השבוע הפנמתי סופית שהמכנסיים השחורים האהובים שלי כבר הפכו לאפורים ולא יצליחו לעולם לשחזר את צבעם המקורי, ובמקרה, גם אחד הכפתורים של החולצה המועדפת עלי התאבד מעודף כביסות. אז עליתי על טייץ וטוניקה (בגדי השופינג שלי) וכיתתתי רגליי אל עבר קניון עזריאלי, כשהמחוג נעצר על החנות של forever 21.

 

לפני שנה וחצי בערך, נחת בארץ המותג האמריקאי, מלא הגלאם, שכולנו ריירנו עליו ורק חיכינו לו. וכשקראתי שהרשת פתחה סניף נוסף בקניון הקריון בקריית ביאליק, החלטתי לבקר בחנות שמבטיחה לי להישאר בת 21 לנצח.

 

 

נכנסתי לחנות חדורת מטרה ועם המון מוטיבציה להעמיס אל ארוני עשרות בגדים אופנתיים במחירים שלא יגרמו לפקיד בבנק להתקשר אלי עם התקף חרדה. אבל, כבר בכניסה לחנות, סונוורתי על ידי קולקציה צבעונית מאוד, שלא לומר צבעונית מדי, בגווני ורוד ניאון, ירוק זרחני ושלל חברים צבעוניים וצעקניים. למרות שעיני צדה חולצה מכופתרת, לשכאורה היתה יכולה לשמש אותי לעבודה, המשכתי לדהור קדימה. כי עם כל האהבה לאופנה, בגילי הלא כ"כ מתקדם (30 פלוס, אין צורך לדייק בעובדות) אני לא יכולה להגיע לעבודה לבושה בחולצה זרחנית. אין ספק שאם הייתי בת 16, הייתי מוצאת את עצמי חובקת לפחות בגד אחד מהקולקצייה הזו, או מנגד, אם החולצה הייתה מגיעה בצבע אחר, סולידי יותר, היא הייתה מוצאת את עצמה בן רגע בארון שלי.

 

החנות עצמה מעוצבת בטוב טעם. היא נקייה והבגדים תלויים כחיילים ממושמעים על הקולבים, כששלל מוכרים ומוכרות מתרוצצים בלי הרף ומקפידים ליישר כל קולב סורר.

 

המשכתי לטייל בחנות וחלפתי על פני ספק מכנסונים ספק תחתוני סבתא בצבע ירוק מקושטים באבנים והמחשבה היחידה שעלתה לי לראש היתה "מי לובשת את זה לעזאזל?" וגם היא התחלפה עם התובנה שאם הייתי לובשת אותם בגיל 16, אבי היה זורק אותי מהבית. אולי לפורים. אבל לא יותר מזה. וגם, להתחפש לליידי גאגא זה ממש לפני שנתיים.

 

 

 

בקולב ליד המכנסונים, ניצב לו ג'קט כסוף ומחריד להפליא, שנדמה שנשאר לפוראבר 21 בסטוק עוד משנות ה-80 הנוראיות. עכשיו, אני יודעת שבכל מקום אומרים שאופנת האייטיז חוזרת, אבל בואו נודה באמת, מי מוכנה לשלוף תמונה שלה מהאייטיז ולהשוויץ בה? יש דברים שעדיף להכחיד, והקולקציה הזו היא אחת מהם.

 

לבסוף הגעתי למחלקת השפיות, או לפחות כך זה נראה. מחלקה עם צבעים סולידים שמאפשרים לי למצוא את מבוקשי ללבוש יומיומי. החל מכחול עמוק, שחור, לבן, ג'קטים, ג'ינסים, מכנסיים ודגמים קצת יותר רגועים, ופחות גרנדיוזים של "עלק פאשניסטות".

מצאתי ג'קט שחור שווה, שיחסית למחיר שלו (150 שקל בלבד) הוא ממש מציאה. לצערי, מכיוון שיש לו חיתוך חגורה רוחבי, הוא לא הלם את הגזרה שלי, אז החלטתי לוותר עליו אבל הוא יתאים להרבה נשים אחרות.

 

 

מציאה מעולה אחרת שדגתי בין ההיצע המטורף בחנות (שאני מודה שקצת גרם לי ללכת לאיבוד), היא חולצה נהדרת בכחול אבן (91 שקל) שמתאימה לי בדיוק לג'ינסים ולמכנסיים שאני חורשת עליהם לעבודה. מדובר בחולצה שתמיד עושה את עבודתה נאמנה - היא לא חשופה מדי, לא צמודה מדי, לא רחבה מדי ולא 'לבושה' מדי. בדיוק מה שאני צריכה כדי להיראות טוב אבל בלי להיראות מתאמצת. לקחתי.

 

 

בגזרת הג'ינסים מצאתי ג'ינס שחור פשוט וקלאסי (91 שקל לג'ינס), אבל לפי איכות התפירה שלו הוא לא יחזיק מעמד ביותר משלוש כביסות לדעתי. אבל בשביל 91 שקל, אני לקוחת את הסיכון ומחזיקה אצבעות גם ברגליים.

 

מרחוק צדה את עיניי שמלה מקסימה בצבע שחור עם פסי חיתוך מתוקים בגווני ורוד עתיק ובז'. אולם, תתארו לעצמכם מה רבה היתה אכזבתי ,כשהתקרבתי לבחון את האוצר וגיליתי שהתפירה עקומה בצורה שלא ניתן להעלות על הדעת. גם לא בשביל 119 שקל.

 

 

בין לבין ראיתי עוד דגמים חמודים לצד אסונות טבע. החל משמלה קלאסית מתוקה בגוונים של כחול-לבן (היא היתה ממש קצרה מדי, ובהתחשב בעובדה שאני לא מטר 80, אני חושבת שהיא תהיה קצרה על עוד נשים רבות, ובטח לא מתאימה ליום במשרד), ועד שמלה מנומרת שהיתה יכולה להיות אופציה מעניינת, אם מחלקת הסטיילינג של החנות לא היתה מצוותת אותה לג'קט שחור עם בטנה מנומרת שנראה מוגזם וצעקני להחריד.

 

 

 

אהבתי ממש:

המגוון עצום. לא נראה לי שיש סגנון שלא קיים פה (כולל בגדי ספורט, בגדי יום ושמלות ערב) ובשילוב עם מבחר האקססוריז העצום, אפשר למצוא לא מעט פריטים שישדרגו את המראה היומיומי בטוויסט קליל ואופנתי. והכי חשוב, המחירים נמוכים בצורה מגוחכת. באמת.

 

הרגיז אותי ממש:

בניגוד לטווח המידות בחנויות הרשת בחו"ל שמגיע עד XL, בארץ מצאתי מעט דגמים במידה L , מה שאומר שאם לאישה יש טיפונת בטן או קצת ירכיים (ובינינו, למי אין?) זו לא החנות עבורה. כמו כן גם התפירה היא לא באיכות טובה, ואסור לקנות בגדים בידיעה שהם יחזיקו מעמד חודשיים ותו לא. גם אם הם נורא זולים. זה יוצר תחושת "שוק" בלתי נמנעת כשרואים תפרים עמוקים, חוטים פרומים ונעליים שצועקות 'ילד הודי עם יד אחד הכין אותי בעבור 10 אגורות'.

 

לסיכום:

אם את מחפשת בגד מסוים ללבישה חד פעמית או אם את לוקחת את הבת שלך לעשות שופינג טרנדי וזול, forever 21 היא החנות בשבילך.

אם עברת את הגיל של להיות 'מאגניב' ואת מחפשת בגדים מוקפדים שרואים עליהם את האיכות – ותרי.

 

בנוסף, צריך לקחת בחשבון שצריך לשרוף בחנות שעות של נבירה כדי למצוא משהו שווה. אם יש לך רק שעה, פשוט תבלי אותה במחלקת האקססוריז, שם בטוח תמצאי משהו.

תגיות