הדס שטייף מגיבה לראשונה על הראיון שנתנה אתי כרייף

30/01/2022

אין ספק, אתי כרייף היא הכוכבת של סוף השבוע הזה. זה התחיל בתוכנית עובדה, ועבר ליומני סוף השבוע, כולל הישיבה שלה כפאנליסטית אצל איילה חסון בערוץ 13, הבוקר כבר לא פסלה אפשרות שתרוץ לפוליטיקה. ואילו אני שהבאתי את הפרשה הזאת לעולם התמודדתי עם אין סוף שיחות טלפון, טוקבקים, הודעות, ועוד עוד. בנקל היה אפשר להבחין מאיזה מקום כל אחד מגיב, לטוב או לרע.

לצערי הרב, בשל צו איסור פרסום גורף שהוטל על החומרים שהופקו מהטלפונים, אני לא יכולה למלא את העמודים הבאים בדברים שהיו מדברים בעד עצמם, שיש בהם כדי להרעיד את מערכת החוק והמשפט בישראל ואולי בשל כך קיבלו את אותו צו איסור. אם אפרסם, כך נקבע, אני צפויה לחמש שנות מאסר בפועל. כשאלו פני הדברים אני רוצה להתמקד במאמר הזה בכמה אמיתות בהן אני כן יכולה לגעת, להגיב ככל שאוכל:

בגדול, הפרשה הזאת חשפה איך פועל עכביש. איך נטווים החוטים, איך מנוהלת מדינה מאחורי הקלעים. אני לא מדברת רק על החומרים שהופקו מהטלפונים. אני דווקא מדברת על מה שקרה מאז. מי מעורב, מי משך בחוטים, מי מנסה לקבור את הפרשה והנלווים לה.

למי האינטרס לפגוע בי, מי מחובר למי, למה כמה.

עכביש.

איזה עיתונאים משתמשים בה לא כעיתונאים, אלה כפוליטיקאים במסווה של אנשי תקשורת. כמה יצרים, כמה אמוציות, כמה רעידות אדמה מקפלת בתוכה הפרשה. כמה גדול ושמן העכביש שמנסה לטוות עוד ועוד חוטים...

לא אני לא מגזימה. אני חיה את הפרשה. נאלצת לשמוע את השופטת לשעבר אתי כרייף מנסה לזרות חול בעיניים תחת מעטה של אישה מזרחית מהפריפריה שמתנכלים לה.

גם אני אישה חצי מזרחית מהפריפריה. לא חיפשנו ולא ידענו על אתי כרייף, היא הייתה שם, כמו איילת שקד, איתן אורנשטיין ואחרים. הכל פורסם והם לא מזרחיים מהפריפריה

הדס שטייף צילום מוטי קמחי, הארץ.

ישבתי בסוף השבוע מול תכניות המלל והאולפנים, לא מאמינה לאן הגיעה המדינה שלי. פתאום אני זו שהפכתי עבריינית פורצת. וזה הגיע מכל עבר - עיתונאי שיודע יפה מאוד את שמי קורא לי "עיתונאית עם עודף מוטיבציה" סליחה? ומה אתה? לא עם עודף מוטיבציה? ולמה אתה לא מזכיר את שמי? כי מה?

אין כתב במדינה הזאת שלא היה שמח לקבל לידיו את החומרים שאני קיבלתי. אין כתב שלא היה עושה הכל להוציאם לאור. ויותר מזה. רבים מהכתבים רצו בזמנו לקבל לידיהם את החומרים, ולפרסם שלא דרכי ואז לצאת בכותרת ''הגיע לידנו''' אבל אל מול המצלמות, ידעו להשתתף במסע נגדי בהנאה צרופה.

יושבת עיתונאית בכירה שאיבדה את תורת הסיפור העיתונאי, ומנסה בכוח לקחת סיפור ולאנוס אותו לטובת האג'נדה שלה נגד פרקליט המדינה לשעבר והיועץ המשפטי הפורש.

יושבת עורכת דין ידועה, שמוכרת כמי שמשתלחת במתלוננים ותובעים וקוראת לי פורצת. מוציאה דיבתי רעה. למה? כי מה?

איך עדת עורכי דין מבושמים מהבמה שניתנה להם לפרסם את עצמם, מתנפלת על עורך הדין שמעז להביע דעה שמנוגדת להם, שצועק 'היי המלך עירום' כלומר אתי כרייף אינה קרבן פה, ומיד נטרף.

אומר כך. אולי רבים מהמשפטים שלי כאן סתומים. אבל, הם ברורים למי שצריך.

לעניין פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן: להאשים אותו כמי שתפר תיק לאפי נווה, זה להוציא דיבתו רעה. פרשת שדה התעופה שבמסגרתה נווה נתפס מנסה להבריח את בת זוגו מבלי שתעבור ביקורת דרכונים הרי לא קשורה לשי ניצן. פרשת הטלפונים? הוא ידע עליהם? ידע מה יש בהם? הרי אני פניתי אליו וסיפרתי לו. איך אפשר להאשים אותו בתפירת התיק?

נהפוך הוא. משתמשים בפרשה לנגח אותו, לבנות לו וליועמ"ש תיק. אף אחד משניהם איננו חבר אישי שלי. מעולם לא נפגשתי עם מי מהם בארבע עיניים. פניתי לשי ניצן כפרקליט המדינה, כאיש חוק. חשבתי שמה שיש בידי חשוב שיפורסם למען המדינה והוא זה שנתן הגנה לחומרים הספציפיים שכן פורסמו.

חשוב להבהיר שוב מה שהבהרתי לא אחת - לא פרצתי ולא גנבתי, אפילו לא החזקתי את הניידים. נכון, העברתי את פרטי הפורץ לחני נווה, גרושתו כיום של אפי נווה. הטלפונים היו שלה וברשותה. אחרי פרשת שדה התעופה, פרשה בה הבריח נווה את אהובתו בשדה התעופה. הבינה חני אשתו, אם חמשת ילדיו הקטנים, למי היא נשואה. היא העבירה את הטלפונים למעבדה מיוחדת לפריצה אבל הם לא הצליחו במשימה. אני יצרתי איתה בדיוק קשר בנוגע לתחקיר אחר שעבדתי עליו ובהזדמנות הזו היא סיפרה לי על הטלפונים, ורק אז ביקשה המלצה על חוקר פרטי שיסייע לה לפרוץ לטלפונים. בשלב הזה בשלב הזה חיברתי בינה ובין החוקר הפרטי. הניידים כאמור מעולם לא היו ברשותי ומי שהבין את זה הוא אפי נווה שתיקן את התביעה נגדי ולא טוען יותר שפרצתי או החזקתי את הטלפונים. חני אשתו היא שחיפשה כסף שאולי הוברח מחשבונם המשותף, ובעיקר רצתה לדעת עם כמה נשים ניהל נווה יחסים אינטימיים, משמע בגד בה ובחמשת ילדיהם הקטינים.

לידיעתך גב' כרייף. בצד השני יש אישה תמימה, אשת איש שקרס עליה עולמה, בגללך. גם לה יש ילדים . חשבת עליה או עליהם?

אין לי שום בעיה עם רומנים. אני לא שומרת מוסר, וגם אין לי זכות. הרומן הוא לא הסיפור אלא המינוי שצמח בעקבותיו. אתי כרייף היא לא קורבן. אלמלא התפוצצה הפרשה, היא הייתה עדיין שופטת במדינת ישראל. הראיון איתה די בו כדי להבין שראויה היא לא.

אתי כרייף ואפי נווה- צילום מסך מתוך 'עובדה', קשת 12

נכון היא לא היחידה. מה זה אומר? שזה בסדר?

ונחזור להשתלשלות האירועים. רק כשהטלפון נפרץ, צלצל אלי האיש שפרץ אותם, לא סיפר לי דבר על מה שיש בהם אבל רצה שאגיע אליו מיד. כמה שעות אחר כך, כבר ישבתי עם מפקד גלי צה"ל, וסיפרתי לו מה יש בחומרים, חומרים שמדירים שינה מעיני עד היום.

אחר כך סרבו בפרקליטות להגן עליי משפטית (גל"צ היא גוף שכפוף למדינה) בטענה שהייתי צריכה לפנות ליעוץ משפטי טרם שקיבלתי את החומרים. שטויות. כל עיתונאי מתחיל יודע שרק אחרי שיש בידיו חומרים, והוא יודע מה טיבם, הוא פונה ליעוץ.

נניח רק נניח, שטעיתי שלקחתי בכלל את החומרים. זה מה שחשוב? או מה שיש בהם? והמשמעות שלהם למערכת המשפט בישראל? אם יפורסמו החומרים האלה זה יחולל דרמת ענק על מה שנעשה כאן באפלה וכרגע לא ניתן לחשוף כי גורמים בכירים איפשרו לנוה להסתיר את שיטות העבודה שלו בלשכה. אני לא מצטערת על הפרשה שבזכותי ובזכות גלי צה"ל באה לעולם ואני לא רוצה פרסים או טפיחות על השכם. אני רוצה שהמדינה תחזור להיות שפויה. רוצה בית משפט נקי. רוצה שלאנשים יהיה לאן לפנות כדי שיעשה צדק.

ויודעת שזה חלום.