הסרט- באישור Confirmation ב- yes3 בנושא: הטרדות מיניות ביחסי עבודה
בוקר טוב
שנות ה-90 המוקדמות, ארצות הברית, שופט שחור עומד להתמנות לוועדת השופטים החשובה מטעם הסנאט. בתור עובדת לשעבר תחתיו בשני מקומות עבודה- הפרופ' אניטה היל נשאלת מטעם הממשלה על עבודתה עמו ותחת מרותו ואו אז נפרץ הסכר של כל הסיפור הקשה של ההטרדות המיניות שספגה ממנו בעבודתה במחיצתו. דברים קשים נאמרו ואף פעם למעשה חוץ מאשר לספר לחברה קרובה לא פתחה את זה בכלל בפני מישהי/ו ובטח ובטח שלא הגישה תלונה מחשש שזה יזיק לתדמיתה, יהרוס את הקריירה הפורה שלה בתור פרופ' ומרצה באוניברסיטת אוקלהומה.
הנשיא ג'ורג בוש תומך בשופט תומאס קלארנס הידוע בדעותיו השמרניות ואף בתחילת "הקמפיין" וכל ההקדמה לבחירתו ולהצבעה בו בסנאט ישנן בעיקר נשים המתנגדות לעלייתו ולו מפאת דעותיו השמרניות בקשר לנשים,התנגדותו להפלות וכיוצ"ב.
במהלך המשפט היה נראה כי לפרופ' אניטה היל יש סיכוי כלשהו והטייה לכיוונה ולהנצחת הצדק, אך בזכות הרבה עדויות של עדים בעד השופט תומאס קלארנס וגם דברים שנאמרו על ידו בעדותו על כך שפרופ' היל בדתה את הדברים מליבה והיא נוקטת בצד של הוצאת דיבה והצגת הגבר השחור בכלל כסוטה בתחום המיני ובגלל שאלה היו שנות ה-90 ונשים לא העזו להתלונן ולפתוח את סגור ליבן בנושא הזה בכלל בגלל שפחדו על מקום עבודתן ועל שמן הטוב וזה הרי אבסורד! - ביקשה פרופ' היל לסגת מכל העניין.
אך היום אנו בשנות ה-2000 התרחשו כמה וכמה שינויים והדרך עוד ארוכה לפנינו ובכל זאת נשים היום כן מעזות להתלונן והרבה נשים שהיה להן קשה לעשות זאת במשך שנים רבות, קמות ועושות מעשה עכשיו.
בעשותה מעשה זה אניטה איכזבה אותי, אך כשראיתי את כל ערימות מכתבתי התמיכה שהיא קיבלה מנשים רבות מרחבי אמריקה, נשים שסיפרו שגם להן זה קרה, גם הן הוטרדו מינית על ידי הבוס שלהן בצורה כזו או אחרת, אניטה הבינה שחוללה כאן שינוי ענק בתפיסה שאישה לא יכולה לספר ולפתוח ולהתלונן על המעביד שלה שהטריד אותה מינית- מילולית או פיזית. צריך לקום ולספר. ומאז חל שינוי בכלל בארצות הברית, נשים מונו לוועדות משפטיות, התקדמו פוליטית ולקחו עמדות מפתח רמות בפוליטיקה האמרקאית בכלל ובמערכת המשפט בפרט.
התרשמתי מאוד מהסנטור קנדי שבזכות שיחה נוקבת עם עוזרתו שהייתה בעד אניטה והניעה את כל המהלך מלכתחילה - קם ועשה מעשה ודיבר על כך שהוא לא מוכן לשמוע הכפשות ואמירות כאילו פרופ' אניטה היל היא סוטה ובדתה את כל הסיפור, אלו דברים קשים שנאמרו על ידה ולא יכול להיות ששופט מטעם הממשלה יכהן עם קופת שרצים כזו נוראית וכתם עצום של הטרדה מינית של עובדת תחת מרותו.
התרגשתי ביותר מהסצנה בה פותחת פרופ' היל את המכתב הראשון בו מספרת הקופאית ממדינה מסויימת בארצות הברית על הטרדה מינית שעברה מהבוס שלה במשך 25 שנה ושאפילו לא סיפרה על כך לבעלה. היא פוחדת וזה קשה לה , אך בזכות פרופ' היל היא העזה ופתחה וסיפרה .ממש ירדו לי דמעות, כמו גם לפרופ' באותה סצנה.
הסרט עוצמתי , מרתק ומרגש, מכעיס ומקומם, אך יחד עם זאת מעורר ונוטע בי תקווה שאם מאז חלו הרבה שינויים ,גם היום זה ניתן ועוד יגיע הרגע שההטרדות המיניות יפסקו כמעט לגמרי ,ברגע הזה שהעולם יבין שהנשים הן כוח עצום ומחצית מאוכלוסיית העולם, נשים חזקות שמסוגלות ויכולות להיות בעמדות מפתח וגם כשהן תחת מרותו של גבר לא יקרה מצב כזה של ניצול המרות.
השחקנית קארי וונשינגטון בתור פרופ' אניטה היל והשחקן וונדר פירס כקלארנס תומאס עוצמתיים ומרגשים וזה נדמה כאילו צופים בסרט אותנטי/תיעודי.
חייבת להוסיף שהנושא בוער בי כאישה שחוותה הטרדות מיניות לאורך הדרך ואני בטוחה שהרבה מכן גם עברו זאת בצורה כזו או אחרת. כך שחשוב לנו להוביל דרך חזקה ולחולל את השינוי בחברה.
תודה ל- yes על עוד הזדמנות לצפות בטלוויזיה איכותית העוסקת בנושאים כה בוערים וחשובים.
חג שמח ובשורות טובות.





React to WordPress