ה- 25 לנובמבר יצוין ברחבי העולם כיום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. ארגונים וגופים שונים מעלים לשיח הציבורי את נושא האלימות. הציבור מזדעזע לרגע ושוקע רגע אחרי בתהומות השכחה. עבור הקרבן והשאירים הרצח הינו סוף עצוב לסיפור טרגי אלים.

 

 רק אתמול נרצחה עוד אישה על ידי בן זוגה והסטטיסטיקה בישראל מדאיגה יותר מתמיד- מספר מקרי הרצח על רקע של אלימות במשפחה נמצא  במגמת עליה, 24 נשים נרצחו על ידי בני משפחתן במהלך השנה האחרונה  כ- 20% יותר מאשר בשנה שקדמה לה.  

 

מאחורי סטטיסטיקה יבשה זו עומדות נשמות. נשמתם של נשים וילדים. נשים שלא שרדו את המלחמה היומיומית הקשה של האלימות ועשרות אלפי נשים וילדים אחרים שנשארו בחיים, נושאים איתם צלקות פיזיות ונפשיות למשך כל ימי חייהם. 

 

170 אלף נשים בישראל חיות יום יום בפחד וטרור. חלקן לא שורדות וקרוב לשש מאות אלף ילדים חיים בצל האלימות. האלימות היא התנהגות נלמדת וככזו היא הופכת לתופעה נרכשת גם אצל הילדים החיים בצילה, וכך מעגל האלימות הולך ומתרחב ואין עוצר.

אלימות נגד נשים זה לא רק מכות. נשים רבות, שלא סופגות מכות, אינן מודעות, כי גם הן חיות במעגל האלימות. נשים אלו חוות אלימות נפשית.  האלימות הנפשית באה לידי ביטוי בהתעללות מילולית, בהטרדות ובהתנהגות רכושנית. היא יכולה גם לבוא לידי ביטוי בבידוד האישה מחברים וממשפחה, בביטויי קנאה,  או בהשמדה של רכוש אישי ועוד.

 

האלימות הנפשית נחשבת לאלימות לא פחות קשה מאלימות פיזית. אישה החווה אלימות נפשית מתחילה להאמין בכל מה שהגבר אומר לה, היא הופכת לחלשה יותר, הדימוי העצמי שלה מאד נמוך והיא הופכת יותר ויותר להיות תלויה בבן זוגה. התנהגות בן הזוג משרה על האישה תחושת פחד תמידית.

 

ההשפלה הנפשית שהאישה עוברת, היא לעיתים הכואבת מכל, יותר מהמכות הפיזיות,  והיא משאירה צלקות נפשיות המקשות על המשך התפקוד היומיומי . גם אם מופיעים רק סימני קנאה ורכושנות קיצוניים, הם טומנים בחובםסכנה של אלימות פיזית בעתיד. לאיומים באלימות, גם אם לא התממשו, יש להתייחסברצינות.

האלימות הנפשית גורמת להשפלה רבה ומונעת מהאישה את הזכות הבסיסית לחיים בכבוד והיא הפרה בוטה ביותר של זכויות האדם. עובדה זו משנה את התפיסה של אלימות נגד נשים, והופכת אותה, מנושא ובעיה  אישית  של כל אחת ואחת מהקורבנות לסוגיה ציבורית המחייבת אותנו כחברה מתוקנת לנקוט בצעדים למיגור התופעה ע"י הצבתה בראש סדר העדיפויות הלאומי ולהקצות לה משאבים ליישום תכניות עבודה מערכתיות.

בימים אלו מונחת שוב על שולחן הכנסת הצעה לתיקון לחוק הבטחת הכנסה, כך שיאפשר לנשים השוהות במקלט לנשים מוכות לקבל הבטחת הכנסה, למען עתידן ולמען עתיד ילדיהן. נשים רבות חוזרות לבני זוגן האלימים בשל מצוקה כלכלית.

 

לאור העובדה שהמדינה משקיעה כספים רבים בשירותים עבור נשים נפגעות אלימות וילדיהן, תוספת גמלת הבטחת הכנסה הינה תוספת שולית יחסית, אך משמעותית ולעתים הרת גורל לנשים אלו ולשמחתי היא עברה היום בקריאה ראשונה בכנסת.

 

אני קוראת גם לשר הרווחה, לאפשר את המשך הפעלת המקלטים לנשים מוכות על ידי עמותות וגופים מקצועיים בעלי ידע וניסיון שיעמדו בתו תקן מתאים. לא ייתכן להפקיר את הטיפול בנשים מוכות לגופים עסקיים, פרטיים חסרי ניסיון ומומחיות מוכחת. אנו עוסקים בדיני נפשות.

תגיות