שבת נהדרת לכולנו,

 

 

 

שוב חולפת לה השבת ביעף ואני סיימתי עוד ספר והפעם ספר שונה , ספר שהרגיש לי שכתוב ופונה לקהל הקוראות/ים הצעירים/ות יותר.

הסיפורים ישראלים כאלה, חותכים וישירים עם הרבה מושגים ,מקומות ואנשים בעיר תל אביב, מקום עבודה, מחשבים, פרוייקטים, לחץ להגשה, החלפות והפסקות סיגריה למטה בחניון. שומר קבוע בחניון שברגע שהוא מתחלף הדבר מערער את הבטחון של החבר'ס.

ארוחות צהריים של פס נע, עומדים בתור ומעמיסים מה שיש.. לא עושה חשק!

עיצוב אתרים, פרינלסר, קצת תחרות, סיוע מחברים, אין יום ואין לילה, עבודה יכולה להמשך ולגלוש לשעות הלילה הקטנות. 

הרגשתי המון בדידות בין הדפים, אנשים לבדם צריכים להתמודד עם ההרהורים שלהם, ממש בינם לבין עצמם, לא נעזרים בחברים, למעט מקרה אחד שאחד הגיבורים נעזר במישהי שעבדה איתו פעם וכשהוא נתקע מול המחשב וצריך לעבוד על משהו, פשוט מתקשר אליה בשעת הלילה ,קצת הזוי - בהתחשב בעובדה שלא דיבר או ראה אותה המון זמן.

עצב וכאב והרבה מקלדת ומקשים ואין ממש תקשורת.

הספר מתאר מין תקופה שכזו מאוד מנוכרת, מאוד לעצמך וכמעט ללא רגשות.

הסופרת הצליחה להעביר ולהבהיר היטב את רוח הימים הללו .לא הייתי רוצה להיוולד לדור הזה אם הייתי קוראת רק את הספר ולא חווה התרגשויות וחיים משלי וזאת ממרומי גילי!!

רק 192 עמודים.