עורכת פלייבוי ישראל: היה לי כבוד שהציעו לי את התפקיד

מאת: מערכת און לייף

בעוד כחודשיים ייצא הגיליון הראשון של מגזין פלייבוי ישראל, שנמצא בבעלות פרטית של דניאל פומרנץ, יהודי אמריקאי בן 37, שעשה עלייה לפני שנה ורכש את הזכויות לפלטפורמה של המגזין והאתר בישראל.פומרנץ עשה עלייה משיקגו בשנה האחרונה והחליט לייבא עימו את המותג הפופולרי והשנוי במחלוקת לישראל.

עוד ב-Onlife:

בראש מערכת פלייבוי ישראל עומדת נטע יעקובוביץ'-קידר, 31, בוגרת בית-ספר "כותרת" לעיתונות ובעלת תואר שני בלימודי מזרח-תיכון באוניברסיטת תל-אביב. יעקובוביץ'-קידר מגיעה לתפקיד העורכת הראשית במגזין אחרי שורת תפקידים בעולם התקשורת, ביניהם כתבת ועורכת רדיו בתכנית של אמנון רובינשטיין ב-106.2 FM.

"פלייבוי הוא המנטור לגבר הישראלי המודרני" סבורה יעקובוביץ'-קידר. "קהל היעד שלנו הוא כמובן גברים, אבל המגזין ממש לא מוגבל רק להם. בארצות הברית למשל, 30 אחוזים מהקוראים הן נשים. הגבר שלנו הוא גבר צעיר, בתחילת הקריירה שלו, ששואף ליותר, לראות עולם, להסתובב".

על פי יעקובוביץ'-קידר, במגזין החדש ישולבו חומרים מתורגמים מהמגזין האמריקאי וכן תכנים מקומיים של כותבים ישראליים. "המגזין מתחלק לשני חלקים: הראשון – מדריך לייף סטייל לגבר, והשני, האיכותי, יציג את מיטב הכותבים, ביקורות, סיפורים, תחקירים ועוד", היא מספרת. "אנחנו ניקח חומרים מחו"ל ולהם תהיה גישה גם לתכנים שלנו – כך שזו עשויה להיות הזדמנות פז עבור כותבים ואנשי תוכן ישראלים לחשיפה בחו"ל".

גם בגירסה הישראל תהיה נערת האמצע, הידועה לשמצה. בפלייבוי ישראל מבטיחים שבכל מגזין יהיו שלוש הפקות, שאחת מהן תהיה נערת האמצע, הפליימייט - צעירה לא מוכרת שהתמונות בפלייבוי למעשה יהיו המקפצה שלה לתודעה.

כשביקשתי מיעקובוביץ'-קידר לציין שמות של צעירות אחרות שבזכות ההופעה שלהן בפלייבוי הצליחו להיכנס למיינסטרים, היא שלפה את ג'ני מקארת'י ופמלה אנדרסון, כדוגמא להצלחה מסחררת, למרות שעברו כבר שני עשורים מאז כיכבו לראשונה על דפי המגזין, ומאז לא הצליחה אף נערת אמצע "לשחזר" את ההצלחה של השתיים.
המסקנה המתבקשת: זה טוב לסוג מסוים של תודעה.

נטע יעקובוביץ'-קידר עם יו הפנר, מייסד פלייבוי (מימין) בחלוק המפורסם, ודניאל פומרנץ

נשים נלחמות כבר עשרות שנים בהחפצה ובשימוש בנו כאובייקט מיני. את לא מרגישה שהמגזין שאת עורכת מחזק את הגישה לפיה "תתפשטי וככה תיכנסי לתודעה"?

"אני מאמינה שזה בהחלט יכול לקדם קריירה. ברחבי העולם יש הרבה מאוד נשים שאנחנו, בישראל, לא מכירים, כי אין לנו פלייבוי, אבל אפשר לקחת אפילו את הדוגמא של טל ברקוביץ הישראלית, שלאחר שהצטלמה לפלייבוי גרמניה, היא כיכבה בפלייבוי ספרד וקיבלה תהודה עולמית".

"זה בדיוק היתרון של פלייבוי – להוציא אותך מגבולות המדינה שלנו. זה מה שאנחנו רוצים עבור הנשים שיצטלמו למגזין כמו גם עבור הצלמים והכתבים שיכתבו לפלייבוי", אומרת יעקובוביץ'-קידר. "אני בפירוש מאמינה שזה יכול לקדם קריירה. פלייבוי זה סיפור הצלחה ורואים עובדות בשטח. בנות שהתחילו בפלייבוי קיבלו מקפצה אדירה לתודעה".

נניח למונחים כמו החפצה וזילות בצד בשלב הזה. היית ממליצה לחברה שלך להצטלם לפלייבוי?

"אם חברה היתה רוצה להצטלם הייתי אומרת לה אדרבא, והייתי מנסה להוציא אותה הכי יפה שאפשר".

ואם הבת שלך היתה אומרת שהיא רוצה להצטלם?

"הייתי אומרת לה את אותה התשובה. אנחנו לא חיים בשנות ה-50, מדובר בקידמה, בזכות הבחירה של נשים, בחופש, בשחרור האישה ובשחרור מיני. הצילומים גם לא יהיו בדגש על סקס אלא על סקסיות".

איפה עובר גבול העירום של פלייבוי ישראל?

"אני לא מוכנה לספר עדיין מה מתוכנן, זה סוג של הפתעה, אבל אני מבטיחה שאנחנו לא נאכזב את הקוראים הישראלים".

אולי הקוראים לא יתאכזבו, אבל יש סיכוי גדול ואולי תקווה מסוימת שהנשים בישראל עשויות לאכזב את עורכי המגזין. מהסיבות שאולי מדינה כל כך קטנה לא באמת מאפשרת לך להיות חצי אנונימית כשאת מצטלמת בעירום, ואולי הנשים בישראל עשויות להתגלות כחכמות יותר ובעלות מודעות פמיניסטית יותר מהאמריקאיות.

הנשים בישראל עשויות להצביע ברגליים ולהגיד לכם שתתקדמו הלאה.

"זה לא שאנחנו נמצאים בשנות ה-50, העולם התקדם ופלייבוי הוא מותג על בינלאומי ומאוד פופולרי לאורך עשרות שנים. שלא לדבר על זה שעירום מזמן הפך לסוג של מיינסטרים, רואים אותו בכל מקום, בין אם בטלוויזיה, בקולנוע או בתאטרון, והייחוד של מגזין פלייבוי הוא שאנחנו נביא משהו שהוא קצת מעבר לעירום. הרי, בעידן של זמינות הרשת, אם מישהו רוצה לראות רק עירום, הוא יכול להיכנס לכל אתר פורנו באינטרנט. אנחנו נשלב תוכן איכותי עם סטנדרטים גבוהים".

נטע יעקובוביץ'-קידר

כאישה, היו לך דילמות האם לקבל את העבודה? פלייבוי נתפס כמגזין שמשתמש בנשים כדי לספק צרכים בסיסיים של גברים חרמנים. הוא סמל הניצול המיני של נשים.

"ממש לא, להפך", אומרת קידר. "זה היה לי לכבוד שהציעו לי את התפקיד הזה. מדובר במגזין שקיים עשרות שנים עם תפוצה אדירה, והאנשים ששימשו כעורכים וכתבים שלו, הפכו להיות שם דבר בעולם".

"אני מודה שלא ידעתי מה זה פלייבוי לפני ההצעה, אבל למדתי את החומר, הייתי בחפיפה בארה"ב, במהלכה גם פגשתי את יו הפנר, והוקסמתי מהמגזין. אני יודעת שאני נכנסת לנישה של גברים וחשוב לי להגיד שכאישה, אני מתכוונת לשים דגש על היחס לנשים, ההפקות והצילומים יהיו במתכונת הרבה יותר אומנותית, עם השראה, עם תו תקן של איכות. אני מתכוונת להקפיד על כך מאוד".

אפשר להניח שידעתם שתיתקלו בהתנגדות של ארגוני הנשים ושל נשים בכלל בישראל, מסיבות ידועות ומובנות.

"עוד לא נתקלנו בהתנגדויות ואני לא צופה התנגדויות. השאיפה שלי היא להפוך את פלייבוי לחלק מהחברה הישראלית. נכון, יש דעות שונות ודרכים שונות, אבל בפלייבוי, אנחנו מכבדים כל אחד.

"הבעיה היא שהאסוציאציה הראשונה שעולה לישראלים לראש כשאומרים "פלייבוי" זה אירוטיקה. והאמת היא שאף אחד מכם עוד לא פתח את המגזין. המטרה שלי היא לקרב את הגבר הישראלי ל-DNA של המגזין. למרואיינים, לכותבים, לאישים הכי גדולים בהיסטוריה שהתראיינו אליו. הביטלס, פרנק סינטרה, אריאל שרון, אפילו יאסר ערפאת.

"בנוסף, אנשים לא יודעים מי זה יו הפנר. מה הוא עשה. אנשים חושבים עליו וישר עולה להם הדימוי של הגבר עם החלוק בבית מלא שפנפנות, אבל מדובר באיש שהוביל מהפכה בארה"ב למען אפרו-אמריקאים, למען השימוש בגלולה, למען האפשרות של נשים לבחור להפיל. האיש הזה, יש לו יד בהכל".