מצדדי העלאת גיל הפרישה לנשים והשוואתו לגיל הפרישה לגברים נסמכים, בין היתר, על עקרון השוויון. אכן מדובר בטיעון רב ערך ומשקל. כמה חבל שעקרון השוויון אינו עקרון מנחה בשוק התעסוקה הישראלי.

 

עוד ב-Onlife:

 

 החוק אכן מדגיש את השוויון בין נשים לגברים כערך חשוב, אך במציאות התעסוקתית שלנו הוא בבחינת 'אות מתה'. יש פערי שכר גבוהים בין גברים לנשים (נשים מרוויחות כ 64% משכר הגברים), ייצוג יתר של נשים במשרות חלקיות, זמניות, זוטרות ובדפוסי העסקה דרך חברות קבלן. לעומת זאת לנשים יש ייצוג נמוך במשרות ניהול. פערים אלו הולכים ומתרחבים עם הגיל.

 

בשוק התעסוקה הנוכחי רווחות האפליה וההדרה כנגד עובדות ועובדים בגיל הביניים ובגיל שמעל לגיל הפרישה, אך נשים נפגעות מכך יותר מאשר  גברים. חמור במיוחד מצבן של המועסקות בעבודות לא מקצועיות הכרוכות במאמץ פיזי קשה. עם הגיל הן מתקשות לבצע את עבודתן, נותרות ללא אלטרנטיבות תעסוקתיות ונפלטות משוק העבודה.

 

יישארו מובטלות ללא פנסיה עד גיל 67

הנתונים מצביעים על כך שנשים צונחות לעומק אבטלה כבר בגילי הארבעים לחייהן, מוקדם הרבה יותר מגברים, וכי האבטלה שלהן ממושכת יותר. נשים רבות נפלטות באופן מלא או חלקי משוק התעסוקה שנים רבות לפני גיל הפרישה הרשמי. למעשה, בגיל 61 כמחצית מהנשים כבר אינן עובדות.

 

בואו נחשוב על אותה אישה בת 62 שכבר כמה שנים לא מצליחה למצוא עבודה, ונשאל: האם פתאום – הודות להעלאת גיל הפרישה - היא תמצא משרה? האם מעסיקים שכבר שנים מפלים אותה בשל גישה סקסיסטית ותפישות סטריאוטיפיות יזכו להארה, ישנו את דרכיהם ויציעו לה תפקיד? ואם היא תפנה להכשרה מקצועית על מנת לפתח מיומנויות מתאימות לשוק התעסוקה העכשווי, האם היא תזכה להתקבל לקורס? ואם 'יתמזל מזלה' והיא תתחיל לעבוד במשרה חלקית ומעוטת שכר, האם תצמח מכך פנסיה ראויה?

 

 לצערנו, התשובה על כל השאלות הללו ושאלות רבות נוספות היא לאו רבתי.

 

שוק התעסוקה הינו אחד הנתיבים הכי חד סטריים שניתן לדמיין: אם התנתקת ממנו תתקשי לחזור לתוכו ואם את כבר גולשת לכוון התחתית, קשה עד בלתי אפשרי לעלות בו למעלה.

 

העובדות העניות ייפגעו

האם הנתונים הללו עמדו בפני הועדה שהחליטה -  תוך פחות משלושה חודשים, בחריגה מהמנדט שקיבלה ובהינף קולמוס יהיר - על העלאת גיל הפרישה לנשים? סביר להניח שלא. וכי למה שיבזבזו זמן על לימוד מעמיק של מגמות בשוק התעסוקה, על גיבוש המלצות לצמצום פערים מגדרים בשוק התעסוקה והתווית תוכנית היערכות שוק התעסוקה לתוחלת החיים העולה?  ככלות הכל מדובר בוועדה שפעלה תחת כנפי משרד האוצר אשר מנחיל לנו - וגם כאן לא חרג ממנהגו - את התפישה שמדיניות כלכלית חברתית היא שוות ערך ומהות לקיצוצים תקציביים ושלעת גירעון יש למהר 'ולשבור שבר' בכיסיהן הריקים של העניות ביותר.

 

החלטה על העלאת גיל פרישה הינה בבחינת  'החלטה הצופה פני עתיד' ויש לה השלכות תעסוקתיות וכלכליות מרחיקות לכת. בנושא זה ניתן ללמוד מהנעשה במדינות העולם, אך יש להציג את כל התמונה: מדינות אשר השוו את  גיל הפרישה של נשים לגיל הפרישה של גברים קודם כל פתחו מדיניות, הקצו תקציבים גדולים והטמיעו תוכניות למאבק באפליה על רקע גיל, להסרת חסמים, להכשרות מקצועיות, לצמצום פערים מגדריים בתעסוקה ולקידום תעסוקה רב-גילאית.

 

ארגון ה-  OECDהתריע בפני קובעי המדיניות בישראל על הפערים הכלכליים-חברתיים הקיצוניים ועל הסכנה הטמונה בהם לחוסנה של החברה. לנשים יש ייצוג יתר באוכלוסיית העוני בישראל. העלאת גיל הפרישה של נשים תכפה על רבות מהן עוד שנים של אבטלה מאונס והידרדרות לעוני מרוד יותר. ומה לגבי החברה הישראלית? החלטה זו תקצין את הפערים ותהווה כרסום נוסף  בלכידות שלה.

 

ההחלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים הינה החלטה לא נכונה ולא ראויה. גם הגירעונות האקטואריים בקרנות הפנסיה לא ישבעו ממנה נחת. אך מהמקום אליו הגענו, אין לנו ברירה אלא  לצעוד למקום הוגן ונכון כלכלית וחברתית. יש לשקוד על עיצוב מדיניות תעסוקתית כוללת המציגה ה?ע?רכו?ת להתבגרות האוכלוסייה ופתרונות לעידוד תעסוקת נשים בגיל הביניים ובגילאים מבוגרים וזאת תוך מחויבות למימושם ותוך הגברת הביטחון הסוציאלי לנשים לאחר פרישה. עד שתוטמע מדיניות כזו, העלאת גיל הפרישה יכולה וצריכה לחכות.

 

מיכל דגןהיא מנהלת מרכז מהות - עמותה המקדמת נשים מעוטות הכנסה בגיל הביניים (40 עד גיל פרישה) לתעסוקה. מרכז מהות מוביל את הפורום לקידום כוח עבודה רב-גילאי. למסמך עמדה בנושא גיל הפרישה של נשים (לינק)

תגיות