מחקר בין לאומי חדש בדק את השפעת אלרגיות של ילדים על הרגלי התזונה והבילוי שלהם. המחקר מצא כי ילדים, אפילו צעירים מאד, הסובלים מאלרגיות ורגישויות מסוימות לסוגי מזון, חוששים לנסות מאכלים שונים. רבים מהילדים חוששים ללכת למסיבות ולאירועים חברתיים.

 

המחקר נערך באופן משולב באירופה, אסיה, אוסטרליה וארה"ב ובחן, בעזרת שאלונים, את איכות חייהם של ילדים ושל הורים לילדים, הסובלים מאלרגיות למזון. המחקר בדק היבטים שונים של תזונה בהקשר לקשיים חברתיים, השפעות רגשיות וכלכליות של ההגבלות בתזונה, התמודדות עם תזונה שונה ושכיחויות באלרגיות.

 

ד"ר אודרי דאן גאלווין מאוניברסיטת קרוק, באירלנד הסבירה שהמחקר חשוב, כיוון שהוא יכול לסייע בהחלטות רפואיות. לטענתה "זה מדהים לראות את הדמיון הרב וההשפעה של אלרגיות למזון בקרב משפחות, במדינות ובתרבויות שונות".

 

ההורים שהשתתפו במחקר הדגישו את הפחד של ילדיהם לנסות מאכלים חדשים. התזונה של ילדים אלרגיים פחות מגוונת מתזונה של ילדים שאינם אלרגיים, היא מונוטונית והם נחשפים למעט סוגי מזון חדשים. האלרגיה לסוגי מזונות כמו חלב או ביצים מגבילה את המשפחה כולה בבילויים במסעדות ומונעת מהילד האלרגי אכילה חופשית באירועים חברתיים.

 

74% מההורים לילדים אלרגיים דיווחו כי הם מודאגים מהתזונה של ילדיהם וכי הילד מפחד לנסות לטעום מאכלים חדשים. אמא לבן 10 התייחסה ללחץ המופעל על הילדים: "אני חרדה אבל מנסה לא לדאוג לו יותר מדי ואז דואגת שאולי הוא לא דואג לתזונה שלו".

 

הקושי שההורים ציינו, לגבי גידול ילדים אלרגיים, הוא רצון לתמוך בעצמאות הילדים מול הפחד שהילד יטעה ויסתכן באכילת מזון אסור לו. אמא לילד ציינה כי היא מחפשת סיבות לא לאפשר לו להיות לבד בחוץ: "אני מגוננת עליו מאד מפחד שיקרה משהו".

 

הילדים האלרגיים מדווחים על יותר חרדות, מאשר ילדים שאינם מוגבלים בתזונה. ילדה אחת מאירלנד ציינה כי החשש מופיע אצלה בלי להבין מדוע ומחשבות אחרי האוכל יכולות להיות מלוות בחוסר ביטחון: "האם אכלתי משהו נכון? האם אמות עכשיו? ועוד מחשבות כאלה".

 

בני נוער אלרגיים הדגישו תחושות של חוסר ביטחון, חוסר ודאות, ואובדן שליטה. אנשי המקצוע שהגיבו למחקר בכנס, חושבים שהמחקר יאפשר לאנשי מקצוע שונים, המטפלים בילדים אלרגיים למזון, להגיב ולהתמודד עם הקשיים של ילדים אלו.

 

מחקר נוסף שנעשה בארה"ב מעיד כי יש להורים סיבה לדאגה. מסתבר שהחוקרים במחקר האמריקאי מציינים כי תגובות חמורות לאלרגיה נצפו אצל ילדים בוגרים יותר, אולי בגלל שילדים צעירים אלרגיים נוטים להיות במעקב צמוד על ידי הוריהם, ולאכול בצורה מבוקרת מאד.

 

המחקר, שנעשה בארה"ב מציין כי 8% מהילדים אובחנו כאלרגים למזון מסוים או בעלי סימנים הנראים כאלרגיה. האלרגיות הנפוצות הן לחלב, בוטנים ולפירות ים. במקביל שינה אלרגיה לביצים, שעוברת אצל רוב הילדים בסביבות גיל 6. האלרגיות המוכרות הנוספות הן לאגוזים ולמיני זרעים, כולל פרג ושומשום, סויה, חיטה, דגים, פירות, תבלינים וחומרי צבע וטעם.

ורד יפה חאיק, דיאטנית קלינית המתמחה גם בטיפול בילדים, יכולה להבין את תוצאות המחקר ואת הלחץ המתלווה לאלרגיה של ילדים. אבל בעיניה גיוון במזונות הוא חשוב ואלרגיה לא מהווה תרוץ: "לעיתים הורים מרחמים על הילד, כיון שהוא נמנע מכל מיני סוגי מזון, ומאפשרים לו לאכול מה שהוא רוצה. גבולות רופפים, גם כשילד מוגבל, הם תנהלות לא נכונה".

 

יפה חאיק ממליצה על מספר דברים כדי לאפשר גם לילדים אלרגיים להתפתח כרגיל ולא לחוות חרדות:

  • ידע- נסו להבין ולדעת איפה נמצא המזון האלרגני ולמפות את המוצרים, כך שתרגישו יותר שליטה בבחירת המזון לילד ובבחירות שלו
  • אל תפסלו מזונות סתם, אלא לפי החומרים שנמצאים שם, כך הילד ירוויח מגוון גדול יותר.
  • ידעו את המטפלים, הגננות ואת ההורים שהילד מתארח אצלם בסוג האלרגיה והדגישו מה אסור לילד לאכול.
  • החל מגיל 5 ואפילו לפני כן, אפשר בהדרגה להעביר אחריות לילד בעזרת אמירות ברורות מה מותר לאכול ואת כל היתר לדרוש ממנו לשאול אתכם.
  • אם קשה לשחרר ואתם מרגישים שהמצב קיצוני והילד נפגע חברתית או ההתנהלות סביבו מלווה בחרדה, מומלץ לפנות לייעוץ.