סטטוס כן בוחרים
מה זו משפחה? אין תשובה אחת, או אפילו להיפך, כל התשובות הנכונות: גם אהבה. גם שנאה. קנאה. רגשות אשם. תחושת קיפוח. חוסר אונים. רוך אין-קץ. הרגשה של בית. והרבה עצבים.
המוני סטטוסים בפייסבוק מתייחסים למשפחה. כל אחד כותב על המשפחה שלו. לפעמים בהומור, לפעמים בזעם, לפעמים באהבה זכה.
במהלך החודשים האחרונים ליקטתי עבור סטטוסים מצייצים עשרות סטטוסים המתייחסים לנושא. היום, לכבוד יום המשפחה, הגיע הזמן לתת למובחרים שבהם לראות אור.
מיטל חסיד: לחמותי יש אנרגיות כ''כ שליליות, שאפילו הפרחים שאני קונה לה ביום שישי נובלים בדרך
רן מצנר: יש שני דברים שכל אמא רוצה בשביל הבן שלה, שיצליח בחיים ושיחזיר את הקופסאות כשהוא מגיע הביתה.
צפריר בשן: משפחה זה בשביל שברגעים שממש גרוע, מישהו ייגש, יחבק, ילטף - ויגיד לך בשקט: אמרתי לך, מטומטם
אפליקציה לסינון שיחות מההורים זה נהדר, אבל איפה האפליקציה לסינון רגשות האשמה?
הילה מימון: בדיוק היום לפני עשר שנים התחתנתי! אין צורך לומר מזל טוב אבל אפשר לעמוד דקה דומיה
אביבה משמרי: אבא לבד עם ילדים בגינה בשבת בבוקר = בעל מסור
אבא לבד עם ילדים בגינה אחה"צ = גרוש (בסבירות של 50%)
אבא לבד עם ילדים בגינה ביום חול בבוקר = מובטל
אבא לבד עם ילדים בדיאדה = אלמן
מיכל גרוסברג: אימא יש רק אחת, אבל שיחות שלא נענו מהיום - שמונה.
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאזל
מיה עזרד: זה שתליתי סדין לבן לא אומר שאני אכנע לבעלי, מחר הוא יוריד את הכביסה!
טל אלכסנדרוביץ שגב: פדיחה שנעם (עוד לא בת 9) מנצחת אותי בספרינט חתירה. מאידך, עשיתי לה פרצוף של נתתי לך כי אני אמא שלך. מקווה שאכלה את זה
מעולם לא הייתי באתר הכרויות אפילו לא כמבקרת. הכרויות זה לא בשבילי ולראייה חייתי עם גבר 10 שנים מבלי להכירו כלל.
הלן אבין: היא: אמא, יש לנו זוג בכיתה.
אני: הו, זה יפה.
היא: בכיתה המקבילה זה יותר רציני.
אני: מה זה אומר?
היא: שהם נתנו נשיקה בלחי
עידן אלתרמן: להחליף לתינוק שלי חיתול כשלפתע הוא משתין לי על החזה - בהתחלה זה הצחיק אותי אבל אחרי הפעם העשירית שזה קורה אני מתחיל לחשוד שהבדיחה היא עליי.
גלעד אלסטר: ההבדל בין אבא צעיר מחליף חיתול ואבא ותיק מחליף חיתול הוא בערך 25 מגבונים
תמי לימון: מהבוקר אני במיטה עם חום וגרון ועם הבן הקטן שהדביק אותי. חלק מהזמן הוא חותך לסלון לראות זבל בטלויזיה אבל אח"כ חוזר ומתכסה לידי. "באתי להתכרבל איתך" הוא מכריז ומחייך את חיוכו הכובש. אח"כ הוא מעלעל דקה ארוכה במוסף הספרים של הארץ ומודיע ברצינות "סיימתי את העיתון, רוצה אותו?" אני מנסה לקרוא ספר אבל העיניים נעצמות לי. "אמא" מעיר אותי אדיפוס הקטן ומניח לי יד קרה קטנה על המצח "את יודעת שאת מאוד מאוד יפה שיש לך חום?"
יובל לב: כל מי שהלך מכות פעם בחייו, מכיר את הרגע הזה שאתה מוכרח להתמודד עם הפחדים שלך ולא לברוח. להסתכל לאימה בלבן של העיניים, לא לאבד עשתונות, לקבל החלטות קשות ולהוציא אותן לפועל בנחישות קשוחה כמו גבר אמיתי אמיץ ומסוקס. # נכנעתי ולקחתי את נעה לעשות עגילים.
רון אפלבוים: נכון, הוא כבר בן 14 ונכון, זה רק 38 וקצת ונכון, זו כולה שפעת ונכון, אני תמיד בחרדות מכל דבר קטן - אבל כשילד שלי חולה, אני לא טוב לי אני.
ועוד אחד: אבא שלי היה שתקן גדול. מאוד גדול. כשהטלפון שלי היה מצלצל ולא שמעתי אף אחד מעבר לקו, ידעתי שזה הוא. עד היום, עשרים ומשהו שנה אחרי שהוא מת, כשהטלפון שלי מצלצל ואני לא שומע אף אחד, אני יודע שזה הוא, מהצד המואר של הירח, מהצד השני של הקו.
Ruby Telefus
רובי טלפוס: כשהיתה בת 5 ונפלה מהאופניים, שמתי פלסטר, כשהייתה בת 6 ונפלה בחצר בית ספר שמתי פלסטר, גם בחוג בלט בגיל 8 הפלסטר כיכב... איזה פלסטר אני יכול לשים לה ואיפה בגיל 10, כשהחברה הכי טובה שלה מצאה מישהי אחרת?
ומה עם המשפחה האישית שלי? לא אכתוב עליה כאן. אשתי עלולה לחנוק אותי, ולא בא לי למות דווקא ביום המשפחה.
במקום זה, אני רוצה להמליץ לכם על המשפחה המורחבת שלי: סטטוס טי וי. בפרק שעלה היום לאוויר עשינו היסטוריה: בפעם הראשונה סטטוס מפייסבוק זכה ללחן ואפילו לביצוע.
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאל
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאל
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאל
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאל
יעל הדר: כשהבית מבולגן, מכוניות צעצוע פזורות על השטיח, פילוני פלסטיק עומדים על הרמקולים וערימת כביסה מתריסה מחכה על השידה. אני תוהה מתי כבר ייכנס לחדר המבוגר האחראי לעזאל





React to WordPress