דרושה מדיניות של שלום וביטחון
במקומות רבים בעולם, מבקשים להנחיל היום את התפיסה שנשים וניתוח מפרספקטיבות מגדריות הינם חלק אינטגרלי מדיונים והחלטות הנוגעות לשלום וביטחון. לעוסקות במלאכה נדמה שתמיד אין זה הזמן המתאים או המועד הנכון לדרוש את הכללתן של נשים ופרספקטיבות של נשים בנושאי שלום וביטחון. בעתות מלחמה זה נתפס כדבר שולי, שאינו מייצג את דרישות הלאום וההתכנסות הקבוצתית, בעוד שבעתות רגיעה לכאורה, אין סיבה של ממש לעסוק בכך
נראה שבתקופה האחרונה התהוותה בישראל שעת חירום של ממש. כבר אין מדובר רק על שאיפה לשלום, אלא במרדף אחר הדמוקרטיה. כאשר חוק הלאום גורר פסקת התגברות על בג"ץ, כאשר השדות בדרום בוערים ואנשים נפצעים ונהרגים, כאשר נשים מוחלשות סופגות אלימות ותמונותיהן נרמסות רק כי פניהן מוגדרים בחוגים קיצוניים כ'פריצות' - קולנו הכרחי ובלעדיו המחר של כולנו עלול להראות גרוע יותר.
בתוך הייאוש ותחושת הפסימיות, אנו שואבות תקווה מעוצמתן של נשים ומיכולתן לעשות מהפכה. רבות דובר על יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2000, הרותמת מדינות לשלב נשים במוקדי קבלת החלטות וליצור מנגנוני הגנה על נשים מפני אלימות בבית ובמרחב הציבורי. במהלך השנים אנו פועלות להשיג יעדים אלה במישור הפוליטי, המשפטי והציבורי.
כנס "נשים שלום וביטחון" שהתקיים ביוזמת עמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, נשים עושות שלום ומדרשת אדם, בשיתוף אונלייף, סיכם מהלך של שנתיים וחצי שבמסגרתו רתמנו, הכשרנו וליווינו 500 נשים, שכל אחת מהן הפכה לשגרירה של כבוד בנושאי שלום וביטחון. זוהי תוספת של רובד קריטי להחלטה 1325, שהובילה להרחבת השורות, לרבות שורות המחאה, שהן למעשה התקווה האזרחית לשינוי.
מדובר ביותר מ- 500 נשים, ממגוון כה רחב של מיקומים, זהויות, עמדות וניסיון חיים – שמשתלבות בשיח, דורשות שינוי ומפיחות רוח חיים במקומות חשוכים ובכאלה שניכר כי המבוי בהם הוא סתום. הנשים הללו פועלות להטמעת הערכים המרכזיים של המהלך בתוך קהילותיהן ובמרחבים ציבוריים נוספים, ובכך יוצרות אדוות המשפיעות על קהלים גדולים וחדשים.
קולותיהן של השגרירות הוסיפו נופך חדש ושונה לקולות הקבועים הנשמעים במסגרת השיח על שלום וביטחון. הן יצרו הזדמנות לשוב ולדרוש מהממשלה ליישם את החלטה 1325, לתכנן תכנית פעולה לאומית ולהוביל לשינוי המיוחל. הן הנכיחו פרספקטיבות פמיניסטיות בפוליטיקה, בתקשורת, במחקר, בקהילה, ובאקטיביזם החברתי והאזרחי. כולנו יחד איתן הולכות לערוך שינוי של ממש בבחירות המוניציפליות הקרובות בהן התקווה היא כי תשתנה המשוואה שבה מיעוט כה מובהק של נשים מכהן בהנהגות הערים.
הקשרים וההקשרים השונים של ייצוגי הנשים - והשותפות ביניהן - יוצרים מרקם של עשייה ומגוון המחזקים את מטרותינו ומצמיחים את החברה כולה למקומות חדשים וטובים. בנוסף, התמיכה והתרומה מגורמים בינלאומיים מחזקת את הלגיטימציה ואת המשמעות של המהלך בפרספקטיבה אזורית והיסטורית.
אין ספק שעוד הרבה נותר לפנינו. כולנו נדרשות לרענן ולהמשיך בפעילויות, להשתתף במאבקים ציבוריים ולהתמיד בעשייה הקהילתית. במסגרת זו אנו כבר שואפות לצעד הבא: להטמיע את עקרונות החלטה 1325 במדיניות הממשלתית והעירונית. לחשוב כיצד כל החלטה מיושמת באופן כזה שמכיר באינטרסים ובצרכים של כלל האוכלוסיות, לרבות נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות. לדוגמא, כאשר המשרד לביטחון פנים מתווה מדיניות מקלה לקבלת רישיונות נשק, תיבחן השפעתה על נשים מכלל הקבוצות האוכלוסייה ומשמעותה עבורן כשבביתן מצוי עוד כלי נשק חם. כך, כאשר נבחן החוסן הלאומי, ישקלו המחירים הכבדים שקבוצות באוכלוסייה משלמות כאשר הן חיות במשך שנים תחת איום המלחמה.
האפשרות של כל אחת מאתנו להשפיע על תכנון המדיניות בהתאם לעקרונות החלטה 1325 מהווה עוד צעד בקידום השלום, שכולנו שואפות לחיות כאן יחד תחת צלו.
*הכותבת היא מנכ"לית עמותת "איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי" וזהו חלק מנאום הפתיחה שנשאה בכנס שהתקיים ב-31.7.2018.
React to WordPress