האולסטאר של ה-NBA נערך ביום ראשון בלילה, אותו אירוע שנתי שבו כוכבי ליגת הכדורסל הטובה בעולם משחקים מזרח נגד מערב ונותנים שואו לקהל. הגיבור הגדול היה קובי בראיינט, כוכב הלוס אנג'לס לייקרס שלעיני הקהל הביתי (המשחק נערך השנה בלוס אנג'לס) קלע 37 נקודות, לקח 14 ריבאונדים והדהים עם כמה הטבעות וירטואוזיות בדרך לתואר ה-MVP (השחקן המצטיין) אולסטאר הרביעי בקריירה שלו.

 

אך ראוי לפרגן לו בשיר של קניה ווסט (שגם משתף איתו פעולה בפרסומת חדשה ומדהימה שהיא בעצם סרט בפני עצמו)

 

 

 

 

 

 

למה להלחיץ?

 

גראד נחת בבאר שבע, ממש בעיר. שר הביטחון בא לבקר והתושבים ב"בירת הנגב" (גם כן בירה,  אין עוד ערים שם) אמרו לו שני דברים: האחד, שהיה צריך לעצור את שידורי האח הגדול בגלל האירוע, והשני ? שבקרוב ייפול טיל גם במגדלי אקירוב בתל אביב. אז תושבי באר שבע היקרים, קודם כל תגידו תודה שבכלל היה מבזק על הטיל בזמן האח הגדול. את השידור יעצרו רק אם הגראד ייפול ישירות על בית האח.

 

ושנית, למה כולם נתלים באמירה הזאת של תיכף זה קורה בתל אביב?מלחמת המפרץ נגמרה לפני 20 שנה, מאז לא נפל פה עלה. מה שכן, הנבואה על הבית של ברק קצת הלחיצה אותי, אני גר לא רחוק משם. ולכן נחתום את הקטע החברתי-פוליטי הזה ב-Debonair, שיר מצויין מתוך האלבום המצויין Gentleman של הלהקה המצויינה לא פחות ? afghan whigs, שכולל את השורה הנבואית (?) It's In our home baby, it's in our bed 

 

 

 
 

 

הרכבת מתקרבת, הרכבת מגיעה

 

הרכבת הקלה בירושלים, שתהיה מוכנה לשימוש הציבור בעוד תשעה חודשים במקרה הטוב, כבר מורידה את הירושלמים מהפסים. אחרי התלונות על פקקים וחסימות בר

חבי העיר במקומות בהם עוברת הרכבת בנסיעות הניסיון שלה, השבוע היו לרכבת שתי תאונות ביום אחד.

 

ספק אם זה ינחם את הסוחרים במדרחוב, אבל זאת באמת נוסטלגיה

 

 

 

 

 

דוקטור, יש לי שריטה

 

הסיפור החביב של השבוע היה זה של רופא ושני פרמדיקים מכפר קאסם, שהשלימו הכנסה בלזייף אישורי מחלה (גימלים) לחיילים בריאים, תמורת 150 שקל לכל אישור. מה שבלבל אותי בכל העניין הזה הוא מאיפה יש למי שמשתכר משכורת חיל כסף לזה, הרי גימל אחד זה כבר כל השכר החודשי של סדירניק ממוצע.

 

הרופא שזייף אישורים בכמויות מסחריות יצא בעונש של עבודות שירות בלבד, ואנחנו נקדיש לו את קטע הקאלט האלמותי הידוע בחוגים מביני דבר בשם "ד"ר שרמן". אם אתם לא מכירים, דלגו לתזמון 1:15 להסבר על אמנות הסקראצ', ול-2:23 לצפייה בד"ר שרמן בפעולה. שימו לב לריקודים עם תנועות היד הגזעיות.

 
 
 

 

 

חיל שיגועים

 

באמת שאני לא ממציא את זה: בארה"ב יש סערה ציבורית גדולה, ואפילו נפתחה חקירה בעניין. הסיבה למהומה ? הנגרל שאחראי על אימון הלוחמים האמריקאים באפגניסטן החליט להשתלט על מוחותיהם של מקבלי ההחלטות בממשל כדי שיגדילו את ההקבצות למלחמה וישלחו עוד חיילים לאפגניסטן.

 

 

לפי תחקיר של הרולינג סטון, הגנרל (ששמו ביל קולדוול, אם זה ממש חשוב למישהו) פקד על החיילים שלו ביחידת המבצעים הפסיכולוגיים להשפיע בטכניקות שונות על סנאטורים ובכירים אחרים שהגיעו לבקר באפגניסטן. מתבקש לשים את הטריילר של קלוני והעז, שלמי שלא ראה ? מבוסס על סיפור אמיתי. בדיוק כמו של גנרל קולדוול. אבל זה מדור מוזיקה, אז הנה somebody's watching me של רוקוול (הי, מתחרז עם קולדוול!). כי איך אומרים, זה שאני פרונאיד לא אומר שלא רודפים אחרי.

 

 

תגיות