מחפשת אהבה? למה שלא תנסי אתרי היכרויות?

אנשים משקיעים המון אנרגיה בחיפוש אחר אהבה ומערכות יחסים. מציאת האהבה ואת האדם המתאים לבנות איתו מערכת יחסים ארוכת טווח, הופכת קשה יותר ויותר. אם בעבר היינו מכירים בני זוג פוטנציאליים דרך חברים-משדכים, היום עולם ההיכרויות עובר לכיוון האינטרנט. עולם ההיכרויות המקוון, שעל פי ההערכות יגלגל כביליון דולר עד 2012, עדיין גורם לחשש ואי אמון בעיקר מצד נשים.

הסברה הרווחת היא שאתרי היכרויות מיועדים בעיקר לצעירים, אבל נכון להיום, אחוז הפנויים והפנויים שנמצאים בפרק ב' בחייהם ומחפשים אהבה ברשת הולך וגדל. ד"ר דוד לוין, מביה"ס לתקשורת המסלול האקדמי המכללה למינהל מספר שכ-40 עד 50 אחוזים מהנשים שגולשות באתרי ההיכרויות, הן נשים שמחפשות את החצי השני שלהן, ולא בפעם הראשונה. ובכל זאת, הן לא לגמרי סומכות על האתרים או השיטה הזו למציאת בן זוג.

 חוסר אמון בסיסי

"נשים וגברים כאחד, מרגישים חוסר אמון בסיסי כלפי האתרים הללו", אומר ד"ר לוין. לדבריו, נשים, בלי כל בעיה, יכולות להתחיל גם אדם שהן לא מכירות אפילו במסעדה או בבית קפה, אבל יתקשו מאוד לפנות לאתר היכרות ולפתח מערכת יחסים עם מישהו שעליו הן יודעות פרטים מעטים בלבד. "אין תחליף למראה, לשיחה הבינאישית", הוא מסביר.

יעל (שם בדוי), בת 29,  כבר נרשמה בכמה אתרים כאלה, אבל לא מצליחה למצוא באמצעותה מערכת יחסים אמיתית. "אני לא מצליחה לחשוב על מערכת יחסים עם מישהו שאני לא מכירה או לא ראיתי, למרות שאני יכולה להתכתב איתו לא מעט. זו תחושה מוזרה. אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לספר על עצמי כלום, כי אני לא יודעת מי נמצא בצד השני. אין לי, לעומת זאת, שום בעיה להתחיל עם מישהו שפגשתי רק עכשיו במסיבה או בפאב. אני מסתכלת לו על העיניים, על שפת הגוף, וזה יותר חשוב לי".

לדברי ד"ר לוין, זו בדיוק אחת הסיבות לרתיעה של נשים ממשחק ההיכרויות המקוון. "נשים מרגישות שהן לא יכולות לסמוך על מישהו שבעיניהן הוא אמורפי מבחינת האישיות שלו. הן צריכות לדעת עליו דברים, שאי אפשר לדעת בלי להיפגש פנים אל פנים".

תחושה של כישלון

זו אולי סטיגמה, אבל גברים ונשים כאחד, מרגישים כי פנייה לאתרי היכרויות, היא כישלון. רק מישהו שלא הצליח למצוא בן זוג "בעולם האמיתי". לדברי ד"ר לוין כולם מחפשים את הדרך הרומנטית למצוא אהבה. לא רק זאת, גם הדינמיקה באתרי ההיכרויות דומה מאוד לעולם האמיתי. הגברים פונים, והנשים מסננות ובוחרות".

אבל הסינון הזה, לא תמיד מסייע ליחסים האלה להתממש. "לפעמים זה נראה כמו ראיון עבודה במחלקת כח אדם, כשהאישה בודקת האם כל התכונות שחשובות לה, קיימות בגבר שפונה אליה. זה מפסיק להיות רומנטי, והופך להיות תהליך של סינון שכלתני ורציונלי, בדיוק ההפך ממה שהיא מחפשת", אומר ד"ר לוין.  לדבריו, הסינון הוא תולדה של המציאות בה ההיכרויות נעשות בגיל מבוגר יותר. "אם פעם נפגשו בבית הספר, בשכונה או בצבא, היום קודם כל מגשימים מטרות ואחר כך בונים מערכות יחסים", הוא אומר ומוסיף, כי "התוצאה היא שבאיזשהו שלב, אין כבר איפה להכיר. כי נכנסים לרוטינה של עבודה ושגרת חיים, ואז נוצרת בעיה".

בנוסף לכך, ההחלטה להירשם לאתר היכרויות כרוכה, לרוב, בתהליך של שכנוע עצמי עבור נשים, שלא תמיד מרגישות שיש להן מה להציע או יודעות איך להתמודד בזירה הזאת.  נעמה (שם בדוי) בת 38 ואימא לילד בן 8, היתה כבר אחרי מערכת יחסים כואבת, כשהחליטה להירשם באתר היכרויות. "התגרשתי כשהבן שלי היה בן שנתיים, ולא עניינה אותי שום זוגיות חדשה ושום חתונה. רציתי רק לנשום אוויר חופשי. אחרי כמה שנים, כשמתרגלים למצב החדש, מתאפסים על החיים ועל המזונות  ועל איך רוצים שהחיים יתקדמו מעכשיו.  יצאתי די הרבה, התחילו איתי הרבה, אבל סצנת הדייטים קצת נמאסה עליי, והרגשתי שגם אני וגם עומר (שם בדוי) בשלים כבר למשהו יציב יותר ורגוע יותר".

לדברי נעמה, היא התחילה לחפש באופן מסורתי למדי. "בהתחלה התחלתי להפיץ את הבשורה שאני מחפשת,. קצת שידכו לי חברים, קצת מפה וקצת משם. משידוך אחד יצא סיפור של כמה חודשים טובים שהיה נפלא, אבל לא בדיוק 'זה'. חבר שכנע אותי לפתוח כרטיס באתר היכרויות ישראלי ידוע, ובמשך איזה חודשיים שיחקתי קצת עם האנשים שם. הצחיקו אותי נורא אלה שניסו להרשים עם תמונה מפגרת או עם זה שהם אוהבים שקיעות בסיני. רובם היו רווקים, אגב. הגברים של פרק ב' היו הרבה יותר מעניינים".

נעמה מסבירה: "זה הכי שוק. רובם מחפשים זיונים, בעיקר הרווקים, לדעתי. אלה שהם בפרק ב', שזה מה שאני חיפשתי, היו כל כך מבוקשים גם על ידי הרווקות הנואשות שמתות כבר להתחתן, וגם על ידי  הגרושות/האלמנות/העגונות. הנשים של פרק ב' הרבה יותר חכמות, וגם הגברים. לא ראיתי את עצמי נכנסת לסיר הרותח הזה ומתחילה לשכנע שאני מציאה. בראש ידעתי שזו דרך יעילה מאוד להכיר מישהו, אבל בבטן זה עשה הרגשה של "יאללה, תשכנעי אותי שאת שווה פגישה". אני אולי קצת מגזימה, אבל זה מה שהרגשתי".

איריס סלומון בלום, פסיכולוגית ומנהלת חברת "ספיד דייט"  אומרת כי "אם נשים כבר בכל זאת מגיעות לאתרים, הן משתדלות לטשטש כמה שיותר פרטים לגביהן - שם, עיסוק, מקום מגורים,  הרבה פעמים לא מעלות תמונה או שהתמונה לא מזוהה. הן פחות יוזמות ופועלות עם הרבה יותר מנגנוני הגנה. הגברים ממש לא מבינים את זה. הם מבחינתם מוכנים לכל חשיפה".

לדברי ד"ר לוין, אידיאל היופי שעובד במציאות, עובד גם במציאות המקוונת. זה מתבטא במראה של הכרטיס האישי, בתמונה ששמים ואפילו בתיאור התכונות החיצוניות. "חשוב להבין שתפקידי המינים נשארים ברשת בדיוק אותו דבר, כמו "בעולם האמיתי". גברים אולי שופטים נשים על מראן החיצוני, אבל נשים שופטות את עצמן".

העתיד: היכרות בסגנון "ידידותי לנשים"

וזה לא שנשים הן לא חיות אינטרנט. על פי מחקרים, נשים משתתפות בפורומים ובצ'אטים במספרים מרשימים, ושולטות ללא עוררין ברשתות החברתיות, אבל השימוש שלהן בפורומים או בצ'אטים הוא שונה בתכלית מאשר באתרי ההיכרויות. הפורומים הם המקבילה האינטרנטית של החברות בעולם האמיתי, המקום הבטוח והאוהד. טבעי היה שאתרי ההיכרויות  יחליפו את סצנת הדייטים "האמיתית", אבל בפועל זה הרבה יותר מסובך.

מצד אחד, נשים יכולות לחפש את אביר חלומותיהן בחסות הפרטיות של הכרטיס האישי שלהן, אבל מצד שני, הן חוששות לאובדן הפרטיות, אם אכן יעברו את המחסום וייפגשו בסופו של דבר פנים מול פנים. כדי התמודד עם החסם הנפשי של הנשים, מנסים אתרי ההיכרויות לשנות גישה, ולנסות לתת מענה לנשים שמחפשות אהבה אמיתית. כך למשל, שני האתרים המובילים בארה"ב,eHarmony   ו-true love  מציעים לנרשמים התאמה מדעית בין בני הזוג ובדיקת רקע מקיפה על כל אחד מהם. בדפי הבית של האתרים נכתב כי האידיאולוגיה מאחורי המהלך היא כי מפגש מקרי ברשת, לא יכול לנבא הצלחה, מנגד התאמה מדעית, דווקא כן. מחקר שנעשה באוניברסיטת בויזי בארה"ב, ופורסם במרץ השנה, מצביע על כך שהתכונות שבני הזוג מחפשים אחד בשני ברשת, הן תכונות של דמיון ולא של שוני. כך שבעצם נשים מנסות  "ללכת על בטוח" באתרי היכרויות, בעוד ש"בעולם האמיתי" הן יכולות להרשות לעצמן להעז.

ולמרות הרתיעה והחשש, אתרי ההיכרויות הם עסק עצום. רק בארצות הברית יש 844 אתרי היכרויות פעילים, כשלמשל באתר match.com   לבדו יש כ-15 מיליון גולשים קבועים. באירופה המספרים הם דומים, ואילו בארץ, יש כמה עשרות אתרים, שכל אחד מהם פונה אל נישה אחרת. וזהו, כנראה, העתיד של אתרי ההיכרויות, אליהן יצטרפו הנשים לאט לאט: אתרים על פי נישות, סגמנטציה מוחלטת של קהלי היעד. כבר היום יש אתרים לבעלי קריירה, לאקדמאים ואפילו לאנשים יפים בלבד. 

במסגרת האדטפטציה שהאתרים מנסים ליצור, רבים מהם מציעים לנשים אפשרות  לפגוש את אביר חלומותיהן בסיטואציה פרטית יותר, המנסה לדמות את ההתנהלות בעולם האמיתי. לדברי ד"ר לוין, אתרים רבים מקימים מעין מרחב וירטואלי דמוי "סקנד לייף" עם בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים, שבהם הזוגות יכולים להיפגש. "נשים מרגישות במרחב הזה מאוד בטוחות, כי הן יכולות לבחון את בן הזוג המבוקש, מעבר לכרטיס האישי שלו, אבל בלי הסכנה של פגישה אמיתית. אם הפגישה תעלה יפה במרחב הווירטואלי, רק אז היא יכולה לצאת לפועל, אל העולם האמיתי".

"אתרי ההיכרויות מכוונים לעבר עתיד קהילתי יותר, בדומה לרשתות חברתיות, הם יהפכו מזירות שבהן פוגשים אנשים זרים, למקומות מפגש של חברים בעלי עניין משותף, ומתוך העניין המשותף הזה, אפשר לבנות מערכת יחסים. בערך כמו שהדברים קורים במציאות", מסביר ד"ר לוין ומוסיף, "האינטרנט בכלל ואתרי ההיכרויות בפרט, מנסים להתאים את עצמם לחיים שלנו. הם ינסו לדמות עד כמה שאפשר היכרויות רומנטיות 'בטעם של פעם'. נשים מאמינות ברומנטיקה, והן לא יוותרו עליה, לא בעולם האמיתי ולבטח גם לא בעולם הווירטואלי".