שימו לב למשהו קצת תמוה: מצד אחד יותר מחצי מהמשפחות בישראל נמצאות באוברדרפט, כלומר השכר שלהן לא מספיק כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. מצד שני, נתונים שהתפרסמו החודש ע"י מרכז נטע, מעידים כי 62% מהנשים מאריכות את חופשת הלידה מעבר לחופשה בתשלום בת 14 שבועות, ויוצאות לחופשה ללא תשלום אחרי הלידה, או עוזבות את מקום עבודתן במטרה להישאר עם התינוק בבית לתקופה ארוכה יותר.

 

עוד ב-Onlife:

כשהורים וילדים מחליפים תפקיד

משחקי אצבעות שכיף ללמד ילדים

ספרי הורות חדשים על המדף

 

ואכן, במשפחות רבות שמגיעות לייעוץ כלכלי בגלל מינוס בבנק שהולך וגדל, נקודת המפנה היא הולדת תינוק והארכת חופשת הלידה. נכון, בדרך כלל המשפחות האלו היו במינוס בבנק גם לפני הלידה, ונאבקו יום-יום בבעיות פרנסה וקושי לסגור את החודש, שלא לדבר על לחסוך. אבל זה רק מעורר עוד יותר פליאה: איך משפחה שלא גומרת את החודש עם שתי משכורות, יכולה להרשות לעצמה להאריך את חופשת הלידה בחודש, חודשיים ואף בשנה, ולרדת למשכורת אחת בלבד?

 

בל נשכח, שדווקא בתקופה זו רמת ההוצאות רק עולה וכוללת חיתולים, מזון תינוקות, בגדים, ציוד ותרופות וגם חימום הבית או קירור, אוכל לאם שאכלה לפני זה בעבודה, ואפילו קניות אימפולסיביות משיטוט בקניונים ומרכזי קניות עם התינוק הישן.

הכל מתחיל בפרדיגמה הבלתי ניתנת לערעור: הכי טוב לתינוק להישאר עם אמא שלו בבית! לזה נוספים תירוצים כמו: "אני מניקה, והחזרה לעבודה תגמור את ההנקה", "המשכורת למטפלת יותר גבוהה מהשכר שלי", "המטפלת שאני רוצה מתפנה רק בספטמבר" ועוד.

 

השתמשתי במילה תירוצים ולא סיבות, כי באופן אובייקטיבי, אפשר להפריך כל אחד מהתירוצים האלו: אני מכירה לא מעט אימהות שחזרו לעבודה במשרה מלאה והמשיכו להניק. מי שעובד במשרדי היי טק ופתח את המקרר במטבחון הקומה כדי להוציא יוגורט, בטח נתקל לא פעם בבקבוק של תינוק מלא חלב אליו מוצמד פתק בכתב גדול: "לא לגעת! חלב אם". יש שמוסיפות הערה לגברים הסקרניים שרוצים "רק לטעום": 'חלב אם חשוב להתפתחות המוחית של התינוק, לך כבר אבוד...'. מי שההנקה חשובה לה, מוצאת את הדרך לשאוב או לשלב ויכולה להניק עד ההיריון הבא!

 

לגבי המשכורת שבקושי מכסה את המטפלת: גם לזה יש פיתרון. אם את לא גומרת את החודש והשכר שלך נמוך, המסקנה היא, ראשית שאת לא יכולה להרשות לעצמך מטפלת צמודה ב 4,000-5,000 שקל. עם כל הרצון לתת לילד את מה שהכי קרוב לאמא, ואת מוכנה להתפשר אפילו על הכי קרוב לסבתא, אם את לא מנהלת שמרוויחה סכום נאה מאוד כל חודש, כנראה שתצטרכי להתפשר על הכי קרוב לשכנה טובה, כזו שפותחת משפחתון קטן ל 3-4 ילדים בחצי מחיר ממטפלת. זה לא אומר שהיא פחות טובה ממטפלת, ושהיא מחבקת ומעניקה פחות לילדך מאמא שיש לה כמה ילדים.

מה, אין סיפורי זוועה על מטפלות יקרות שתועדו במצלמה הביתית מתעללות בעולל חסר הישע? נכון, בטח יש גם סיפורים כאלו על משפחתונים, אבל זה רק אומר שאת צריכה לבחור היטב ולעקוב, אבל - במחיר שאת יכולה להרשות לעצמך.

 

שנית, אם את לא מרוויחה מספיק, אפשר לשנות גם את הצד הזה של המשוואה. האם את עושה הכל כדי להרוויח יותר? האם את משקיעה בעבודה ומוערכת כך שירצו לתגמל אותך ביותר ולהשאיר אותך שם? נשים רבות מצהירות, אפילו בראיון, שחשוב להן שעות עבודה נוחות כדי להיות עם הילדים. למעשה, הן אומרות, אני מוכנה להרוויח מעט, ובלבד שלא תדרוש ממני להגדיל ראש ולתרום למאמץ בעבודה מעבר למינימום שנדרש. וכך נכנסים לסחרור: עובדים רק בשביל הכסף ולא כדי להתפתח ולצמוח בעבודה, הכסף לא מספיק אפילו למטפלת, אז מוותרים על העבודה, עכשיו הכסף בכלל לא מספיק ומחפשים שוב עבודה נוחה ולא מספקת: לא כסף ולא צמיחה.

 

אז ההנקה אינה תירוץ טוב גם לא עלות המטפלת. אבל צריך לחכות עד ספטמבר בשביל להכניס את הילד למסגרת, או עד שהמטפלת תתפנה, לא? לא. אלא אם כן הילד שלכם עולה ישר לכיתה א'. אם מחפשים טוב, תמיד אפשר למצוא מטפלת שיש לה אפשרות לקחת את הילד שלכם בנוסף לילד שכבר יש אצלה ולקבל עוד 2,000 שקל. במשפחתונים והמעונות לא יגידו לכם לא, אם כמות הרשומים מאפשרת זאת.

 

בכלל כדאי לחשוב על המטפלת לתינוק כמה שיותר מהר, אפילו לפני הלידה, כדי שתוכלו לארגן את הטיפול הטוב ביותר, בתקציב שיש לכם ובעיתוי המתאים לכם. פרדיגמה היא לא דבר שאפשר להתווכח איתה. זו דעה, היא סובייקטיבית, וקשה מאוד לשנות אותה. אז מי שמאמינה שחשוב מאוד שהתינוק יגדל עם האם בשנה הראשונה לחייו, זה נכון מבחינתה. לא יעזור שאומר, שעדיין לא פגשתי את התינוק שגדל וזכר לאמו על ספת הפסיכולוג את העובדה שחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה ולא נשארה איתו בבית עד גיל שנה.

 

אגב, מה שכן זוכרים ילדים להוריהם זה את העוני, המחסור, חוסר היכולת של ההורים לפרנס את הילדים בכבוד ובהתאם לסביבה בה גדלו. אז אם את חושבת כך, ויש לך בעל שמרוויח ממש טוב או חסכונות שצברתם במיוחד כדי שתוכלי להישאר עם התינוק בבית ולא לעבוד או אפילו הורים תומכים שיכולים לעזור כלכלית – מצוין! הישארי עם התינוק בבית ותני לו את הכי טוב שאת יכולה לתת.

 

אבל אם את לא ברת מזל, ומשפחתך זקוקה למשכורת שלך כדי לשרוד – שנסי מותניים, צאי לעבוד, פרנסי את התינוק, ותמצאי לו את התחליף הטוב ביותר לאמא בתקציב שאת יכולה להרשות לעצמך. זה לא מושלם, אין כמו אמא, אבל זה בסדר וזה הכרחי לטובתו של הילד, שיהיה לו מה לאכול, שיהיה לו איפה לגור, ושיהיו לו הורים שלא ישנים בלילה כי צומחת לו שן ולא כי הם חרדים מהטלפון ממנהל הבנק.

 

הדילמה והקונפליקט בין קריירה לאמהות קיימת כל הזמן, לא רק בשנתו הראשונה של הילד. כולנו מתרפקים על העבר, איך האמהות שלנו לא עבדו, הניקו אותנו עד גיל 3, קיבלו אותנו עם ארוחת צהריים חמה כשחזרנו מהגן, והיו שם בשבילנו בגיל ההתבגרות כדי שלא נשתה אלכוהול ונעשן סמים.

אנחנו לפעמים שוכחים, שלהורים שלנו לא הייתה אפשרות להיות במינוס בחשבון, שישנו שלושה ילדים בחדר אחד, ונעלנו את הנעליים של האח הגדול או הבן דוד. התקופה עכשיו היא אחרת, אנחנו רוצים לתת לילד את הטוב ביותר, גם מבחינת חום, אהבה וטיפול וגם מבחינה כלכלית. לפעמים יש קונפליקט ואי אפשר לתת גם וגם וגם. צריך להתפשר, צריך לוותר, צריך להכיר במגבלות שלנו. תקציב זה מגבלה.

 

אם בכל זאת את בוחרת להאריך את חופשת הלידה, יש לך מספיק זמן לתכנן זאת ולהתכונן לכך. תשעת חודשי ההיריון + 14 שבועות חופשה בתשלום. הרבה נשים שיוצאות לחופשת לידה, אינן מודיעות בעבודה אם הן מתכוונות לחזור אחרי 14 שבועות כחוק, או לקחת חל"ת, גם זה כחוק. הן מעדיפות להודיע למעסיק ברגע האחרון, "לפי איך שארגיש" כשתסתיים חופשת הלידה. נכון שאי אפשר לתכנן איך תרגישי. אבל אפשר לתכנן מה יקרה אם תרגישי שאת רוצה להישאר בבית לחל"ת (חופשה ללא תשלום).

 

נניח שתישארי לחל"ת. כמה זמן? מה רמת ההוצאות שיהיו לכם? מה תהיה ההכנסה? האם יש חסכונות שאפשר להשתמש? האם יש הוצאות שאפשר להוריד ולאזן בין ההכנסות וההוצאות? אולי זה בכלל הזמן להחליף עבודה ולפתוח את העסק שחלמת עליו. אם כן, תכיני תוכנית עסקית. קחי בחשבון שההכנסות יהיו הדרגתיות, שיש הוצאות בהקמת העסק. האם אתם יכולים להרשות לעצמכם את הקמת העסק כעת? לתכנן. מקסימום, אם תרגישי שאת מוכרחה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, תוכלי לשמור את התוכניות ללידה הבאה, כי אי אפשר לדעת איך תרגישי אז...

 

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה בעלת תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים.

משפחה בפלוס http://www.dorit4family.com/

תגיות