השינה לאורך החיים: למה היא משתנה ואיך נוכל לשפר אותה?
עבור רבים מאיתנו, השינה היא המשאב הראשון שאנחנו מקריבים על מזבח המשימות היומיות, הלחצים והקריירה. אך האם אנחנו מבינים את המנגנון המרתק שמאחורי המנוחה שלנו? פגשנו את ד"ר אורי אלקן, מומחה אף-אוזן-גרון ורופא שינה, כדי להבין כיצד השינה שלנו משתנה מרגע הלידה ועד הגיל השלישי, ומה בידינו לעשות כדי לשפר אותה.
דר' אורי אלקן, אחראי מרפאת ממחלות שינה וניתוחי שינה, ביה"ח בלינסון
כיצד משתנה השינה לאורך החיים, מילדות ועד גיל מבוגר, והאם יש הבדלים טבעיים במשך ובאיכות השינה בכל שלב?
"בוודאי שזה משתנה," מסביר ד"ר אלקן. "כשאנחנו עוברים בבטן אנחנו כמעט ורק חולמים. ככל שאנחנו מתבגרים כמות החלימה יורדת, בעוד שכמות השינה העמוקה נשארת פחות או יותר זהה; השינה העמוקה זו השינה שבה הגוף מתקן את עצמו ומתחדש. ככל שאנחנו צעירים יותר, אנחנו זקוקים לזמן שינה ארוך יותר. בעבר, התיאוריה האבולוציונית הציעה ששינויי השעות, נערים שהולכים לישון מאוחר והזקנים שקמים מוקדם, מקורם עוד בתקופה שבני האדם חיו כשבט ונועדו להבטיח שמישהו תמיד יהיה ער וישמור על השבט מפני סכנות בזמן שהאחרים ישנים. כך נוצר מנגנון שמירה טבעי שבו חברי השבט משלימים זה את זה בפריסת השעות לאורך היממה."
"ככל שאנחנו צעירים יותר, אנחנו זקוקים לזמן שינה ארוך יותר."
לתת לשינה את המקום שראוי לה עם מזרן איכותי של עמינח
אצל פעוטות, השינה לרוב מקוטעת ולא סדירה. מה נחשב תקין מבחינה התפתחותית, והאם יש הרגלים שיכולים לעזור לייצר רצף שינה טוב יותר?
"שינה של פעוטות היא מאוד מקוטעת ורב-שלבית, וזה תקין התפתחותית," מבהיר ד"ר אלקן. "תינוקות אמורים לישון שינה שמחולקת למקטעים לאורך היום והלילה, ולאו דווקא רצף אחד ארוך. עם זאת, הגוף אוהב הרגלים בכל גיל, לכן טקסי שינה קבועים והקפדה על הירדמות באותן שעות מסייעים לגוף ללמוד את הסדר הזה. שינה עובדת כמו שעון ביולוגי, כל זמן שאנחנו עובדים עם השעון הזה ומסנכרנים אליו את סדר היום המשפחתי, אנחנו מקלים על הילד, אך ברגע שאנחנו מנסים להתנגד לו ולהכריח את הגוף לפעול נגד הטבע שלו, המעברים הופכים לקשים ומייגעים עבור כולם."
בגיל ההתבגרות, בני נוער נוטים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. האם ניתן 'לאמן' את השעון הביולוגי לשגרה מאוזנת יותר, ואם כן, איך עושים זאת נכון?
"עדיף שלא לנסות לאמן את זה בכוח," קובע ד"ר אלקן. "למעשה, אנחנו מנסים לאמן את השעון שלהם בצורה מלאכותית מדי יום, כשאנחנו מעירים אותם לבית הספר בשעה שאינה מתאימה כלל לצרכים הביולוגיים שלהם. חשוב להבין שזה לא עניין של משמעת, אלא צורך גופני. במדינת קליפורניה, למשל, התחילו לדחות את שעת תחילת הלימודים בבתי הספר בשעה אחת בלבד, וכאשר בדקו את התוצאות, ראו ירידה משמעותית בשיעורי הדיכאון, בניסיונות התאבדות ובתאונות הדרכים בקרב בני הנוער. כמובן שיש דרכים לשחק מעט עם השעון הביולוגי באמצעות מלטונין ואמצעים אחרים, אך אלו שמורים למקרים חריגים בלבד שבהם הנער אינו מתפקד בחיי היום-יום."
בגיל המעבר קורה דבר הפוך, נשים וגברים רבים חווים שינויים בשינה כמו יקיצות מרובות או קשיי הירדמות. אילו פתרונות יכולים להקל על כך, התנהגותיים, הורמונליים או אחרים?
"בגיל 55, אצל נשים, ישנם שינויים הורמונליים משמעותיים שמשפיעים על עומק השינה, כמו גלי חום. אנחנו רואים יותר נחירות ודום נשימה בשינה, ובמקרים כאלו יש לפנות לרופא," מסביר ד"ר אלקן. "גברים, לעומת זאת, פחות מושפעים מהשינויים ההורמונליים האלו, אם כי עם הגיל המבוגר כולם נוטים באופן טבעי לקום מוקדם יותר."
שינויים הורמונליים משמעותיים משפיעים על עומק השינה.
באופן כללי, האם דפוסי שינה משתנים לאורך החיים בעיקר בגלל הביולוגיה, או שניתן להשפיע עליהם משמעותית באמצעות הרגלים ואורח חיים?
"גם וגם," מסכם ד"ר אלקן. "הביולוגיה משנה, אך אפשר בהחלט להשפיע באמצעות הרגלים. הדבר החשוב ביותר הוא לתת לשינה את המקום הראוי לה בחיינו, ולא להתייחס אליה כמותרות. יש להקפיד על סדר וקביעות, גם בסופי שבוע וחופשות, ואם מרגישים שהשינה אינה מרעננת או מתלווה אליה תסמינים כמו כאבי ראש, או שקמים עם יובש בפה או דברים מהסוג הזה, יש לגשת ולהיבדק ולא לקבל את זה כגזירת גורל."
חשוב לזכור שהשינה אינה עוד משימה שיש לסמן עליה וי בסוף יום עמוס, אלא עמוד התווך המרכזי עליו נשענת בריאותנו הפיזית והנפשית. הקשבה לשעון הביולוגי האישי, לצד שמירה על הרגלים קבועים ומודעות לצרכי הגוף המשתנים, תאפשר לנו להפוך את הלילה למקור אמיתי של אנרגיה והתחדשות.
לתת לשינה את המקום שראוי לה עם מזרן איכותי של עמינח
React to WordPress
