כל דיבורי הלסביות ביממה האחרונה הביאו אותי לחשוב שאין מתאים מזה כדי לסכם את מצבורי המחשכים שנחשפו לפנינו לאחרונה היישר ממוחם של נבחרי הציבור השונים. בדמיוני חברות הכנסת אנסטסיה מיכאלי ומירי רגב מתאבקות בגיגית חומוס ומצליפות זו בזו בעלי חסה תוך צעקות "כן! כן! הסודנים הם סרטן! הומואים הם מסכנים ומתאבדים בגיל ארבעים! יא! יא! דאס איס גוט!" ובשלבים המאוחרים יותר מצטרף גם דני דנון בגופיית סבא ומקריא לכל הנוכחים שירה עברית אירוטית שהנמשלים בה הם אלוהים וכנסת ישראל, אבל זה כבר באמת לא לשעה הזאת של היום.

 

עוד ב- Onlife:

 

דבר אחד טוב אפשר לומר על חברי הכנסת שלנו: רובם לא מביאים אותנו מאוד רחוק אבל לפחות מספקים כמה שעות של צחוק (צחוק, בכי תמרורים, מה זה חשוב), ובהיעדר תוכניות טובות יותר לקיץ הזה ניאלץ לעוף על פליטות הפה המקסימות שלהם כדי להשתעשע. נסים זאב פאסה, מיכאל בן ארי זה לילדות בצופים - בימים חמים כאלו אפשר לסמוך על ח"כ מיכאלי שתדע לקחת כוס מים קרים במיוחד ולהשליך אותה היישר בפרצופו של הציבור.

 

למי שבטעות פיתח חיים ולא התעדכן לאחרונה באמצעי התקשורת, אזכיר בקצרה שמיכאלי ניצלה את כישורי ההוראה שלה והסבירה לכולנו כיצד באים הומואים לעולם: "רוב ההומואים הם חבר'ה שעוברים חוויה מאוד קשה של הטרדות מיניות מגיל צעיר מאוד וזה הולך ומידרדר הלאה".  בהמשך לא חסכה הסברים על מהותן של הנשים חובבות הנשים: "נטייה מינית מתפתחת משום שאין לנו מספיק הסברה לערכים נורמטיביים ולחינוך מיני ראוי. בנות צעירות נכנסות להיריון ועושות הפלה שפוגעת בסיכויים שלהן ללדת ילדים, ובסוף הן עוד הופכות ללסביות". ממ... אוקיי, עושה שכל, חייבים לציין, וגם מאוד מושקע מחשבתית, שלא לומר ראוי להילמד בקורסי מבוא ללוגיקה.

 

אנסטסיה מיכאלי לא בכנסת בשביל הבורקסים בבופה

מה שנראה כמו צחקוק משונה והזוי של הגורל הוא שמיכאלי אמרה את הדברים במהלך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בה היא חברה (בנוסף להיותה חברה בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים). אין ספק, אנסטסיה, שברור לך לגמרי מה את עושה ושלגמרי הבנת מה זה המקום הזה שאת נמצאת בו ושלא באת רק בשביל הבורקסים בבופה. ובכל זאת אני חייבת לשאול, במחילה: להצהיר שאת פמיניסטית זה אחלה, אבל מה עומד מאחורי זה? המאבק הפמיניסטי לא נגמר רק בזה שאישה תוכל להרוויח כמו גבר וכיוצא באלו. העניין כולו מושתת על כך שכל אישה תוכל לבחור באופן חופשי כיצד לנהל את חייה בכל היבט שהוא שאינו פוגע באחרים. גם אם זה אומר לבחור בגבר או באישה כבני זוג, ואם להביא ילדים בכלל, ואם כן, כמה, וכן - גם בהחלטה הלא פשוטה לבצע הפלה, אם יש צורך ולכך הובילו הנסיבות. בזה שאת מנסה להכפיף את כולם למודל משפחתי אחיד שטיפה'לה מזכיר (שוב, במחילה) ברושורים של הרייך השלישי, את מפספסת את הקונספט כולו.

 

מהו המיעוט הבא על הכוונת

זה מפתיע אותי כפליים כשזה מגיע מאישה שבעצמה אוחזת בסוג של משפחה לא קונבנציונלית במיוחד, 19 ילדים או משהו כזה (ניסיתי לספור אבל הם כולם נראו לי אותו דבר אז פשוט החלטתי על מספר שרירותי, כן? עם משפחת מיכאלי הסליחה), ושבטח כבר הספיקה לשמוע בארץ השמצות גזעניות וספציפיות מאוד כלפי עולות ועולים מחבר העמים. כלומר: הייתם מצפים שדווקא היא, כ"שונה" בעצמה, תגלה קצת יותר פתיחות. ואולי, במחשבה שניה, דווקא זה מה שמניע אותה בעצם; בתוך מדינה שלא מאוד מצטיינת בסובלנות לאחר, כדי לשרוד בתוך כל זה, אתה חייב לתפוס מישהו, רצוי איזה מיעוט חביב, ולהפנות אליו אצבע מאשימה לפני שיעשו את זה לך. ואם אתה לא מוצא במה להאשים אותו, פשוט תגיד את הדבר הראשון שעולה לך בראש, גם אם יש בזה קצת חורים, זה לא שמישהו באמת מקשיב. ותדבר על ערכי המשפחה, כמובן. זה מצטלם ממש יפה.

 

אנחנו, מכל מקום, נחכה לבחירות ובאופן כללי למוצא פיה הבא במקלדות שלופות. היא במוב חזק השבוע וכשתיגמר לה הקהילה הלהטב"קית היא בטח תעבור להאשים בכל תחלואי החברה מיעוטים אתניים, סוכני ביטוח ואנשים שקוראים להם איציק. אחרי הכל, מישהו חייב לזרוק לנו משהו להתעסק בו כדי לארגן לנו קצת הסחת דעת. השחיתות הרגילה והמשעממת של היום יום כבר לא מחזיקה מים. אנסטסיה, לפחות לפעמים, כן. 

תגיות