כך שכל אחד ואחת מכם יכולים להציל חיים."
אני רוצה להתחבר למה שאמרת. זו הסיבה שהקמנו את "סיסטרס, מקום בטוח לספר" בשיתוף נעמת, כיוון שמהרגע שהקבוצה הזאת קמה נשים כותבות פוסטים אנונימיים ומספרות על הזוגיות שלהן, מה שהן לא מספרות לאחות שלהן, מה שהן לא מספרות לחברה שלהן, נוח להן לספר באיזו קבוצה אינטימית סגורה שהן לא מזוהות, הן אנונימיות ואם הן רוצות אנחנו עוברות להיות לא אנונימיות ולכן כל כך חשוב לנו שעוד ועוד נשים יהיו שם גם בשביל להיות שם עבור מי שצריכה.
סיסטרז מקום בטוח לספר – להצטרפות לחצו על הלינק הזה
וחוזרת ללקחים- מה הלקח הכי חשוב מהרצח של מיכל?
"עד לרצח של מיכל זה לא היה ידוע שאם יש אובססיביות בזוגיות, (כשהוא בודק לאן את הולכת, עם מי את מדברת, מה את עושה, מסתכל לך בנייד, ק.ג.ב על הכתף, כל דקה ביום,) אם יש אובססיביות בזוגיות, לעולם לעולם לא להיפרד לבד, המקרים הכי קשים קורים כשמישהי מנסה להיפרד, אז זה קודם כל כלל ברזל שאם תצאו עם משהו אחד מהמפגש איתי, זה זה – לא להיפרד לבד בזוגיות אלימה.
ובכל זאת, הן שותקות, לא משתפות
"כשמיכל נרצחה, והתחלתי לחבר את הפאזל, כתבתי בפייסבוק שלי "הבושה, הפחד והשתיקה מדשנים את שורשי הרוע", כשאת מתביישת, כשאת שותקת, כשאת מפחדת, הצד האלים מתחזק. אז תמיד אני אומרת 'שתפי'. אל תגידו לה לעולם "תיפרדי ממנו", אגב זה מה שאני הייתי אומרת למיכל אם היא הייתה משתפת אותי ולכן היא הייתה נרצחת, אני הייתי נותנת למיכל עצה לא טובה, כפמיניסטית עם מודעות והכול, אני הייתי אומרת לה תתגרשי, מחר בבוקר אני מסדרת לך עו"ד פמיניסטית את לא נשארת, מה זה ההתנהגות הזאת? היא הייתה באה הביתה ואומרת לו אני רוצה להתגרש והוא היה מוציא עליה את הסכין. אתן יודעות, עם כל הפמיניזם שלנו אנחנו חזקות, מנהלות, בסוף פיזית אנחנו חלשות יותר, למיכל מצאו מתחת לציפורניים את העור שלו, המנורה בסלון הייתה מנופצת, הארון בגדים היה מנופץ, היא נלחמה על החיים שלה, אם זה היה אח שלי שם, סביר להניח שהוא היה שורד, היא נרצחה כי היא אישה, זו הסיבה שמיכל לא איתנו. לצערי ברוב המפגשים מהסוג הזה הקהל נראה בדיוק ככה, נשים, נשים, נשים, נשים. השינוי והמהפכה, היעד של המהפכה זה 0 נרצחות בשנה, והמהפכה הזאת תקרא שיהיה פה 50/50, גברים ונשים נגד האלימות, גברים צריכים להיות בחזית המאבק הזה, כי אנחנו צריכות גם את הכלים שלהם, הם יודעים להציל חיים, הם יודעים להילחם בטרור, הייטקיסטים, ביטחוניסטים, אנחנו צריכות אותם איתנו, ואת זה אני אומרת לכל הפמיניסטיות והפמיניסטים שאנחנו צריכות גברים פה. אנחנו צריכים לחשוב אחרת ממה שחשבנו עד היום."
בואי נדבר על הסימנים, כי הסימנים הם קריטיים, וחשוב שכל אחת ואחד יכירו אותם כדי לזהות את זה על עצמך, על האחות שלך, החברה שלך או הקולגה והעובדת שלך בעבודה.
"מיכל לא ידעה שהיא בסכנה ולדעת שאת בסכנה זה צורך בסיסי, הרי למה את שמה חגורת בטיחות? למה את שמה קרם הגנה? למה עשית חיסון נגד קורונה? להיות בטוחה ושהילדים שלי והסביבה שלי יהיו בטוחים. מיכל ואנחנו לא ידענו שיש סכנה. אז עכשיו אני הולכת לתת לכן כלי מתנה שהוא מציל חיים. איך אפשר לדעת שיש סכנה בזוגיות כשאין פנס בעין, כשאין אלימות פיזית.
יצרנו בפורום חמישה תמרורי אזהרה בזוגיות: אובססיביות: הוא מחטט לך בנייד, בולש אחרייך, את מתקשרת אליו הוא אומר לך כל פעם איפה את נמצאת? עם מי את נמצאת? כל הזמן את מוצאת את עצמך צריכה לדווח.
זוגיות דו פרצופית: בפומבי ובתוך הבית הוא בן אדם אחר, הוא מתנהג אחרת, בכלל הזוגיות שלכם היא גן עדן וגיהינום, שני קצוות, יכול להיות גן עדן, זיקוקי דינור, המאהב המושלם, אבל יכול להיות הגיהינום של הגיהינום שבחיים לא היה דבר כזה. וגם את מוצאת את עצמך דו פרצופית, אתם יכולים ללכת כאסח נוראי באוטו, להיכנס לאירוע חברתי פוצי מוצי נשיקות, את מוצאת את עצמך מעמידה פנים.
הקטנה: זה הגזלייטינג, מי שלא מכירה תקראי על זה. הוא ישבור צלחת ויגיד "תראי מה את גרמת לי לעשות". כאילו הכול זה אשמתך, מקטין אותך, משפיל אותך, זה לא קשור אלייך מה שקרה וזה באשמתך.
רגישות קיצונית. את חוששת איך הוא יגיב אם תגידי לו שאת רוצה להיפרד. אלירן מלול אמר למיכל אם תעזבי אותי אני אתאבד. זה קיצוני. אוקי? רגישות קיצונית.
הקדוש המעונה: הוא גם קורבן וגם תוקפן. אדם שאלים כלפי בת זוגו או כלפי הילדים, תחשבו איזה אפס הוא, כזה פחדן, הוא לא ילך על מישהו בגודל שלו, על גבר, הוא הולך על אלה שחלשים ממנו, הוא דואג שהדלת תהיה סגורה והתריסים, הוא לא יעשה את זה בחוץ שאף אחד לא יראה, כי הוא פחדן עלוב, והוא בכיין, הוא המסכן, הוא קרה לו ככה וככה, הם מתמסכנים קבועים. אז זה הטיפוס, פחדן, מתמסכן, הוא גם קורבן וגם תוקפן."
תמרורי האזהרה פורום מיכל סלה
נחזור לרגע הפרידה, כי את אומרת פה מתחילת השיחה בינינו שזה הרגע הכי מסוכן.
תסבירי למה ומה עושים, מה עושים אחרת? מה היית צריכה להגיד למיכל ולא אמרת, ולא זכית להגיד?
"צריך להבין שכל מה שתיארתי עכשיו אפשר להגיד במילה אחת: שליטה.
שליטה זה לא אהבה, ואנחנו כן מתבלבלים, הרבה פעמים גם בגלל הטלוויזיה והתרבות הפופולרית מבלבלת אותנו בין שליטה לאהבה. האדם האלים חושב שהוא מאוהב בך, ואת חושבת שהוא מאוהב בך כי הוא מקנא לך ואוהב אותך, אבל צריך להבדיל בין שליטה לאהבה, כי בן אדם שאוהב אותך יפרגן לך שתקבלי טיסה לחו"ל מהעבודה, בן אדם שרוצה לשלוט בך יגיד לך 'אל תטוסי, אל תעזבי אותי לבד'. הוא מכור, אני בכוונה משתמשת במילה מכור, הוא מכור לשליטה בך. ומה קורה שנרקומן שמכור לסמים לוקחים לו את הסמים? איך הוא מגיב? נכנס לקריז, נכון? אז מה קורה שהוא מכור לשליטה בך ואת אומרת לו אני עוזבת אותך? זה הכי חוסר שליטה, מסכימים? אני עוזבת אותך, אני רוצה להתגרש, זה חוסר שליטה, ולכן זה הרגע הכי מסוכן."
אז מה כן לעשות?
"אם את מזהה את תמרורי האזהרה האלה, את צריכה לעבור אבחון. את צריכה לפנות לאיש/אשת מקצוע, לא מגשרת, לא עורכת דין לגירושין, לא פסיכולוגית, לא פסיכיאטרית ולא כמו מיכל סלה שהלכה לייעוץ זוגי איתו חצי שנה, לא יועצת זוגית, כי הם לא עוברים הכשרה של אלימות במשפחה, למי ללכת? למומחית אלימות במשפחה. איפה? במוקד החירום של הרווחה 118 שזמין 24/7, במוקד של נעמת *9201 או במוקד של ל.א לאלימות כוכבית 6724 שהוא מוקד זמין 24/7 בכל השפות, תתקשרי גם אם זו חברה שלך, אחות שלך, תתקשרי, תתייעצי. יש כלים מתוקפים, זה נקרא "כלי להערכת מסוכנות" שזו סדרת שאלות שהם שואלים אותך גם כשאין אלימות פיזית והם יודעים להגיד לך אם את בסכנה או לא וללוות אותך לעשות את זה בצורה בטוחה. אז אפשר לצאת מזה בשלום.
איך מיכל כתבה ביומן שלה? "אנשים מתגרשים ונשארים בחיים".
כמובן שאם זה מגיע לנקודה קריטית, כלומר שכן מזהים שזה עוד רגע קורה, זה המקרים שלא מפנים לקווי הסיוע אלא פונים או ל- 106, יש עובדת סוציאלית תורנית ב- 106 בכל עיר בכל שעה, בכל יום, גם בחגי ישראל, גם בחגים האחרים, והן מתייצבות פיזית עם אמבולנס אם צריך או מתקשרים למוקד המשטרה 100, וזה רק כמובן אם מישהי מרגישה שעומד להישלף עליה הסכין. בכל סיטואציה אחרת אנחנו באמת רוצות שיעברו אבחון מסוכנות. יש הרבה אופציות, רק צריך פשוט להרים את הטלפון ולהתקשר.
"עשינו גם קמפיין שני לצד התוקף, שישה תמרורי אזהרה איך צד שתוקף יכול לזהות התפרצות לפני שהיא קורת, זה גם באתר שלנו.וגם יש מוקד 118 של הרווחה, יש לאן להתקשר. המטרה היא מניעה מראש, איך לדעת לזהות."
תמרורי אזהרה הצד שלו. פורום מיכל סלה
לילי יצאת לדרך עם מטרה להגיע ל- 0 נרצחות בישראל, ואנחנו עוד רחוקות משם, אנחנו עומדות על 16 נרצחות רק בשנה הנוכחית. ויש סיכוי שנגיע לאותו מספר של כל שנה שעומד על סביב 20. אנחנו לא מצליחות להוריד את המספרים. זה מתסכל?
"השינוי יקרה כשאנחנו נעשה שינוי. קודם כל, כל מי שפה אתן אלופות שבאתן, אתן קיבלתן עכשיו פה מידע מציל חיים, בעיני זה כמו ללכת לקורס עזרה ראשונה, איך זה שלא מלמדים את זה בכל מקום? בין היתר אני רוצה גברים בחזית של המאבק הזה לצד נשים, כי זה של כולנו וזה צו 8 של כולנו. אישה באלימות אל תגידו אישה מוכה, תגידו "אישה בשבי האלימות", למה היא בשבי? קחו את גלעד שליט שהיה 7 שנים בשבי חמאס, מה היה קורה אם גלעד שליט היה קם, 'היה חזק', יקום ויילך? ירו לו בראש. היא בשבי, וכשגלעד שליט היה בשבי הוא לא יכול לחלץ את עצמו, זה כמעט בלתי אפשרי, זה אפשרי אולי, אבל כמעט לא, וכאן כולם נכנסים לתמונה. כולנו, כמו שהתגייסנו לצה"ל, אנחנו צריכות כולנו להתגייס להציל את אותה אישה וילדים שנמצאים ברגע זה בשבי. איך נעשה את זה? אז לגלעד שליט יש סיירת מטכ"ל ומו"מ וצבא שלם, בפורום מיכל סלה אנחנו מפתחות פתרונות חדשניים למניעת הרצח הבא, אנחנו עושות האקטונים לתמיכה בסטארט אפים, וטכנולוגיות וגם ליצירת פתרונות חדשניים שהם לא טכנולוגיים. אחד, כלבי מיכל סלה, עשינו את זה עם יוצאי יחידת עוקץ, "כלבי מיכל סלה" נותנות לאישה שהיא ברמת סיכון של מקלט שהוא יפחד, לא שהיא תפחד, ושהיא תהיה חופשיה ותוכל לעשות ג'וגינג וללכת לעבודה ושהילדים שלה יישארו בבי"ס, אז היא מקבלת מאיתנו לכל החיים כלב הגנה.
שתיים, "סיירת מיכל", עשינו את זה עם סיירת שב"כ, אנחנו מאבטחות לה את הבית, כבר מיגנו 40 בתים של נשים מאוימות, שמות לה חברת אבטחה, מצלמה, לחצן מצוקה, סייר 24/7, 10 שיעורי הגנה עצמית ומשרד עורכי דין לשלוח לו מכתב להפחיד אותו. בנינו שני פרויקטים שהם לא טכנולוגים להציל נשים ואני שמחה להגיד שסגרנו שיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים, עם השר עומר בר לב, של 2 מיליון שקלים להציל 762 נשים וילדים ב- 12 חודשים הקרובים, אגב, מיליון זה עליי ומיליון זה עליהם, אז אני צריכה תרומות, כל מי שרוצים פה לעזור לפורום אנחנו צריכות אתכם. ויש פה מסע שאנחנו צריכות את כולם פה. את יודעת מתי נגיע לאפס נרצחות בשנה? כשבאירוע הבא שתזמיני אותי יהיו פה חצי גברים וחצי נשים והם יבואו מעצמם."
אנחנו נמצאות בחברת טכנולוגיה, יושבים פה נשים וגברים עם ראש על הכתפיים שיודעים להמציא דברים. מה את מחפשת? מה את רוצה שהם ימציאו?
"חלום שלי שנעשה domestic violence בתנאים כמו פלייטיקה או חברות הייטק אחרות מבחינת שכר, תנאים, אני מדמיינת עובדות סוציאליות באיזה כנס של אלימות במשפחה היא על קורקינט ממונע אוכלת קוויאר וסושי. אני רוצה שנלחם באלימות במשפחה כמו שנלחמים בטרור ובאותם תנאים של העסקה. אבל עכשיו איך אפשר לעזור? קודם כל אנחנו עושות פעם בשנה במאי ביומולדת של מיכל האקתון מאוד גדול, האקתון מיכל סלה סייף אט הום, אלפי מתכנתים ומתכנתות. אנחנו מחפשות שאנשים יחשבו מחוץ לקופסה עד שנמצא את הוויז הבא, את המובילאיי הבא, ובשביל זה אנחנו צריכות את המוחות הכי טובים ואנחנו צריכות להכניס שחקנים חדשים למגרש הזה.
את גם פועלת בעולם. זה אותם דפוסים כמו שאת אומרת? או תלוי תרבות?
"התחום של אלימות במשפחה, השפה היא בינלאומית, שפת הקורבן, שפת התוקפן, השתיקה, זה שבחגים יש עליה של אלימות, זה שבזמן הפרידה זה הכי מסוכן, הכול אותו דבר.
אתן יודעות מה עוד הוא בינלאומי? ההזנחה. התחום הזה נשאר קפוא בזמן והפתרונות הם מאוד מיושנים, זה גם בינלאומי. אז פונים אלינו מכל העולם ומאוד מתעניינים במה שאנחנו עושות. פנינו לאו"ם, הייתי בז'נבה, בלגרד, עשינו גם שיתופי פעולה עם ניו יורק, אוסטרליה ודרום אפריקה ועכשיו פנו אלינו מדרום אמריקה ומקנדה ופינלנד. אנחנו רוצות לבנות את השלב הבא, לשכפל את מה שקורה פה לבינלאומי. אז זה השלב הבא. ברגע שיהיה שילוב כוחות בינלאומי, אז יש סיכוי שאנחנו נזרז את מציאת הפתרון ונקדם את האפס נרצחות בשנה.
אנחנו שוב בתקופת בחירות, איזה יוזמות תקועות?מה את מצפה מהממשלה הבאה שתבוא תצליח להעביר?
"נפגשתי עם לפיד לא מזמן, אמרתי לו שלא צריך להמציא את הגלגל, יש פה את הידע והכוחות והמוחות, פשוט צריכים להביא את האנשים האלה גם לדומסטיקויולנס. אמרתי לו בתוך לשכת הממשלה, כמו שיש מועצה ביטחונית ומל"ל, המל"ל הזה צריך להתעסק גם בטרור בתוך הבית. אני מחכה לראש ממשלה שיגיד 'זה עליי'. כי כשיש פיגוע ואזרחית או אזרח נרצחים ברחוב, יש ראש הממשלה אם זה בנט, נתניהו, או לפיד, לא משנה, ישר מתראיינים ומדברים, ישר ישראל תנקוט פעולה? נכון? אבל שאישה נרצחת זה גם טרור שאישה נרצחת בבית שלה בסכין או הילדים נרצחים כמו גוני דרור תינוקת יונקת בת 10 חודשים מהוד השרון שאבא שלה שחט אותה בסכין לעיני אימא שלה ואחותה בת השנתיים, שאני מלווה גם אותה. זה טרור, ובטרור צריך להילחם כמו בטרור. אנחנו צריכות אותם איתנו. ועד שמדינת ישראל, וזה רלוונטי גם למדינות אחרות, לא יתחילו להבין שזה חיים ומוות וזה הביטחון שלנו אזרחיות ואזרחים ויתייחסו לזה ככה, ולא יפזרו את התחום הזה בחמישה משרדי ממשלה ועוד שתי רשויות, שמשרד לא מדבר עם משרד ואין נתונים ואני יכולה לדבר עכשיו שעתיים רק על זה. אני רוצה ראש ממשלה שיגיד 'זה עליי', בתוך מועצה לביטחון לאומי יתייחסו לנושא של רצח נשים בביתן זה אפשרי ואנחנו נגיע לשם וננצח את זה.
יהי זכרה מהפכה."
מערכת און לייף מזמינה אותך לקבוצת הפייסבוק " סיסטרס – מקום בטוח לספר", אותה הקמנו יחד עם נעמת. מרחב בטוח לנשים בו תוכלו לייעץ ולהתייעץ בכל מה שחשוב לך או מציק, מעכב או מקשה עליך. כל אחת מאיתנו היא גם זו שאולי יש לה את הפתרון או העצה החכמה שיכולים להציל אישה אחרת.