צהרים טובים חברות וחברים.

 

 

 

מודה ומתוודה , מאוד התרגשתי לקרוא את הספר לאחר שהייתה סערה גדולה בנושא לא לפני הרבה זמן. פרשה קשה, עצובה וכל כך נוגעת ללב ואני לא חושבת שיש מישהו/מישהו שלא שמע על כך.

 

מאוד סיקרן אותי להכנס לנבכי הנכבים וחדרי החדרים של החרדיים ובעיקר של קהילת חסידי גור. חיים שאיני מכירה בכלל מסתבר עם הרבה איסורים, יסורים וכאלה שנקראים בשם "תקונעס" - שהם הם תקנות ספיצפיות ומדוקדקות לחומרה .מה שאסור, מה שמותר, הכל עובר דרך הרב. כל פסיק , כל שאלה.

דרך החיים של חסידי גור היא שונה לגמרי מחיינו אנו...

הבנות הגדולות מסייעות כל הזמן בבית, עוזרות בבישולים, בטיפול באחיהן  ואחיותיהן הקטנים מהן. הכל חוזר על עצמו ממש כמו מחזור החיים. יש הרבה עזרה בתוך הקהילה אחד לשני, ויחד עם זאת יש המון בדידות. לא תוכלו לפגוש בשתי חברות מתחבקות בשעה קשה וכואבת, מתרפקות האחת על השניה. אין פתיחות, אין חמימות.  חיים לגמרי אחרים משלנו. וזה באמת מרתק להכנס לתוך תוככי העולם הזה של חסידות גור המקפידה על קלה כבחמורה. 

כך שראשית מבחינה אנתרופולוגית הספר ממש סיקרן אותי ובעיקר כמובן הסיפור של אסתי ששיוועה לאהבה, לחום, היה לה קשה עם כל החיים האלה הסגורים ,הקרים משהו, ללא זוגיות נורמלית ונעימה. ללא מגע ,ללא מילה טובה. הכל לאחר מכן מתפתח ומסתבך.

יש שינויים רבים בחייה מצד אחד ומצד שני הכל נתקע במקום ואין שינוי תחת השמש.

368 עמודים סוחפים בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, אי אפשר לעצור- אני מזהירה אתכן/ם מראש. ספר מורכב, מרגש, כואב, עצוב ,סוחף .

 

אני ממליצה לקרוא ולהנות ממנו. כתיבה קולחת וספר מעניין ומרתק.

 

שיהיו לנו בשורות נפלאות וחגים שמחים.