למה יש בגידות?

 ראשית יש להפריח כמה מהמיתוסים לגבי גברים ונשים: המנטליות המערבית שהיא מונוגמיסטית במהותה, נוהגת להסתכל על זוג נשוי כיחידה אורגנית אחת, הם אומרים הגבר הוא חצי והאישה היא חצי, מטבע הדברים האחד משלים את השנייה - זוהי סינטזה, סגירת מעגל. זוהי נוסחה עתיקת יומין, היא מגיעה אלינו מדורות קודמים, נוסחה זו הכתה שורש עוד בתקופת ההומוספיאנס, כך שמטבע הדברים תהליך הגדילה של אותו השורש הולך ומושרש עמוק יותר בכל דור שחולף. טבעו של האדם מקובע, הוא מנסה לשמור את הכל ביציבות, הבעיה היא שהוא חי בעולם שלא יציב כלל, שמשתנה מרגע לרגע - מפה נובע הבורות והסבל.

חשוב להבין שאהבה היא חופש - ונאמנות היא שיעבוד, הדבר אינו יכול להיות אחרת מכיוון שמהות האהבה היא לתת לאחר לגדול לתוך החופש, לתוך מרחב. הנאמנות מגדרת את האהבה, משום שהיא הניגוד המוחלט של החופש, היא אומרת "לא משנה מה אתה מרגיש, זה לא מעניין אותי, אתה איתי עכשיו, מחויבותך נתונה לי, כעת אתה קשור אלי", יש סיבה שאנשים כותבים על הזמנות של חתונה "קשורים בקשר הנישואין.

חופש זה לא משהו שיש לתת לאדם אחר. חופש הוא משהו שצריך להכיר בו כרכוש של האדם האחר. והחופש של האדם שאת אוהבת לא יפגע בך. זה פוגע משום שאת לא משתמשת בחופש שלך. זה לא החופש שלו שכואב, מה שכואב זה שבגלל התניות שגויות של מאות שנים את לא מסוגלת ? את לא יכולה להשתמש בחופש שלך. המין הגברי לקח לך את כל החופש, זוהי הבעיה האמיתית. החופש שלך צריך לחזור אליך, וזה לא יכאב, למעשה את תיהני מזה. חופש הוא חוויה מאד שמחה. האהוב שלך נהנה מחופש, את נהנית מחופש. בחופש נפגשתם, בחופש אתם נפרדים, ואולי החיים ישיבו אתכם להיות ביחד. כל המחקרים לגבי יחסי אהבה מצביעים על תופעה מסויימת שלא התקבלה עד היום על ידי אף חברה.  כאשר הגבר שלך מתעניין באישה אחרת, זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך יותר, זה רק מצביע על שינוי בטעם.

יש אי הבנה לגבי טבעם של הגברים: נשים חושבות שהגבר פוליגמי והאשה מונוגמיסטית, שהאישה רוצה לחיות עם גבר אחד, לאהוב גבר אחד, להקדיש את עצמה לחלוטין לגבר אחד, אלא שהגבר שונה בטבעו - הוא רוצה גם לאהוב נשים אחרות, לפחות מידי פעם.

המציאות היא: ששני הצדדים פוליגמים. במשך אלפי שנים הותנתה האשה על ידי גברים לחשיבה שהיא מונוגמית. והמין הגברי מאד ערמומי: המין הגברי ניצל את המין הנשי בדרכים רבות. אחת הדרכים: הוא סיפר לאשה שעל פי הטבע הגבר פוליגמי. כל הפסיכולוגים והסוציולוגים מסכימים על העובדה שהגבר פוליגמי, ואף אחד מהם לא אומר את אותו הדבר על האשה. ובכן חברים, המילה מונוגמיות היא לא חלק מהטבע, היא חלק מהשכל.

ההבחנה שלי ברורה וחדה מאוד: שני המינים פוליגמים. אם אשה לא מתנהגת באופן פוליגמי, זה לא טבעי. היא כל כך הותנתה, עד כדי כך שההתנייה נכנסה לה לדם, לעצמות. מדוע אני טוען כך? משום שביקום כולו, בטבע כולו כל החיות פוליגמיות - והטבע הוא מושלם. אני אומר: ששני הצדדים פוליגמים. זה חייב להיות כך ? מונוגמיה מביאה שעמום. עד כמה שהאשה תהיה יפה, עד כמה שהבעל יהיה מושך, אנשים מתעייפים ? אותה גיאוגרפיה, אותה טופוגרפיה. עד כמה אתם יכולים לראות את אותם פנים? לנישואים אין כל קשר לאהבה, נישואים זה הסדר בין שני אנשים שתלויים זה בזה, חוזה, עסקת חליפין.

בגידה היא תופעה בלתי נמנעת, משום שהגבר אינו יכול לשנות את טבעו ולהיות מונוגמיסט מוצהר, זהו טבעו, הוא אינו יכול לשנות את הטבע, אף אדם אינו יכול לשנות את הטבע. האישה גם היא פוליגמית, אישה שאינה יודעת שטבעה זהה לטבעו של הגבר היא אישה שתרגיש אשמה בכל פעם שהיא תבצע אקט עם גבר אחר קטן ככל שיהיה, אשמה היא תוצר לוואי של התניה, פועל יוצא.

חשוב להבין שכל אדם הוא חופש בפני עצמו, את לא יכולה לתת לגבר חופש. חופש הוא הזכות מלידה של כל אדם. הרעיון עצמו "אני נותנת חבל ארוך" שגויה מיסודה משום שגם אם החבל הוא באורך של כמה קילומטרים הוא עדיין בידייך. את יכולה להעניק חופש אך לא לתת, את מעניקת החופש. את לא יכולה לתת חופש, את לכל היותר יכולה לקבל את החופש של האחר. את לא יכולה להחזיק קצה אחד של החבל, ולראות את הכלב משתין על העץ, את חושבת שזה חופש? לא הרעיון עצמו שגוי. לאחר יש את החופש שלו, לך יש את החופש שלך. לא הוא ולא את צריכים להחזיק בקצה של החבל, אחרת, שניכם כבולים. ואת חושבת שאת נותנת חבל מספיק ארוך ? את חושבת שאת נדיבה. אינני ממאמיניו של טימותי לירי שהיה חסיד גדול של סמים, אך בהצהרה שלו "קח סמים ועשה סקס עם נשים"  יש תובנה מסוימת, סקס הוא צורך פיזי, וצורך פיזי חייב לבוא לידי ביטוי, כל דבר שאינו בא לידי ביטוי מודחק - והדחקה יוצרת אשמה.

 נדיה רייך הייתה נשואה לגבר מכובד, היא הצהירה שהיא עושה אהבה רק עם זרים. היא אמרה "אני מוצאת אותם ברכבות, במטוסים, ואני אפילו לא שואלת לשמם. אני לא מספרת שום דבר על עצמי ? אנחנו נשארים זרים, אני עשיתי איתם אהבה, ואם אפגש איתם למחרת, לא אני אזכור אותם, ולא הם אותי. אין צורך, בשביל מה?  נהננו מהרגע רק בשם החופש, ללא התחייבות, ללא שעבוד". נדיה היא אישה נשואה לאדם עשיר מאד בפיליפינים, אבל רק לעיתים רחוקות היא בפיליפינים. היא מסתובבת סביב העולם ומוצאת זרים. היא אומרת " מידי פעם, אני מגיעה לפיליפינים. עד אז גם הבעל שלי הופך לזר, ואני אוהבת אותו. ברגע שאני מרגישה שאני נופלת למלכודת של היחסים, אני בורחת משם ? ושוב לדרכים". יש משהו מאוד יפה בהבנה שלה, מאוד טהור, משום שאהבה היא אינה מערכת יחסים, אהבה קשורה בטבע, באנשים, לא באדם ספציפי, היא אינה קשורה במחוייבות, היא אינה מסובכת, היא טהורה, נקייה. מערכת יחסים היא דבר מכוער, את לא מחפשת מערכת יחסים לשם המערכת יחסים עצמה, או אפילו לאדם שאיתו את מנהלת את מערכת היחסים, לא. את מחפשת מערכת יחסים כדי להרגיש את האהבה, את מאוהבת בלהיות מאוהבת.

תהיי מאוהבת בחיים, אהבה היא לא רגש משום שרגש זה דבר שחולף, אהבה היא מצב תודעתי. את לא מאוהבת - את האהבה עצמה. ואם האהוב שלך הולך למקום אחר, זה בסדר גמור, אז גם את חופשייה. ואל תרמי את עצמך: האם יש אשה שיכולה לומר שכאשר היא מאוהבת באדם אחד, היא אף פעם לא נמשכת לאף אחד אחר ? אולי זו תשוקה מאד מודחקת, אולי היא אף פעם לא תרשה לה לצוץ על פני השטח, אבל זה בלתי אפשרי לא להימשך, משום שמסביב ישנם כל כך הרבה אנשים יפים. את בחרת רק זר אחד מבין הרבה זרים.

אשה נשואה, מתוסכלת מחיי הנישואים, פרסמה מודעה בעיתון מקומי: מחפשת גבר שלא יכה אותי, שלא ירוץ סביבי ושיהיה גם מאהב מדהים." אחרי שבוע, צילצל הפעמון בדלת, היא פתחה אותה וראתה שאין שם אף אחד. היא סגרה את הדלת כשלפתע שוב צילצל הפעמון. כשהיא שוב פתחה את הדלת, שוב לא ראתה אף אחד, אבל כשהסתכלה למטה ראתה גבר ללא ידיים וללא רגליים יושב על מפתן דלתה. "אני פה בקשר למודעה" הוא אמר. האשה היתה די מופתעת ולא ידעה מה להגיד, אז הגבר המשיך, "כפי שאת יכולה לראות אני לא יכול להכות אותך, וזה יהיה לגמרי בלתי אפשרי בשבילי לרוץ אחרייך." "את זה אני יכולה לראות" ענתה האשה, "אבל במודעה כתבתי שאני גם רוצה מאהב נהדר", האיש חייך ואמר, "צילצלתי בפעמון הדלת, לא ?"

שי זדה