משפחות נתפסות בעיני מטפלים וחוקרים כמבוססות על המודל הקלאסי של זוג הורים משני המינים המגדלים את ילדיהם הביולוגיים. במציאות חיינו, רוב המשפחות אינן עונות להגדרה זו.

 

משפחות חדשות בפרספטיבה פסיכולוגית

אורית גודקאר

 

ההתבוננות הפסיכולוגית על היחיד וההתפתחות האנושית נסמכה על תפיסות מוקדמות של יחסים במשפחה ומבנה המשפחה. על סמך אלו, גובשו אמונות וגם הנחיות להורות, אבני יסוד של עבודת פסיכולוג עם ילדים והורים לאורך השנים. אך האם אלו עדיין תואמים לשינויים המפליגים שעוברת המשפחה בשנים האחרונות, האם יש להם משמעות לאור המבנים המשפחתיים האלטרנטיביים, שהופכים מקובלים יותר?

 

השינויים במשפחה שואבים ממגמות חברתיות רחבות יותר של התבססות על האינדיבידואל, ושאיפתו לרווחה ולאושר. החברה הפוסט מודרנית יוצרת עמימות בגבולות בכל הרמות, כולל עמימות בגבולות המשפחה (פוגל-ביז'אווי, 1999). יש התרופפות בקרה מצד החברה על המתרחש בתא המשפחתי ויתר הדגשה של תפקידי ההורים ואחריותם לילד. התפתחויות טכנולוגיות שונות אפשרו הפרטת תהליכי ייצור שפעם בוצעו בבית ? בישול, כביסה, ניקיון -  אך גם טכנולוגיות פיריון שונות, שהרחיבו את האפשרויות להורות. יחד עם זאת, בישראל פועלים כוחות מושכים למשפחתיות רבה ושמירה על מסורת דתית ולאומית, באמצעות המבנים המשפחתיים. בכל הקהילות החיות בישראל יש למשפחה מקום מרכזי בהגדרת זהותן, ורווח הדיבור על התרחבות דמוגרפית ובניית כוחה של הקבוצה באמצעות התרבות ופיריון (ברקוביץ, 1999).

 

להמשך קריאה: משפחות חדשות בפרספקטיבה פסיכולוגית

תגיות