סוניה פרס נפטרה וכל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו הוא מערכון החתונה של חנוך לוין.

 

תקציר:

 חיים ובלה פוקס מגיעים לחתונה. חיים מוטרד אם יגישו לו רבע עוף או בורקס. בלה מוטרדת אם כל באי החתונה מודעים לעובדה שהיא אשת מהנדס. " אני אשת מהנדס ואף אחד לא יחשוב אותי כאן לאשת טכנאי", היא אומרת, "או שכולם חושבים אותי לאשת מהנדס... או שאנחנו מסתלקים".

 

 

 

סוניה פרס עשתה לנשיא, לתקשורת ולכולנו בית ספר על המושג "אשת הנשיא". היא פשוט היתה שם מבלי להיות שם. נוכחת-נפקדת תמידית. סוניה לא באה, סוניה לא עברה לבית הנשיא, סוניה משאירה לשמעון את הכלים בסוף יום עבודה, סוניה פרס נחבאת אל הכלים.

 

מניין לנו הצורך הזה באשת נשיא, באשת ראש הממשלה, באשת מהנדס? הרי לא צריך ללכת רחוק ? שרה נתניהו היא כנראה האנטיתזה המושלמת. שרה הכינה כאן פיצות, היידה שרה, שרה והמטפלת, שרה והילדים. בואי שרהל'ה, הולכים.

ואנחנו הולכים אחריה ? בודקים את חשבון הכביסות ומצקצקים בלשון וממשיכים לקרוא ? כך היא זרקה נעליים על המטפלת, כך היא התערבה בהחלטות ראש הממשלה, כך היא מתלבשת. אנחנו שואלים "מה עם קצת צניעות? למה היא תמיד נדחפת" אבל ממשיכים להתעניין בעלילות אשת ראש הממשלה.

 

סוניה פרס נפטרה ואנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום מעבר לעובדה שהיא לא היתה שם אף פעם. שלא הסכימה להתראיין או לפתוח את ביתה, ולא הסכימה לעבור לבית הנשיא ולהיות אשת נשיא. במערכון של לוין אומרת בלה "בבית שלנו אף אחד לא יחשוב שאני לא אשת מהנדס, מפני שבבית שלנו יש שלט שעליו כתוב מהנדס ואשת מהנדס ? חיים ובלה פוקס". סוניה נשארה סוניה. לא גברת פרס ולא מרת פרס. פשוט סוניה.

 

תמונה נדירה

 

מניין לנו הצורך הזה לדעת על "האישה שאיתו"? האם אשת מנהיג מספקת לנו את ההצצה על הפן האישי והאנושי שלו? האם היא מאירה צדדים אחרים באישיותו? אנחנו זוכרים אותן אחת אחת ? ג'קי קנדי, הילארי קלינטון, אופירה נבון. סוניה פרס לא היתה שם ? ורק בזכות זה אנחנו זוכרים אותה.

 

מעט מאוד אנחנו יודעים עליך ועל פועלך. לא קראנו על אודות סקנדלים או סנסציות שנקשרו בך. לא ידוע לנו אם היה לך חשבון דולרים, אם היתה לך מטפלת ולא נראה שהיית בעלת סטייל אופנתי ותספורת שייזכרו לדורות. אבל משהו אחד אולי כן יישאר ממך ? הסירוב הזה להיות "האישה שאיתו", ההתעקשות שלא להיות מאחוריו או מצדדיו. שיסתדר לבד. גם ככה הוא עושה כלים.

 

אולי הצלחת לחנך אותנו קצת למשהו אחר. להכיר בעובדה שיש אשת מהיג שלא מתנהגת על פי הכללים. שלא מחזיקה את היד ולא מנופפת מהמרפסת. בלי חשיפות והצצות בלעדיות. בלי כותרות רועשות. בלי פפראצי, בלי מדורי רכילות.

 

בשם הצניעות והביישנות, אני מצדיעה לך.