מאת: אביבית ארווץ

להתפטר. לעזוב הכל, וללכת למצוא את האושר הגדול. לטרוק את הדלת ולא להביט עוד פעם אחת לאחור. פנטזיה מספקת ביותר, וקשה לי להאמין שיש מישהו שהיא לא חולפת בראשו מדי פעם. פנטזיות קיימות כדי לאפשר לנו להתמודד עם רגשות ומחשבות שאנחנו לא רוצים או לא מסוגלים להתמודד איתן בצורה מודעת ורציונלית יותר. ברוב המקרים, אם אנחנו אנשים מבוגרים ובעלי מחויבות, הפנטזיה האחת הזאת נשארת בדיוק מה שהיא - פנטזיה. אבל יש אנשים שמכירים אותה טוב במיוחד. אני, למשל.

 

עוד ב Onlife:

 

למה בעצם אני רוצה להתפטר?

לפני כשנתיים התפטרתי ממקום העבודה האחרון בו עבדתי כשכירה. צעד לא פשוט בכלל, שקדמו לו שנתיים של התלבטויות וחיפוש תשובות. היום, כשאני מביטה לאחור אני יכולה לבודד כמה משתנים שאפשרו לי לעשות את הצעד הזה, לבדוק בשיטתיות את הפנטזיה שלי ולראות אילו חלקים מתוכה הכרחיים ואילו מהם שייכים לבעיות שלא קשורות לתחום המקצועי.

 

כמי שעוסקת בסטטיסטיקה של התנהגות אנושית, אני מאמינה שהתהליך שעברתי הוא לא משהו ייחודי. בעסק שהקמתי, העוסק בשינוי מהותי ביחסי העבודה בין המעסיק לעובד, אני נחשפת למאות אנשים שמבקשים למצוא ולהמציא את עצמם מחדש, ומדברת עם עשרות אנשים על תהליך החיפוש הפרטי שלהם, בין אם הם מחפשים עובדים או מחפשים עבודה. הדבר העיקרי שאני לומדת הוא שכמו ביחסים בין אישיים, גם ביחסי עבודה - כנות היא המפתח ליחסים מוצלחים.

 

הדבר הראשון שצריך להגדיר לפני שמתחילים לחשוב על התפטרות, הוא המוטיבציה האמיתית, הכנה, שבגללה רוצים לעזוב. לא תמיד צריך באמת להתפטר כדי למצוא פתרון לבעיה, או לספק את הצורך שמניע את המחשבות על עזיבה. הרי לפעמים התפטרות בכלל לא באה בחשבון. אז מה אפשר לעשות כשאי אפשר לשנות את העולם החיצוני? אפשר כמובן לעשות סדר בפנים. למען האמת - זה לא מזיק גם אם לא ממש סובלים בעבודה.

 

הנה כמה דברים שיכולים לעזור לזהות את לב העניין, וגם כמה דברים שאפשר לעשות בכל מקרה, בתוך מקום העבודה ומחוץ לו, כשמרגישים חוסר סיפוק בחיים המקצועיים.

 

1. לעשות בדיקת אומץ: לרדת לפרטים

דבר אחד זה לפנטז, דבר אחר לגמרי זה להוציא את הפנטזיה ממחוזות הדמיון אל הפועל. אז הצעד הראשון הוא פשוט להתחיל לתכנן: נגיד שעזבתם את הבוס המגעיל שלך, אורות הניאון, ויצאתם לרעות עיזות במצפה בגליל. איך בדיוק זה יעבוד? מה צריך כדי להקים דיר? התכבדו, שבו ובנו תכנית עסקית.

בזמן שעוד עבדתי כשכירה והתחלתי להתלבט, הקמתי מרכז דמיוני לפעילות גופנית במחיר סמלי לאימהות עובדות. בחרתי מיקום, בררתי את מחירי השכירות, ראיינתי מדריכי תנועה וספורט (באמת, לא בדמיון), בניתי מערכת שעות ונהניתי מכל רגע. כשהמחקר נגמר וידעתי בדיוק איך כל דבר צריך להראות ולעלות במרכז הספורט שלי, גיליתי שהפרויקט הזה כבר לא מעניין אותי, והבנתי שמה שמעניין אותי הוא תהליך המחקר להקמת העסק, ולא הניהול שלו. הדבר השני שלמדתי הוא שאני רוצה ליזום ולפתח מוצר משלי.

 

להוציא את הפנטזיה מחוץ למחוזות הדמיון וליישם (צילום: שאטרסטוק)

 

 

2. להסתכל מתחת לאף

כשברור מה באמת חסר בחיים המקצועיים - אפשר לחשוב ביצירתיות ולנסות למלא את החסר במקום העבודה הנוכחי מבלי לעזוב אותו. אפשר, למשל, לנסות לרתום את עצמכם לפרויקטים חדשים שנפתחים בארגון. אם אין כאלה, ואם יש לכם את האפשרות – אתם יכולים לנסות ולהציע לארגון בו אתם עובדים יוזמה משלכם, ותוכלו לפתח ולעסוק בנושא שמעניין אתכם.

 

בכל מקרה, מי שברור לו מה חסר, יכול פשוט לדבר עם הבוס. כל מעסיק יודע שעדיף לו לעבוד עם מה שיש במקום להתמודד עם עזיבה של עובד ומציאת מחליף, לכן המקרה הסביר הוא שהמעסיק יתאמץ מאוד לאפשר לעובד שמבקש ממנו שינוי - לאפשר אותו. אם זה לא קורה, הגיע הזמן לחפש סיפוק גם במקומות אחרים ועדיין לא חייבים להתפטר כדי לעשות את זה.

 

3. להפוך את העבודה ממרכז החיים לחלק קטן מהם

אם בדיקת האומץ לא עזרה להבין מה חסר, כדאי לבחון את השאלה "מה עושה לי טוב?",

כדי להוסיף לחיים משהו שיוכל למלא את החלל שיש בעבודה. למשל: את מרגישה שהפוטנציאל הניהולי שלך לא מתממש בעבודה? נהלי בהתנדבות פרויקט קטן, בשעות הפנאי, באחת מעשרות אלפי העמותות שבישראל. כך גם תראי אם זה באמת מה שחסר לך בחיים, וגם תקבלי סיפוק אדיר. האווירה בעבודה עוינת ואתה מרגיש צורך בתקשורת נעימה יותר? למה שלא תתחיל לשחק כדורסל בשכונה, או ללכת להרצאות במתנ"ס? אפשר להגחיך את זה, אבל אם תלך לפעילות שאתה באמת מתעניין בה - תפגוש שם עוד אנשים עם תחומי עניין משותפים, גם אם לא בדיוק האנשים שאתה רגיל להיות בחברתם. וזה יכול להיות בדיוק מה שחסר.

 

אי אפשר להגדיר את עצמך על סמך דבר אחד שאתה עושה. אף אחד לא יכול להיות רק "שלומי מחדר 6". מי שהוא גם פקיד, גם אבא לשניים, גם חובב טיסנים, גם חבר בוועד הורים וגם מחליק על הקרח, יכול להרשות לעצמו להיות פחות מוצלח או מאושר בעבודה בחדר 6, אבל עדיין להרגיש סיפוק, גאווה, מסוגלות והצלחה בכל אחד מהתחומים האחרים.

 

4. לתבל את העבודה בתחביבים

המלצה קצת פחות מוסרית: בכל עבודה יש שעות מתות. אם אפשר למצוא תחביב שאפשר לפתח בזמן הלא מנוצל הזה - מרוויחים פעמיים. באופן אישי, אני חננה, ולא הסכמתי לעשות דברים כאלו בשום פנים ואופן, אבל למי שבאמת משתעמם בעבודה שלו, זה יכול להיות פתרון. מי שמתחבט בסוגיות אתיות, יכול לשכנע את הבוס להכניס את התחביב למקום העבודה ולהקים, למשל, ליגת עובדים, או לערוך תחרות קריוקי חודשית. לפעמים זה עובד.

 

5. ירידה לצורך עליה: לשנמך את העבודה ולרדת ברמת החיים, כדי להתפתח בכיוונים אחרים

אפשרות שלא מתאימה למי שעומד עם הגב לקיר, אבל מי שנחוש להחליף עבודה, ולא יכול להרשות לעצמו להתפטר, יכול לחשוב עליה כפשרה: להוריד את היקף העבודה, או לעבור לעבודה פחות טובה במונחי הכנסה או יוקרה, כדי ליצור הזדמנויות. מי שחושב על האפשרות צריך לתכנן תקציב, ולהגדיר את הזמן בו הוא רוצה להיות במצב הזה. למשל: אם תוך שנה אני לא מוצאת 5 לקוחות קבועים, אחזור לעבוד בהיקף מלא.

תגיות