מאת: שירה מייזנברג

מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי סורוקה ומכללת אחווה שפורסם בכתב העת  The Arts in Psychotherapy מצביע על העובדה כי ניתן לאבחן נשים הסובלות או עלולות לפתח הפרעות אכילה באמצעות מבחן פשוט ובלתי פולשני של ציור עצמי.

 

לדברי פרופ' רחל לב-ויזל, ראש בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות בפקולטה למדעי הבריאות והרווחה, ציור דמות אנוש או ציור עצמי, שהוא כלי טיפולי מקובל, מבוסס על שלושה עקרונות:

1. עיקרון ההשלכה: האדם משליך על הנייר את הקונפליקטים שעמם הוא מתמודד.

2. עיקרון ההבעתיות: האדם מביע על הדף את המצב הסומטי הנוכחי שלו.

3. עיקרון ההסתגלות: האדם מראה כיצד הוא מסתגל לנורמת הדף, המייצג למעשה את הסביבה שבה האדם נמצא.

לאחר בדיקת הציורים של המשתתפות במחקר, התברר כי מאפייני הציור של קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת היו שונים בצורה מובהקת בארבע קטגוריות:

ציור הצוואר - נשים הסובלות מאנורקסיה או מבולימיה נטו לצייר צוואר כפול, צוואר שאינו מחובר או ציור ללא צוואר בכלל.

 

ציור הפה - הפה היה מודגש יותר בציור של נשים שסובלות מאנורקסיה או בולימיה.

 

הירכיים - היו עבות יותר אצל הנשים שסבלו מהפרעת האכילה.

 

כפות רגליים - נשים עם הפרעת אכילה נטו לצייר יותר ציורים ללא רגלים או ציורים שבהם הרגלים מנותקות מהגוף.

 

עוד התברר כי הציור העצמי יכול להבחין גם בין נשים הסובלות מאנורקסיה לבין הבולימיות: נשים הסובלות מאנורקסיה נטו להתעלם בציור העצמי מהחזה, להדגיש פחות את קווי המתאר של הגוף ואורך קווי הציור שלהן בסנטימטרים היה קצר יותר.

לא אוכלות, לא מדברות

"נשים הסובלות מהפרעות אכילה נוטות בדרך כלל להסתיר את מצבן, אפילו מאנשי המקצוע והמטפלים והן מתקשות במקרים רבים לדבר על הבעיה שלהן", אומרת פרופ' לב- ויזל, "לכן, כלי בלתי מילולי ובלתי פולשני כמו בקשה פשוטה לצייר את עצמן הופך לכלי חשוב למטפלים באמצעות אמנויות"..

 

היא מוסיפה כי "אנשי חינוך ויועצים בבתי ספר מרבים לבקש מילדים שמופנים אליהם לקבלת עזרה לצייר את עצמם. בעקבות מה שהם מזהים בציורים הם מדווחים על מקרים של פגיעה בילדים. יש קורלציה בין פגיעה מינית והפרעות אכילה, ולכן כשסממנים של הפרעות אכילה – כפי שהוצגו במחקר שלנו – עולים מתוך הציורים כדאי לבדוק אם הילדים סובלים גם מהן נוסף על ההתעללות שהם עוברים".

 

ורד יפה-חאיק, דיאטנית מסבירה כי אכן נשים אנורקטיות מדברות יותר על הגוף שלהן מנשים בולימיות. משפטים שמאפיינים נשים הלוקות באנורקסיה הם: 'הירכיים שלי ענקיות', 'הלוואי והייתי פשוט נעלמת', 'הזרועות שלי כמו של גבר', 'אני נראית כמו לווייתן שמן'.

 

"לעתים משקלה של הבולימית הוא תקין, ועל כן הוא לא יפריע לה. מה שכן יפריע היא תחושת הכישלון והגועל עקב הזלילות חסרות השליטה ותהליך ההיטהרות שיגיע לאחר מכן".

תגיות