מאת: מערכת און לייף

במסגרת כיתות הרגליים אחר המלתחה המושלמת שתשרת אותי נאמנה מדי בוקר, הלכתי לבקר בסניף של המעצמה האופנתית - זארה. המטרה נשארה בדיוק אותה מטרה: למצוא חולצות מעולות לעבודה וליום יום, ואם אפשר, גם להתחדש בפריט חד פעמי מיוחד ויוצא דופן.

 

להיכנס לזארה זה כמו להיכנס לחדר ארונות עצום של פאשניסטה מתלהבת. מלא קולבים וסטנדים, ובעיקר מלא טרנדים: מכנסיים כתומים צרים, ז'קט צהוב זרחני וטוניקות שקופות. כאילו אני, ואתן, הלקוחות הממוצעות, גם מחלטרות כבר רפאלי ומתלבשות לסטים של צילומים ולא לעבודה נורמלית.

 

אז עבור הנשים שמחפשות את הטרנד החדש והכי עדכני - זארה זה המקום בשבילכן. משחור-לבן, דרך המכנסיים הפרחוניים ועד הצבעים הזרחניים למיניהם. חבל רק שעם כל השפע העצום של אופנות חולפות, נדמה כי בזארה שכחו קצת מהבייסיק המעוצב שאפיין אותם בעבר: מכנסיים קלאסיים נקיים - אין, חולצות קלילות עם טוויסט עיצובי ושרוול קצר- אין, והרשימה ארוכה.

 

מה כן יש בזארה?

המון גופיות - מבדים שונים וסגנונות מגוונים, שמלות לצעירות בגזרות המוכרות שנמצאות בכל הרשתות, גלביות סמי שקופות נהדרות (חבל רק שאין מספיק צבעים סולידיים/עמוקים), חצאיות קצרצרות טרנדיות, והרבה שרוולים ארוכים.

 

זארה היא אמנם לא חברה ישראלית ולכן נאלצת לעמוד בסטנדרטים העולמיים של הרשת, אבל בוודאי יש איזושהי מחשבה לגבי הבגדים שהם מביאים לישראל מוכת החום, וכשיש היצע כל-כך גדול של חולצות ארוכות, אי אפשר שלא להרים גבה (שלא לדבר על להתחיל להזיע).

 

יותר מזה, אם החולצות הארוכות היו מגיעות גם עם שרוול קצר, הן היו פשוט מושלמות, אבל המבחר הקייצי כרגע דל מאוד והדגמים הקיימים לא באמת ראויים להילבש על ידי נשים שעברו את גיל 15 (החזייה גלויה מאוד מבעד לבד השקוף של החולצה).

 

לזכותם של זארה יאמר שיש המון ג'ינסים; עם קרעים, חלקים, סקיני יותר, סקיני טיפה פחות, בצבעים משוגעים, כחולים רגילים וכו'. בייסיק כגון שחור חלק וכו'- חסר, אבל באמת שיש מגוון עצום.

 

אהבתי:

1. חולצה אדומה עם חיתוכים נהדרים, שרוולים ואפילו מחשוף הולם. מושלמת ליום-יום ואפילו לערב עם תיכשוט נכון. המינוס שלה טמון בעובדה שהיא קצת שקופה. הגזרה, הקפלים והתיפורים האורכיים שלה, עושים עבודת טשטוש נהדרת באיזורים הרגישים. 

 

אהבתי מאוד את החולצה האדומה. מחיר: 200 שקל

 

2. חולצה שקופה מודפסת שמגיעה גם כשמלות וגלביות היא הישראליות החדשה של הקיץ. היא צבעונית ומתאימה לאקלים הישראלי ומושלמת לקפה אחה"צ ולביקור בים או בבריכה. לעבודה, עם כל הצער, היא ממש לא מומלצת (בגלל השקיפות שלה). 

 

הפריט שיעזור לנו לשרוד את הקיץ. מחיר 230 שקל

 

3. ה- MUST HAVE של העונה מבחינתי, זו שמלה האדומה עם חגורת הקאמל - שנראית כמו חולצה מכופתרת רק בשמלה. היא נעימה על הגוף ובעלת גזרה מפתיעה: על הקולב היא נראית ישרה ומשעממת אבל על הגוף היא מקבלת את כל הקימורים ועדיין מצליחה שלא להדגיש את החסרונות. אפשר גם להפוך אותה לטוניקה אם קושרים חזק את החגורה ברוחב האגן ומושכים את הבד כלפי מעלה, מה שיאפשר ללכת איתה עם ג'ינס, מכנסיים שחורים וחצאיות. 

 

השמלה האדומה שמגיעה עם חגורה בצבע קאמל מהממת גם לעבודה וגם לבילוי

מחיר: 370 שקל

 

 

לא אהבתי: כבר לא זול, והאיכות ירודה

האיכות הירודה של הבגדים מבצבצת מכל פריט שני: תפרים פרומים, תפירה עקומה וכאמור- בדים שקופים זולים. נדמה כי תירוץ המחיר הפך בשנים האחרונות לתירוץ ראוי לבגד שלא ישרוד ארבע כביסות. ואגב המחיר, איך לומר, 220 שקל לגופייה זה לא זול בשום קנה מידה.

 

מחשבתית, זארה נתפסה אצלנו כחברה זולה באופן יחסי, אבל העונה הזו היא ממש לא ממשיכה את הקו האקונומי שלה. המחירים סובבים סביב ה-230-400 שקלים לפריט, ובכנות, בשביל כזה סכום, אני דורשת בגדים עם תפירה ישרה. בגד שתלוי בחנות והתפר שלו פרום עוד לפני שהוא נלבש אפילו פעם אחת, הוא עלבון עבורי כלקוחה.

 

לדוגמא: הטייצים המודפסים הם אחד הדגמים המיותרים ביותר העונה. ראשית התפרים שלהם עקומים ונפרמים בקלות (מה שלא מאפשר יותר מלבישה אחת או שתיים) ושנית, על הקולב, ההדפס נראה ישר וסימטרי אבל מכיוון שהרגליים שלנו הן לא בולי עץ ישרים, על הגוף הם נראים מעוותים ועקומים. לא הייתי משלמת עליהם גם 10 שקלים, ובטח שלא 100 שקל.

 

הטייץ של זארה. שימו לב לחוסר הסימטריה באזור הישבן. מחיר: 100 שקל

 

מה שכן: האקססוריז מצילים את המצב

במחלקת האביזרים המשלימים, זארה מובילה עם מגוון סגנונות של נעליים (פלטפורמה, שטוח, עם ניטים, חלק, לקה וכו'- בהתאם כמובן לטרנדים הלוהטים העונה), שרשראות (דומיננטיות שמשדרגות כל הופעה), תיקים חמודים וצעיפים.

 

מבחינת התמחור של האקססוריז, מדובר במחלקה אטרקטיבית באופן יחסי למי שמחפשת להיכנס לחנות אחת, לבנות טוטאל לוק מכף רגל ועד ראש ולצאת. אבל שוב, אני מסייגת את דבריי, כשאני רואה נעלי פלטפורמה חצי מפורקות על המדף, עם תג מחיר של 350 שקל. אם בזארה לא מקפידים על האיכות, אין סיבה לשלם את המחיר הגבוה. עדיף להיכנס לחנות אחרת, בה משלמים פחות.

 

השורה התחתונה

לסיכום, זארה מהווה מפלט לאותן נשים שלא מעודכנות בכל רגע נתון במה שקורה במסלולי התצוגה בעולם, ויודעות שאם הן ייכנסו לרשת הספרדית, הן יקלטו ברגע את הווייב הנוכחי.

 

עם זאת, חבל מאוד שהן יאלצו לשלם סכום ניכר על כל פריט, ואז גם לראות אותו על כל בחורה שלישית שעוברת ברחוב. עבור אותן נשים שיש להן מלתחה בסיסית ראויה ורק מחפשות את הטאצ'ים הסופיים של הטרנד האחרון – זארה הוא בהחלט מקום לסגור פערים.

תגיות