ביסקסואליות
דמיינו נערה בת 14, רק התחילה ללמוד בכיתה ט'. חבריה לכיתה יודעים שהיא ביסקסואלית – היא סיפרה להם, בהנחה שהם (כמוה) יקבלו את הדבר. אך כשהיא הולכת במסדרונות בית הספר, המילה "לסבית" נזרקת אליה שוב ושוב, כאילו היתה קללה. כשהיא בכיתה, אין יום שעובר מבלי שלפחות אחד מהבנים יציע לה לשכב איתו. היא בתולה, וגם הם, אז היא צוחקת להם בפנים ואומרת להם ללכת לחפש. אבל ההערות הבלתי נפסקות, משפילות ומחפצנות, חופרות לה מתחת לעור.
דמיינו נערה בת 16, לא מזמן רק התנשקה לראשונה. זמן לא רב לאחר מכן, הבחור שהיא נישקה, בן 19, מתחיל לצאת עם חברתה, ביסקסואלית גם היא. יום אחד הם מופיעים במפתן דלתה – נוסעים לטיול, הוא אומר, ונוקב בשמו של פארק מסוים. אבל במקום ליסוע לפארק, הוא עוצר במקום מבודד סמוך לפסי הרכבת, מניח שכיוון שבת ה-16 שלנו היא ביסקסואלית, היא תרצה שלישיה בחפץ לב. היא לא, אז הוא מכריח אותה.
דמיינו אישה בת 20, ביסקסואלית מחוץ לארון. היא מסתובבת בקהילה 'אלטרנטיבית', קהילה שבה מיניות נחשבת מגניבה ולא מבישה, בה ביסקסואליות היא הנורמה ולא המוקצה. במהלך שהותה באותה קהילה, לאט לאט מתחוור לה שרק לנשים מותר להיות ביסקסואלית – ולא רק מותר, אלא גם מצופה – ולא רק מצופה, אלא גם זוכה לעידוד – ולא רק זוכה לעידוד, אלא גם ללחץ – אך הן גם צריכות לשמור על כמה כללים בלתי כתובים.
אישה חייבת להיות ביסקסואלית, אבל מותר לה להיות ביסקסואלית רק לשם הראווה. היא גם צריכה לעמוד בסטנדרטים מקובלים של יופי ולהיות מושכת עבור הגברים, אחרת זה לא כזה כיף, נכון? כשאותה בת 20 מנשקת נשים אחרות במסיבות של אותה קהילה, יש תמיד גבר שצופה (רוב הפעמים יותר מאחד). לפעמים הם מנסים להצטרף – לעתים על ידי בקשה, ולעתים קרובות יותר פשוט נגיעה. סירוב לא מתקבל בהבנה.
דמיינו אישה בת 25, סטודנטית באוניברסיטה, מתחילה לעשות את דרכה בחיים. היא חלק מקבוצה של חברות/ים ואוהבות/ים, א/נשים שאותן/ם היא אוהבת ושאליהן/ם היא קשורה בקשרי עבותות. יום אחד, היא מארגנת מסיבה אצלה בבית, ומביאה אחד מחבריה, גבר יפהפה לא רחוק מגילה, כדי לישון אצלה. בזמן המסיבה, חברתה הטובה משתכרת ונזרקת על המיטה שלה. כשאותה בת 25 רוצה ללכת לישון, החברה מסרבת לצאת מהמיטה, ובמקום זאת תוקפת אותה מינית (נשים ביסקסואליות תמיד רוצות שלישיות, כן?). החבר שבא לישון חושב שזה ממש לוהט.
ביסקסואלית היא צעצוע מין מרגש
בחברה שבה אנחנו חיות, נשים לא יכולות לצאת מהארון כביסקסואליות, או להתנהג בצורה ביסקסואלית, מבלי לצפות לאלימות מינית. עבור רוב החברה (ובעיקר עבור גברים סטרייטים) נשים ביסקסואליות נתפשות בתור צעצועי מין מרגשים במיוחד, בתור"דו-מיניות לוהטות וסקסיות". א/נשים רבים - ובעיקר גברים סטרייטים - מניחים שבגלל שאנחנו ביסקסואליות, הרי שהם מוזמנים לגעת בנו, "להצטרף אלינו" או "לצרף אותנו". כל זה יוצר מרחב חברתי שבו נשים ביסקסואליות נמצאות בסיכון מוגבר לאלימות מינית, תקיפה מינית ואונס
.
כשמבקשות ממני להסביר את הנתונים שהתפרסמו לאחרונה, לפיהם 50% מהנשים הביסקסואליות בארה"ב עברו אונס, ו-75% עברו תקיפה מינית, אני מופתעת שא/נשים כבר לא יודעות את התשובה.





React to WordPress