שקיעתו של בוב


 


השבוע הזה התחיל בתרועה מוזיקלית אדירה שאף אחד לא ממש שם לב אליה ? טקס הגראמי. מה שהיה פעם אות כבוד ומופת של איכות, הפך לחסר חשיבות אמיתית גם בגלל שאנחנו מוצפים בליידי גאגות וריהאנות (שתי כוכבות הענק של המוזיקה נכון להיום שגם הופיעו בטקס), וגם כי מי בכלל זוכר שפעם למילה "אלבום" הייתה משמעות. אולי בוב דילן, שהופיע אף הוא בטקס, זוכר מה זה לקנות אלבום. כל השאר מורידים. אז הנה בוב, זה לכבודך:


 


 



 


 


 


איך אומרים מיאו באנגלית


 


החדשה המסעירה של השבוע הגיע מדאונינג 10 בלונדון: לארי החתול הובא כדי לתפוס עכברים בבית ראש הממשלה הבריטי. שזה נחמד ובריטי מאוד בעיני ? במקום להביא מדביר נוקטים בשיטה הטבעית. הקיור, להקה בריטית מכובדת בפני עצמה, כבר מזמן כתבה ושרה על חתולי אהבה:


 


 



 


 


 


לאנס ארמסטרונג תולה את הפדלים


 


לאנס ארמסטרונג, האיש שניצח 7 פעמים רצופות בטור דה פראנס, ניצח את הסרטן וזרק את שריל קרואו הודיע השבוע על פרישה. ארמסטרונג בעיני הוא הספורטאי האולטימטיבי ? לא רק שהוא עבר חלדות של התעללות מצד אביו החורג, ולא רק שהוא החלים מניתוחים וטיפולים קשים שפגו בגופו, הוא גם היה הכי טוב בספורט שלו לאחר שחזר ושלט בו ללא מיצרים כל עוד רצה בכך. מעבר לכך, הוא גם הקים קרן שעוזרת לילדים חולי סרטן. נדמה שאך ראוי להקדיש לו את הלהיט של קווין לרוכבי אופניים:


 


 


 



 


 


ברלוסקוני חוטף את המגף


 


סילביו ברלוסקוני עשוי, או עלול ? תלוי איך מסתכלים על זה, לאבד את השלטון באיטליה והפגנות ספונטניות של מיליון נשים ברחבי המדינה קוראות לו להתפטר לאחר שנחשפה עוד שערוריית מין בה היה ראש הממשלה האיטלקי מעורב. הייתה אפילו מי שאמרה שלאיטלקיות נמאס להיות ציצים ותחת. ולמה דווקא עכשיו? בגלל איזו רקדנית בטן קטינה, זה למה. אי אפשר להתעלם מהסמליות של ארץ המגף שנתנה לעומד בראשה את המגף:


 


 


 



 


 


אהוד בנאי ממשיך לצעוד


 


השבוע הסתיים עם תרועונת מוזיקלית צנועה, שאליה דווקא שמנו לב מאוד ? אריק איינשטיין ואהוד בנאי, אולי שני המוזיקאים הכי מוצלחים בעברית, הוציאו שירים חדשים. אריק אפילו נצפה באיזו תכנית טלוויזיה מתראיין על זה. ואהוד? אחרי שהוציא לפני שלוש שנים אלבום של פיוטים וזמירות, חזר עכשיו לבלוז הנוקב, עם מלים דחוסות והמשפט המופלא "עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום". הנה אחד השירים היפים, העצובים והפחות מוכרים של אהוד: