להתגבר על הפחד הגדול: שלא יאהבו אותי
אם מישהו היה אומר לי שאני פחדנית הייתי מסתכלת לו בעיניים וצוחקת לו בפרצוף. אני פחדנית? כי תכלס, מה לא עשיתי: הייתי חיילת בצה"ל בתפקיד הכי גברי שאפשר ועוד מהראשונות שעשו את זה. טיילתי בעולם לבד. קפצתי, שחיתי, צללתי, הלכתי ללמוד משפטים ונכנסתי לעולם הגברי במיוחד של הסכמים ועסקים, וגם על עקבים ובחצאית צרה של בית משפט, ג'וקים לא מפחידים אותי.
אבל ככה זה עם פחד. לפעמים הוא מוצא דרכים משונות להסתיר את עצמו ואין דרך קלה יותר להסתיר את הפחד מאשר להסביר. אולי בגלל זה היו לי המון הסברים ובכל פעם ששאלו אותי איך זה שאני לא מצטרפת למאגמה צ'אלנג' (מסע שטח נשי) היו לי המון מילים להסביר למה זה משהו שבחיים אני לא אעשה.
ורק ברגע אחד של שקט, כשאני כבר עמוק עמוק בפנים, נוהגת בג'יפ מול נוף שאין לו סוף, אחרי ארבעה ימים מוטרפים של אוהלים ומרחבים, כוכבים ושיחות, ארוחות שבישלנו בשטח, אומגה מטורפת שהרעידה אותנו, צחוק ודמעות. רק אז העזתי לגלות לצוות המדהים שלי כמה פחדתי שהן לא יאהבו אותי.
צילום: איה בן עזרי
ואם לא אמצא את עצמי בחבורה?
כי ככה אני. אישה חזקה ומצליחה, נשואה ואמא, שנונה ומפולפלת, שעדיין מושכת צלקות של מפגשים שכשלו וקבוצות רעות שלקחתי בהן חלק ואינטראקציות קטלניות שגרמו לי לדמם את נפשי ואת כאבי וחבורות שכל כך רציתי להיות חלק מהן ומצאתי את עצמי מולן פצועה וכואבת, כמהה לאהבה שלא תתקבל.
גם אני אמרתי לעצמי שאם כבר הגעתי בחיים למקום שבו כל כך נוח לי אז למה לעזאזל לזוז מפה? כי הכל קטן עלי חוץ מהמחשבה שאגיע לקבוצה ולא אמצא את עצמי בתוכה. וככל שאמרו לי שיהיו שם אחלה נשים וככל שהבנתי שכולן עוברות מיונים ונבחרות בקפידה רק פחדתי יותר. כי אם לא אמצא את עצמי בתוך חבורה מובחרת שכזאת – מה בשם אלוהים זה אומר עלי?
מאגמה צ'אלנג' בפורטוגל. צילומים: איה בן עזרי
וככה יצאנו לדרך. רונית סיפרה שהיא מתה מפחד ממים. פעם כמעט טבעה ואין לה מושג איך תסתדר כשנגיע לקאייקאים. יעל עמדה שם כמעט חצי שעה מול אומגה ובסוף ויתרה: מפחיד מדי. ירדה ובכתה משמחה כי הבינה שיש פחדים שאפשר פשוט לעבור על פניהם. לא הכל חייבים. וגם זה חלק מהיופי של המסע. שלא חייבים. איה הזהירה מראש שבהכל היא עומדת אבל לילה באוהל? היא תמות אם לא תהיה מקלחת. מי היה מאמין שדווקא היא תתגלה כאלופת מסדרות האוהלים כולל התיק עם הצ'ופרים שגם הוא הצליח להידחס באוהל כי על העוגיות של אמא שלה אנחנו לא מוותרות. ובסוף, גם אני סיפרתי. סיפרתי על הפחד מדחייה.
"אם לא יאהבו אותי שם מה אעשה?" חשבתי לעצמי לפני המסע. כי הרי אין ממש לאן לברוח מאמצע השום מקום הצפון פורטוגלי שבו נסענו.
וככה העזתי לגלות להן ולעצמי שאני מפחדת מבדידות. שאני מרגישה ילדה מול קבוצות. ושלא משנה מה קורה עדיין אני לא בטוחה שאוכל להיות חלק.
מאגמה צ'אלנג' בפורטוגל. צילום: איה בן עזרי
אחד הדברים שעוזרים להתגבר על הפחד
והנה דברים שעוזרים להתגבר על הפחד: קודם כל זה הצוות שמוביל, מנהל ומפיק את המסע. נערה הייתי וגם זקנתי וכבר פגשתי אנשים ונשים ובכל זאת, תרשו לי להשתפך פה לרגע ולומר, שכל חווית המסע היתה אחרת אם לא היה שם צוות מאגמה צ'אלנג'.
מהרגע הראשון שפגשתי אותן הבנתי שמדובר במקבץ נדיר. אני יכולה לדבר על מקצועיות, אני יכולה לדבר על פתרון בעיות, על כמויות של ידע ועל השקעה אדירה, אבל אני בעיקר רוצה לדבר על אהבה. ראיתם פעם אנשים שנורא אוהבים אחד את השני? שמתם לב לאנרגיות המדהימות שהאהבה הזאת מזרימה החוצה? אז זה מה שקורה עם הצוות הזה.
הוא לא מפסיק לחייך. הוא נהנה מכל רגע, הוא מת על מאגמה והאהבה הזאת פשוט זורמת ממנו הלאה. וככה מצאתי את עצמי במעגל של אהבה. מעגל שהצוות המוביל אולי התחיל אותו אבל הוא הלך והתרחב: בכל יום במסע אהבתי עוד ועוד נשים מדהימות.
אהבתי את פורטוגל ואת הקסם שלה, אהבתי רגעים של שיירה: כולנו יחד, דבוקה אחת, ענן של אבק אחרינו ומי יכול עלינו? אהבתי שקיעות מדהימות שמסמנות שעוד יום נפלא הסתיים, אהבתי את האי שאליו שטנו ללילה מול הים, רק אנחנו, השחפים ושקיעה מטורפת מוקפת ים מכל עבר, אהבתי את הצוות שלי : נשים שלעולם יהיו חלק מחיי.
ובתוך כל אלה, אהבתי גם את עצמי. משהו התרחב ונפתח בנשמה שלי ורק כשהרגשתי כל כך אהובה ושמחה יכולתי לספר לחברות החדשות שלי על רגעים אחרים בחיי. רגעים שבהם הדבר האחרון שהרגשתי היה אהבה. רגעים של כאב ובדידות. רגעים של ייאוש וצער. רגעים בהם חיי היו תלויים לי מנגד והתשובה לשאלה אם לחיות או למות לא היתה ברורה לי בכלל.
מאגמה צ'אלנג בפורטוגל. צילום: איה בן עזרי
יש לי חבר שאומר שההפך מאהבה היא לא שנאה. ההפך מאהבה הוא פחד. תשעה ימים של שכרון חושים בפורטוגל הקסומה לימדו אותי שיותר מכל דבר אחר, אהבה היא המתנה שבאמצעותה אנחנו מרפאים את הפחד.
תודה ענקית לצוות ולמשתתפות מסע מאגמה צ'אלנג' לפורטוגל על מסע מלא באהבה.
החלה ההרשמה למסע הסתיו של מאגמה צ'אלנג' לפורטוגל.





React to WordPress