עליית מפלס הכינרת לא תעצור את עליית מחירי המים
כמו בספירה ההשוואתית של הטילים ונפגעי המלחמה באולפני הטלוויזיה בימים של עמוד ענן, או המבדקים הבינלאומיים שהפכו את ילדינו למספר אחת במתמטיקה בעולם המערבי (או לפחות מספר אחת בעיצוב נתונים מחדש) - כך ממשיכים באולפני הטלוויזיה להלעיט אותנו בספירת הסנטימטרים הלאומית של מפלס הכינרת.
עוד ב Onlife:
- ילדה בת 11 חשפה את השקר של משרד החינוך
- נמאס מהמינוס? 4 התירוצים שתוקעים אתכם
- "עני לא יודע מה טוב לו, בגלל זה הוא עני"
בלי ספירת סנטימטרים אין נאמנות
מדדים כמותיים הם משהו הישגי להיאחז בו. גרפים מטפסים הם מפלט לא רע למציאות כאוטית. כשחיי היום יום הכלכליים, החברתיים והמדיניים מייאשים, נוכל תמיד להתנחם בעובדה המפתיעה שבחורף יורד גשם. אחרי הכל, לא מדובר בסתם עילה לפקקים והצפות ביוב ברחובות שתשתיתם עלובה. הו לא. לנו יש כינרת למלא. אז נתאחד כולנו סביב הקו האדום ונצהל בצוותא עם השדרנים באולפן לנוכח המפלס הרופס שמזדקף מיום ליום.
למעקב הדרוך אחרי מפלס הכנרת יש משמעות פטריוטית. אזרחים טובים יודעים בעל פה מה מצבו של המפלס היום. בלי ספירת סנטימטרים אין נאמנות. כך נוכל להרגיש שגם אנחנו לוקחים חלק במאמץ הלאומי הזה ומרימים את תרומתנו למפלס המהוסס. נינט מחנכת אותנו לסגור את ברז המים בין סיבונים במקלחת ובר רפאלי מתרה בנו לוותר על אמבטיה בכלל. המפלס מחנך אותנו למתינות. לאורח חיים שקול יותר, חסכוני.
העניין הוא שגם אם נהפוך מחר לפינלנד, ארץ אלף האגמים, או לחילופין לא נתקלח יותר, זה לא מה שיזיז לגובה חשבון המים שלנו. אם יש מרוויחים ממפלס המים המתרומם - לא מדובר בנו בכלל. אנחנו כבר לא אדוני המים האלה. אנחנו כבר לא אלו שהמדינה מספקת להם במחיר שווה לכל נפש את אוצר הטבע היקר הזה שניתן לנו במשורה.
למלא אמבטיה? זה לא פטריוטי! (צילום אילוסטרציה)
מתי מים הפכו למותרות?
אם נהנינו מגשמי ברכה נאים לאחרונה, איך זה שחשבונות המים הפרטיים שלנו התייקרו כל כך בשנתיים האחרונות, במאות ואלפי שקלים? איך איכותם של המים ירדה כך? איך זה שמוצר צריכה בסיסי כל כך, שסופק לנו תמיד בזול גם בשנים השחונות ורפות המפלס - הפך פתאום למותרות?
התשובה פשוטה. המים שלנו הופרטו לתאגידי מים עסקיים נטולי פיקוח. 52 תאגידים עסקיים שעיקר עניינם הוא מיקסום רווחים. וכמי שרווח כספי בראש מעייניהם, האם יש לצפות שישתלם להם להשקיע בשיפור איכות המים או שימור איכותם? כמובן שלא. מה כן ישתקף יפה בשורת הרווח? חשבונות המים המנופחים שלנו.
גם המים, כמו כל משאב אחר, עומדים להפוך לרכוש הטייקונים
תוכלו לנחש מי הם ראשי הדירקטוריונים באותם תאגידים? ובכן, רובם המכריע הם חברי ועידת הליכוד. יו"ר הדירקטוריון בירושלים, למשל, הוא גם מקורב של בנימין נתניהו וחברו הטוב אביגדור ליברמן. ומי הולך לגרוף את הרווחים מכל המהפכה התאגידית הזו כשההפרטה תושלם? למי ימכרו התאגידים האלה בשלב הבא? נכון. לטייקונים.
כי אם גם ככה כל אוצרות הטבע שלנו, נכסינו, חיינו, חסכונותינו, הפנסיות שלנו, מקורות הפרנסה שלנו ומשאבינו בים, באוויר וביבשה - כבר שייכים לטייקונים - למה שמשק המים יישאר בידינו?
שטויות. מה שחשוב זה שנמשיך כולנו לחסוך מים. כי אסור לשכוח: אין להם כינרת אחרת.





React to WordPress