בריונות ברשת
כ-70% מהילדים בגילאי 8-13 בישראל מחוברים לרשת חברתית (בעיקר פייסבוק), ורק ל-14 אחוזים מבני 13-29 אין עמוד ברשת חברתית. ילדים אלה חשופים כיום יותר ויותר לסכנות חמורות של הטרדה באינטרנט, ולא על ידי זרים או מבוגרים, אלא דווקא על ידי בני גילם, בנות ובנים.
אצל בנות שכיחים יותר המקרים של נידוי. למשל, ילדה מעלה תמונה שלה לפייסבוק. כמה חברות לא אוהבות את התמונה, ותוך דקות הן מפרסמות בפייסבוק תגובות מעליבות ופוגעות. בהמשך זה עלול להתפתח לחרם של הכיתה ואף של השכבה על אותה ילדה.
עוד בonlife:
יש מקרים שבנות משמיצות בפייסבוק בת אחרת ורוצות לפגוע בה מתוך קנאה. הבנים נוטים להציק לילד חלש יחסית. זה יכול להתבטא ביצירת דפים מזויפים אחד על השני או העלאת תמונות שעברו שינוי. רק לאחרונה נודע על מקרה בו ילדים הפיצו ברשת תמונות עירום של נערה בת 13 באזור השרון, שצולמו על ידי חבר שלה.
כמו במקרים של הצקות בעולם האמיתי גם כאן פעמים רבות נטפלים לילדים שיש להם חולשה או חריגות. ילד שסובל מהטרדות בחיים האמיתיים, לרוב יסבול מהם גם בחיים הוירטואליים. לעתים דווקא הילד המוכה, הסובל, ינקום דרך האינטרנט, שבו הוא מרגיש יותר בטוח. לעתים ההטרדה של הבן מתבצעת כלפי בת, לאחר שנותק הקשר האישי החזק שהיה ביניהם.
לדוגמא, לבן יש תמונות עירום של הבת שהסכימה שיצלם אותה, פעמים רבות בגלל לחץ שלו עליה. כל עוד הם חברים, הכל בסדר. אבל, ביום שהם נפרדים או אפילו רבים, הבן עשוי להרגיש תסכול, כעס או תחושת שחרור ולשלוח את התמונה לכל הבנים בבית הספר.
בריונות, עירום וסכנות אחרות
לתופעה זו של הטרדות באינטרנט, שהולכת ומתפשטת לצערנו בארץ, יש כבר שם באנגלית: Cyberbullying, ובעברית: בריונות ברשת. הכוונה להפצה מכוונת של מידע מוטעה או עוין על אדם אחר. זו אחת מארבעת הסכנות העיקריות שהרשתות החברתיות טומנות לצעירים.
שאר השלוש הן:
דיכאון פייסבוק - כישלון ביצירת קשר ברשתות החברתיות שמקצין בעיות כמו בידוד חברתי
חשיפה לתכנים לא נאותים - עלולים להשפיע על דימוי הגוף ולעודד התנהגויות מסוכנות;
- SEXTIN שליחת מסרים מיניים ותמונות עירום.
להטרדות באינטרנט עלולות להיות השפעות פסיכולוגיות עמוקות על ילדים, והן אף עלולות לגרום להתאבדות. לפני כחצי שנה נודע על נער ממרכז הארץ, תלמיד כיתה י', שהתאבד במהלך צ'אט עם "חברים" מבית הספר, בגלל "ירידות" שלהם עליו. ילדים רבים שמטרידים אותם באינטרנט מגיעים להתרחקות חברתית עד כדי הסתגרות ממושכת בבית והם חייבים טיפול פסיכולוגי ארוך ומעמיק כדי לשקמם.
גם בעבר נערות ונערים בגיל ההתבגרות היו חשופים ללחצים חברתיים של שמועות הרסניות והשמצות זדוניות ("היא נותנת לכל אחד", "הוא אוהב בנים") העוברות מפה לאוזן ומותירות את נשוא השמועה חסר אונים, מושפל, מבודד.
אולם כיום לחצים אלה הופכים לכבדים מנשוא, בגלל התפתחות טכנולוגיית המידע. בעידן הרשתות החברתיות באינטרנט השמועות הופכות במהירות לעובדות בצורת תמונות, סרטונים, מילים כתובות בצ'אטים. גם דרך הפצתן של השמועות וההשמצות מהירה מאוד ומקיפת עולם:
מיד ברגע שהן מפורסמות ברשת החברתית, כולם יכולים לחזות בהן, והן משכפלות את עצמן במהירות הבזק. לא רק החברים הקרובים צופים בהן, אלא גם החברים של החברים והחברים של החברים של החברים וכן הלאה.
שני מאפיינים טכנולוגים אלה של העידן המודרני - מהירות ההפצה והיקף ההפצה – הם האחראים להתפשטות המהירה וההרסנית של התופעה החדשה של התעללות ברשתות החברתיות של בני נוער.
לאור מצב עניינים עגום זה, ברור שהורים חייבים להיכנס לפעולה בהגנה על ילדיהם, ומוקדם ככל האפשר. עד היום הדאגה העיקרית של הורים לגבי גלישת ילדיהם באינטרנט הייתה מרוכזת בעיקר סביב האפשרות שפדופיל יצליח לפתות את ילדם בעזרת שיחה מדומה באינטרנט.
אבל, מסתבר, שהחשש הגדול יותר כיום הוא של בריונות ברשת של ילדים זה כלפי זה. מתברר שכמו שבחיים המציאותיים מקרי התקיפה הקשים ביותר של ילדים אינם קורים עם זרים אלא דווקא עם אנשים שהם מכירים - קרובי משפחה, חברים, שכנים - גם בחיים הוירטואליים ה"חברים" הטובים של הילד מהרשת החברתית עלולים להיות בעלי פוטנציאל הפגיעה הקשה ביותר בו.
הורים חושבים בטעות שבגלל שילדם "שוחה בה כמו דג במים" ברשתות החברתיות ומודע לסכנות של כניסה לאתרים לא ידועים והזדהות בפני זרים, הם יכולים לסמוך עליו ש"לא יעשה שטויות". ולא היא. מתברר שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית ילדים הם ילדים, ואותן טעויות שילדים בגיל ההתבגרות עשו בעבר, הם עושים גם כיום, רק ברמה מסוכנת יותר.
השילוב בגיל ההתבגרות בין הצורך להשתייך לקבוצת בני הגיל יחד עם הצורך בהסתכנות ובסיפוק מהיר ומיידי של יצרים גורם לכך שנערות ונערים לא מפעילים שיקול דעת במצבי מתח והתרגשות, "מאבדים את הראש" ומתנהגים בצורה מסוכנת, המושפעת על ידי נורמות חברתיות של בני הגיל.
הם חושפים ברשתות החברתיות מידע רגיש על עצמם לחברים, מתוך תמימות או רצון להרשים, ולא מעריכים נכון את האפשרות שמידע זה יכול להיות מנוצל לרעתם בעתיד. הם לא יודעים להעריך את מידת שבירתו הנפשית של הילד האחר בו הם רוצים לפגוע, וגם לא יודעים לשים גבול להיסחפות תוקפנית אחד כלפי השני באינטרנט. הם יכולים להתבלבל בין דו-שיח שטותי ותמים למדי השכיח כל כך ברשתות החברתיות לבין דו-שיח מעליב ופוגע.
מה הורים צריכים לעשות?
לפתח מערכת תקשורתית מספיק טובה עם ילדיהם כדי שאלה ירגישו נוח לשתף אותם כשמטרידים אותם באינטרנט או כשלוחצים עליהם לעשות דברים שהם לא רוצים לעשות. רצוי,כמובן, שההורים יהיו שותפים ולא מציקים.
להיות עירניים לאפשרות שילדם מוטרד באינטרנט על ידי ילדים אחרים גם אם הוא לא מספר להם על כך. לשאול אותו על כך מדי פעם, ולתשאל את סביבתו הקרובה בכל מקרה של חשד לכך. בלית ברירה, מוטב שההורים יציקו מעט לילדיהם מאשר אחרים יציקו להם הרבה.
לשוחח עם ילדיהם איך להיות חברים טובים ולהבהיר להם שבשום אופן אל להם לנצל את האינטרנט לפגיעה בחברים וגם לא לשתף פעולה עם פגיעה כזאת. על ההורים לזכור שהם בעלי הניסיון והידע בתחום היחסים גם אם הילד שולט היטב בתחום המחשבים.
לוודא שילדיהם מבינים את החשיבות בשיתופם בכל מקרה של הטרדה באינטרנט שקורית בסביבתם כדי שאפשר יהיה לטפל בבעיה ולהגיש עזרה לנזקקים לה. על ההורים לזכור שיצירת חברה טובה יותר מבטיחה עתיד טוב יותר גם לילדם הפרטי.
React to WordPress